פרשת ויחי · דף רמח:
פָּתַח וְאָמַר, (תהלים לה) יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָם וְגו', יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין בִּרְכָאן, לְאַשְׁקָאָה לְגִינְתָא. וְהוּא כָּלִיל כָּל בִּרְכָאן, וְיָהִיב לָהּ, וּלְבָתַר וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָם. לְאַחֲזָאָה דְּכָל בִּרְכָאן אַתְיָין מִדְּכַר וְנוּקְּבָא. כְּגַוְונָא דָא (במדבר ז) יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִדְּכוּרָא. וְיִשְׁמְרֶךָ מִנּוּקְבָא. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִזָּכוֹר. וְיִשְׁמְרֶךָ מִשָּׁמוֹר. וְכֹלָא חַד מִלָּה, בְּגִין דְּמִתַּרְוַויְיהוּ נָפְקִין בִּרְכָאן לְעָלְמִין. וְעַל דָּא, אִישׁ (דף רמח ע"ב) אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אוֹתָם.
פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קכח) יְבָרֶכְךְ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלם וְגוֹ'. H יְבָרֶכְךְ ה' מִצִּיּוֹן, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים בְּרָכוֹת לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הַבְּרָכוֹת וְנוֹתֵן לָהּ. וְאַחַר כָּךְ וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁ לם, לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת בָּאוֹת מִזָּכָר וּנְקֵבָה. כְּמוֹ זֶה (במדבר ו) יְבָרֶכְךְ ה' וְיִשְׁמְרֶךְ. יְבָרֶכְךְ ה' - מִזָּכָר, וְיִשְׁמְרֶךְ - מִנְּקֵבָה. יְבָרֶכְךְ ה' - מִזָּכוֹר, וְיִשְׁמְרֶךְ - מִשָּׁמוֹר, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁמִּשְּׁנֵיהֶם יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת לָעוֹלָמוֹת. וְעַל זֶה, אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם.
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח קְרָא וְאָמַר, וַיְכַּל יַעֲקֹב לְצַוּוֹת אֶת בָּנָיו וְגו'. וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוּוֹת אֶת בָּנָיו, לְצַוּוֹת, לְבָרֵךְ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא דְּפָּקִּיד לוֹן לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדָהּ. תוּ, דְּפָּקִּיד לוֹן עַל עִסְקֵי מְעַרְתָּא, דְּהִיא קְרִיבָא לְגַן עֵדֶן, דְּתַמָּן הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן קָבוּר.
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח פָּסוּק וְאָמַר, וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוּת אֶת בָּנָיו וְגוֹ'. וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוּת אֶת בָּנָיו, לְצַוּת? הָיָה צָרִיךְ (לכתב) לְבָרֵךְ! אֶלָּא שֶׁצִּוָּה אוֹתָם אֶל הַשְּׁכִינָה לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיהָ. עוֹד, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם עַל עִסְקֵי הַמְּעָרָה, שֶׁהִיא קְרוֹבָה לְגַן עֵדֶן, שֶׁשָּׁם קָבוּר אָדָם הָרִאשׁוֹן.
תָּא חֲזֵי, הַהוּא אֲתַר אִקְרֵי קִרְיַת אַרְבַּע. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּתַמָּן אִתְקְבָרוּ אַרְבַּע זוּגוֹת, אָדָם וְחַוָּה. אַבְרָהָם וְשָׂרָה. יִצְחָק וְרִבְקָה. יַעֲקֹב וְלֵאָה. הָא קוּשְׁיָא הָכָא, דְּתָנִינָן, אֲבָהָן אִינוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא, וּרְתִיכָא לָאו פָּחוֹת מֵאַרְבַּע, וְתָנִינָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִחַבַּר לְמַלְכָּא דָוִד בַּהֲדַיְיהוּ, וְאִתְעֲבִידוּ רְתִיכָא שְׁלֵימָתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קיח) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים וְגו'. דְּדָוִד מַלְכָּא אִתְחַבַּר לְמֶהוֵי רְתִיכָא שְׁלֵימָתָא בַּהֲדַיְיהוּ. אִי הָכִי דָּוִד בָּעְיָא (נ"א לאתקשרא) לְאִתְקְבָרָא בְּגוֹ אֲבָהָן, וְיֶהוֵי קִרְיַת אַרְבַּע בַּהֲדֵיהּ, מַאי טַעְמָא לָא אִתְקַבַּר בַּהֲדַיְיהוּ.
