פרשת וישלח · דף קסח.
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר (משלי כח) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה. (דף קסח ע"א) זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בְּהוּ, וְיָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא דִקְשׁוֹט בְּגִין לְמִזְכֵּי בָהּ לְחַיֵּי עַלְמָא, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ חַיִּין עִלָּאִין, וְאָעִיל לֵיהּ לְחַיֵּי עַלְמָא דְאָתֵי, דִּכְתִיב, (דברים ל) כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ. וּכְתִיב, (שם לב) וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים. חַיִּין בְּהַאי עַלְמָא וְחַיִין בְּעַלְמָא דְאָתֵי.
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (משלי כח) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַצָּה בָהֶם וְנָתַן לָהֶם תּוֹרַת אֱמֶת כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהּ לְחַיֵּי עוֹלָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חַיִּים עֶלְיוֹנִים וּמַכְנִיסוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב (דברים ל) כִּי הִיא חַיֶּיךְ וְאֹרֶךְ יָמֶיךְ, וְכָתוּב (שם לב) וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים. חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְחַיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא.
רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, לָאו מִיתָתֵיהּ עַל יְדָא דְיֵצֶר הָרָע, בְּגִין (גליון דהוא נחש והוא מלאכא דמותא. אלא מיתתהון בנשיקה דכתיב (שיר השירים א) ישקני מנשיקות פיהו, כלומר על פי יי, והיא הנשיקה דהיא דביקותא דנפשא בעיקרא, וההיא דאשתדל באורייתא) דְּאִתְתַּקִּיף בְּאִילָנָא דְחַיֵּי וְלָא אַרְפֵּי מִנֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ צַדִּיקַיָא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא לָא מִסְתָּאֲבֵי גוּפָא דִלְהוֹן (גליון אלא הוא דכי, כגון אליהו בבי קברי דאשכחוהו רבנן, ושאילו ליה ולאו כהן הוא מר, אמר לון צדיקיא לא מסאבי במיתתהון, כמה דתנינן ביום שמת רבי בטלה כהונה, כלומר דאתעסקו ביה) דְּלָא שָׁרָא עֲלַיְיהוּ רוּחַ מְסָאֲבָא.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אֵין מִיתָתוֹ עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע, מִשּׁוּם [שהוא נחש, והוא מלאך המות, אלא מיתתם בנשיקה, שכתוב (שיר א) ישקני מנשיקות פיהו, כלומר על פי ה', והיא הנשיקה שהיא דבקות של הנפש בעקר, ואותו שמשתדל בתורה] שֶׁהִתְחַזֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן צַדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לֹא נִטְמָא גוּפָם [אלא הוא טהור, כמו אליהו בבית הקברות שמצאו אותו רבנן ושאלו אותו, ולא כהן הוא מר? אמר להם, צדיקים לא טמאים במיתתם, כמו ששנינו, ביום שמת רבי בטלה כהנה, כלומר שהתעסקו בו] שֶׁלֹּא שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ טֻמְאָה.
יַעֲקֹב אִילָנָא דְחַיֵּי הֲוָה, אַמַּאי דָּחִיל, דְּהָא לָא יָכוֹל לְשַׁלְטָאָה עֲלוֹי. וְעוֹד דְּהָא כְּתִיב וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וְגו', אַמַּאי הֲוָה דָחִיל. וְתוּ דְּהָא כְּתִיב וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלהִים. אִי מַשִּׁרְיָין קַדִּישִׁין הֲווּ עִמֵּיהּ אַמַּאי הֲוָה דָחִיל.
יַעָקֹב הָיָה עֵץ הַחַיִּים, לָמָּה פָּחַד, שֶׁהֲרֵי לֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו? וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וְגוֹ', לָמָּה הָיָה פּוֹחֵד? וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, אִם מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים הָיוּ עִמּוֹ, לָמָּה הָיָה פּוֹחֵד?