בֹּא רְאֵה, אוֹתוֹ מָקוֹם נִקְרָא קִרְיַת אַרְבַּע. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם נִקְבְּרוּ אַרְבָּעָה זוּגוֹת: אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן קֻשְׁיָא, שֶׁשָּׁנִינוּ, הָאָבוֹת הֵם מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה, וּמֶרְכָּבָה לֹא פָחוֹת מֵאַרְבָּעָה, וְשָׁנִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִבֵּר אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עִמָּהֶם וְנַעֲשׂוּ מֶרְכָּבָה שְׁלֵמָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיח) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים וְגוֹ', שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְחַבֵּר לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה שְׁלֵמָה עִמָּהֶם. אִם כָּךְ, דָּוִד צָרִיךְ [להתקשר] לְהִקָּבֵר בְּתוֹךְ הָאָבוֹת, וְיִהְיֶה קִרְיַת אַרְבַּע עִמּוֹ, אָז מָה הַטַּעַם לֹא נִקְבַּר עִמָּהֶם?
אֶלָּא, דָּוִד מַלְכָא אֲתַר מִתְתַּקַּן הֲוָה לֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, וּמַאן הוּא צִיּוֹן, לְאִתְחַבְּרָא לֵיהּ כְּחֲדָא. וְאָדָם דְּאִתְקַבַּר בְּגוֹ אֲבָהָן, הָא אִינוּן אִתְקְבָרוּ בַּהֲדֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ מֶלֶךְ קַדְמָאָה הֲוָה, וְאִתְעֲבַר מִנֵּיהּ מַלְכוּ, וְאִתְיְהַב לְדָוִד מַלְכָּא. וּמִיּוֹמוֹי דְּאָדָם, אִתְקְיַּים דָּוִד מַלְכָּא. דְּאָדָם אֶלֶף שְׁנִין אִתְגְּזַר עֲלוֹי, וְאִתְעֲבָרוּ מִנֵּיהּ שִׁבְעִין שְׁנִין, יוֹמוֹי דְּדָוִד מַלְכָּא, וְהוּא יָהִיב לוֹן. וְאֲבָהָן הֵיךְ יְקוּמוּן עַד דְּיֵיתֵי דָוִד מַלְכָּא, אֶלָּא זָכָה לְאַתְרֵיהּ, כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ, בְּגִינֵי כָּךְ לָא אִתְקְבַר לְגַבֵּי אֲבָהָן.
אֶלָּא, דָּוִד הַמֶּלֶךְ מָקוֹם מְתֻקָּן הָיָה לוֹ כָּרָאוּי, וּמִיהוּ? צִיּוֹן, לְחַבֵּר אוֹתוֹ כְּאֶחָד. וְאָדָם שֶׁנִּקְבַּר בְּתוֹךְ הָאָבוֹת, הֲרֵי הֵם נִקְבְּרוּ עִמּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה מֶלֶךְ רִאשׁוֹן, וְנֶעֶבְרָה מִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת וְנִתְּנָה לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, וּמִיָּמָיו שֶׁל אָדָם הִתְקַיֵּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁעַל אָדָם נִגְזְרוּ אֶלֶף שָׁנִים, וְהָעָבְרוּ מִמֶּנּוּ שִׁבְעִים שָׁנִים, יָמָיו שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְהוּא נָתַן אוֹתָם, וְהָאָבוֹת אֵיךְ יָקוּמוּ עַד שֶׁיָּבֹא דָוִד הַמֶּלֶךְ? אֶלָּא זָכָה לִמְקוֹמוֹ כָּרָאוּי לוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִקְבַּר עִם הָאָבוֹת.