אֶלָּא כֹּלָּא יָאוֹת הֲוָה, וְיַעֲקֹב לָא הֲוָה בָּעֵי לְמִסְמַךְ עַל נִיסָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּחָשִׁיב דְּלָאו אִיהוּ כְּדַאי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַעֲבִיד לֵיהּ נִיסָּא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּלָא פָלַח לְאֲבוֹי וּלְאִמֵּיהּ כְּדְקָא יְאוּת, וְלָא אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא וְנָטַל תְּרֵי אֲחָיוֹת. וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְּמָר, וְעִם כָּל דָא בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמִדְחַל תָּדִיר וּלְצַלָּאָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּצְלוֹתָא. דִּכְתִיב אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד (ולמדחל תדיר קמי קודשא בריך הוא) וְהָא אוּקְמוּהָ.
אֶלָּא הַכֹּל הָיָה נָאֶה, וְיַעֲקֹב לֹא הָיָה רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל נֵס שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁב שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה לוֹ נֵס, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָבַד אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ כָּרָאוּי וְלֹא הִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְנָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל נִתְבָּאֵר. וְעִם כָּל זֶה צָרִיךְ לָאָדָם לִפְחֹד תָּמִיד וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה, שֶׁכָּתוּב אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד [ולפחד תמיד מלפני הקדוש ברוך הוא], וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
תָּא חֲזֵי, צְלוֹתָא דְּאֲבָהָן קָיְימוּ עָלְמָא, וְכָל בְּנֵי עָלְמָא עֲלַיְיהוּ קָיְימֵי וְסָמְכִין. לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין, לָא אִתְנְשֵׁי זְכוּתָא דְּאֲבָהָן, בְּגִין דִּזְכוּתָא דְּאֲבָהָן אִיהוּ קִיּוּמָא דְעֵילָא וְתַתָּא, וְקִיּוּמָא דְיַעֲקֹב אִיהוּ קִיּוּמָא שְׁלִים יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ. וּבְגִין כָּךְ בְּשַׁעְתָּא דְעָאקוּ לִבְנוֹי דְיַעֲקֹב, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמֵי קַמֵּיהּ דִּיוּקְנָא דְיַעֲקֹב וְחָיִיס עַל עַלְמָא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא כו) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב. יַעֲקוֹ"ב בְּוא"ו, אַמַּאי בְּוא"ו, בְּגִין דְּאִיהוּ דִיוּקְנָא דְיַעֲקֹב מַמָּשׁ.
בֹּא רְאֵה, תְּפִלַּת הָאָבוֹת הֶעֱמִידוּ עוֹלָם, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם עֲלֵיהֶם עוֹמְדִים וּסְמוּכִים, וּלְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים לֹא נִשְׁכַּחַת זְכוּת הָאָבוֹת, מִשּׁוּם שֶׁזְּכוּת הָאָבוֹת הִיא קִיּוּם שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה, וְקִיּוּם שֶׁל יַעֲקֹב הוּא קִיּוּם שָׁלֵם יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְלָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁצָּרָה לִבְנֵי יַעֲקֹב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת דְּמוּת יַעֲקֹב וְחָס עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב. יַעֲקוֹ"ב בְּוָא"ו, לָמָּה בְּוָא"ו? מִשּׁוּם שֶׁהוּא דְּמוּת שֶׁל יַעֲקֹב מַמָּשׁ.
תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּחָמֵי לֵיהּ לְיַעֲקֹב כְּמַאן דְּאִסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, וְהָא אִתְּמָר דְּשׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב כְּשׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה. אָמַר רִבִּי יֵיסָא, אֲנָא שְׁמַעְנָא דְּכָל מַאן דְּאִסְתַּכַּל בְּחֶלְמֵיהּ וְחָמָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב מְקֻסְטָר בְּקוּסְפוֹי, חַיִּין אִתּוֹסְפָן לֵיהּ.
בֹּא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת יַעֲקֹב, כְּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה (תפארת), וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁיָּפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּיָפְיוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אֲנִי שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּחֲלוֹמוֹ וְרוֹאֶה אֶת יַעֲקֹב מְעֻטָּף בְּמַלְבּוּשָׁיו, מִתּוֹסְפִים לוֹ חַיִּים.