תוּ, אֲבָהָן בְּאֲתַר דִּדְכוּרָא שַׁרְיָין, וְדָוִד בְּאֲתַר דְּנוּקְבָא, וַאֲבָהָן נוּקְבָן אִתְקְבָרוּ בַּהֲדַיְיהוּ. וְדָוִד אִתְקְבַר וְאִתְחַבַּר בְּאֲתַר דִּדְכוּרָא, מִלָּה כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. וַיֶּאֱסוֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה, בְּגִין דְּהָא אִיהוּ בְּאֲתַר דְּחַיִּין יָתִיב. כַּד בָּעָא לְאִסְתַּלָּקָא מֵעַלְמָא, נָחִית רַגְלוֹי לְגַבֵּי מִטָּה, וְאִתְכְּנִישׁ וְאִסְתְּלַק מֵעַלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. פְּתָח וְאָמַר, (תהלים פד) נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה', מִלָּה דָא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא. אֲבָל
זֹאת וְעוֹד, הָאָבוֹת שְׁרוּיִים בְּמָקוֹם שֶׁל זָכָר, וְדָוִד בְּמָקוֹם שֶׁל נְקֵבָה, וְהָאָבוֹת נִקְבְּרוּ עִמָּם הַנְּקֵבוֹת, וְדָוִד נִקְבַּר וְהִתְחַבֵּר בְּמָקוֹם שֶׁל זָכָר, דָּבָר כָּרָאוּי לוֹ. וַיְּאסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם שֶׁל חַיִּים. כְּשֶׁרָצָה לְהִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם, הוֹרִיד רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה, וְהִתְכַּנֵּס וְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. פָּתַח וְאָמַר, (שם פב) נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'. דָּבָר זֶה הֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים.
תָּא חֲזֵי, אִית מָדוֹרִין תַּתָּאִין, וְאִית מָדוֹרִין עִלָּאִין. בְּעִלָּאִין לָאו (מדורין) שָׁרְיָין תַּמָּן, וּמַאן אִינוּן, אִינוּן בָּתֵּי גַוָאֵי, וּבָתֵּי בְּרָאֵי. אִינוּן אִקְרוּן חַצְרוֹת ה', בְּגִין דְּאִינוּן קָיְימֵי בִּרְחִימוּ וְתִיאוּבְתָּא לְגַבֵּי נוּקְבָא. תָּא חֲזֵי, כַּד נִשְׁמָתָא סַלְקָא אִתְעַר כֹּלָּא לְגַבֵּי נוּקְבָא, דְּהָא אִיהִי אִתְאַחֲדַת בְּתִיאוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא וְאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ.
אֲבָל בֹּא רְאֵה, יֵשׁ מְדוֹרִים תַּחְתּוֹנִים וְיֵשׁ מְדוֹרִים עֶלְיוֹנִים. בָּעֶלְיוֹנִים לֹא [מדורים] שׁוֹרִים שָׁם, וּמִי הֵם? אוֹתָם בָּתִּים פְּנִימִיִּים וּבָתִּים חִיצוֹנִיִּים הֵם נִקְרָאִים חַצְרוֹת ה', מִשּׁוּם שֶׁהֵם עוֹמְדִים שָׁם בְּאַהֲבָה וּתְשׁוּקָה אֶל הַנְּקֵבָה. בּא רְאֵה, כְּשֶׁנְּשָׁמָה עוֹלָה, הַכֹּל מִתְעוֹרֵר לַנְּקֵבָה, שֶׁהֲרֵי הִיא אֲחוּזָה בִּתְשׁוּקָה שְׁלֵמָה וְנִקְשֶׁרֶת בּוֹ.
יַעֲקֹב לָא מִית, בְגִין כָּךְ לָא אִתְּמָר בֵּיהּ מוֹתָא, אֶלָּא וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. חָמֵי מַה כְּתִיב, וַיֶּאֱסוֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה, דְּאִתְכְּנִישׁ שִׁמְשָׁא לְגַבֵּי סִיהֲרָא, שִׁמְשָׁא לָא מִית, אֶלָּא אִתְכְּנִישׁ מֵעַלְמָא, וְאָזִיל לְגַבֵּי סִיהֲרָא.