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הָא אִתְּמָר דְּדָוִד מַלְכָּא עַד לָא הֲוָה, לָא הֲווּ לֵיהּ חַיִּים כְּלַל. בַּר דְּאָדָם קַדְמָאָה יָהַב לֵיהּ שִׁבְעִין שְׁנִין מִדִּילֵיהּ, וְכָךְ הֲוָה קִיּוּמֵיהּ דְּדָוִד מַלְכָּא שִׁבְעִין שְׁנִין הֲווּ. וְקִיּוּמָא דְאָדָם קַדְמָאָה אֶלֶף שְׁנִין חֲסַר שִׁבְעִין. אִשְׁתַּכָּחוּ בְּהַנֵּי אֶלֶף שְׁנִין קַדְמָאֵי, אָדָם הָרִאשׁוֹן וְדָוִד מַלְכָּא.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה, לֹא הָיוּ לוֹ חַיִּים כְּלָל, פְּרָט לְזֶה שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן נָתַן לוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה מִשֶּׁלּוֹ, וְכָךְ הָיָה קִיּוּמוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים שָׁנָה הָיוּ, וְקִיּוּם שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן אֶלֶף שָׁנָה חָסֵר שִׁבְעִים. נִמְצְאוּ בְּאֵלֶּה אֶלֶף שָׁנִים רִאשׁוֹנוֹת אָדָם הָרִאשׁוֹן וְדָוִד הַמֶּלֶךְ.
פָּתַח וְאָמַר (תהלים כא) חַיִּים שָׁאַל מִמְךָ נָתַתָּה לוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד. חַיִּים שָׁאַל מִמְךָ, דָּא דָּוִד מַלְכָּא. דְהָא כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גִּנְתָא דְעֵדֶן אַטִּיל בֵּיהּ נִשְׁמָתָא דְדָוִד מַלְכָּא, וְאִסְתַּכַּל בֵּיהּ וְחָמֵי דְּלֵית לֵיהּ חַיִּים מִדִּילֵיהּ כְּלוּם. וְקָיְימָא קַמֵּיהּ כָּל יוֹמָא. כֵּיוָן דְּבָרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן אָמַר הָא וַדַּאי קִיּוּמֵיהּ, וּמֵאָדָם קַדְמָאָה הֲווּ שִׁבְעִין שְׁנִין דְּאִתְקְיַּים דָּוִד מַלְכָּא בְּעַלְמָא.
פָּתַח וְאָמַר, (תהלים כא) חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד. חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ - זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּן עֵדֶן, הִטִּיל בּוֹ נִשְׁמַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּרְאֵה שֶׁאֵין לוֹ חַיִּים מִשֶּׁלּוֹ כְּלוּם וְעוֹמֵד לְפָנָיו כָּל הַיּוֹם. כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר, הֲרֵי וַדַּאי קִיּוּמוֹ. וּמֵאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ שִׁבְעִים שָׁנים שֶׁהִתְקַיֵּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ בָּעוֹלָם.
תוּ אֲבָהָן שָׁבְקוּ לֵיהּ מֵחַיֵּיהוֹן כָּל חַד וְחַד, אַבְרָהָם שָׁבַק לֵיהּ, וְכֵן יַעֲקֹב וְיוֹסֵף. יִצְחָק לָא שָׁבַק לֵיהּ כְּלוּם, בְּגִין דְּדָוִד מַלְכָּא מִסִּטְרֵיהּ קָא אֲתָא.
עוֹד הָאָבוֹת הִשְׁאִירוּ לוֹ מֵחַיֵּיהֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. אַבְרָהָם הִשְׁאִיר לוֹ, וְכָךְ יַעֲקֹב וְיוֹסֵף. יִצְחָק לוֹ הִשְׁאִיר לוֹ כְּלוּם, מִשּׁוּם שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ בָּא מִצִּדּוֹ.