יַעָקֹב לֹא מֵת, מִשּׁוּם כָּךְ לֹא נֶאֱמַר בּוֹ מָוֶת, אֶלָּא וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. רְאֵה מַה כָּתוּב, וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה, שֶׁהִתְכַּנֵּס הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הַלְּבָנָה. הַשֶּׁמֶשׁ לֹא מֵת, אֶלָּא מִתְכַּנֵּס מִן הָעוֹלָם וְהוֹלֵךְ לַלְּבָנָה.
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְכְּנִישׁ יַעֲקֹב, אִתְנְהִיר סִיהֲרָא, וְתִיאוּבְתָּא דְשִׁמְשָׁא עִלָּאָה אִתְעַר לְגַבָּהּ, בְּגִין דְּשִׁמְשָׁא כַּד סָלִיק, אִתְעַר שִׁמְשָׁא אָחֳרָא, וְאִתְדָּבַּק דָּא בְּדָא, וְאִתְנְהִיר סִיהֲרָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, שַׁפִּיר קָא אֲמַרְתְּ, אֲבָל הָא אִתְּמָר, דְּעִלָּאָה עַלְמָא דִּדְכוּרָא, אִתְקַשַּׁר בְּתַתָּאָה דְּאִיהוּ עַלְמָא דְנוּקְבָא, וְתַתָּאָה אִתְקַשַּׁר בְּעִלָּאָה, וְכֹלָּא דָּא כְּגַוְונָא דָא.
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהִתְכַּנֵּס יַעֲקֹב, הֵאִירָה הַלְּבָנָה, וּתְשׁוּקַת הַשֶּׁמֶשׁ הָעֶלְיוֹן הִתְעוֹרְרָה אֵלָיו, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה, מִתְעוֹרֵר שֶׁמֶשׁ אַחֵר, וְנִדְבָּקִים זֶה בָּזֶה וְהַלְּבָנָה מְאִירָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָפֶה אָמַרְתָּ, אֲבָל הֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁהָעֶלְיוֹן, עוֹלַם הַזָּכָר, נִקְשָׁר בַּתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּקֵבָה, וְהַתַּחְתּוֹן נִקְשָׁר לָעֶלְיוֹן, וְהַכֹּל זֶה כְּמוֹ זֶה.
וְהָא אִתְּמָר תְּרֵין עָלְמִין נִינְהוּ, כְּדִכְתִיב, (דברי הימים א טז) מִן הָעוֹלָם (קנ"ג ע"ב) וְעַד הָעוֹלָם. וְאַף עַל גַּב דִּתְרֵין נוּקְבֵי נִינְהוּ, חַד מִתְתַּקַּן בִּדְכוּרָא, וְחַד בְּנוּקְבָא. דָּא שֶׁבַע (שבת), וְדָא בַּת שֶׁבַע. דָּא אֵם, וְדָא אֵם, דָּא אִקְרֵי אֵם הַבָּנִים, וְדָא אִקְרֵי אֵם שְׁלמֹה. כְּדִכְתִיב, (שיר השירים ג) צְאֶנָה וּרְאֶנָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגו'. בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ דְּכָל שְׁלָמָא דִילֵיהּ. דָּא אֵם שְׁלמֹה. כְּדִכְתִיב, (מלכים א א) בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלמֹה.
וַהֲרֵי נֶאֱמַר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הֵם, כַּכָּתוּב מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְאַף עַל גַּב שֶׁשְּׁתֵּי נְקֵבוֹת הֵן - אֶחָד מְתֻקָּן בַּזָּכָר וְאֶחָד בַּנְּקֵבָה. זֶה שֶׁבַע [שבת], וְזֶה בַּת שֶׁבַע. זוֹ אֵם וְזוֹ אֵם. זוֹ נִקְרֵאת אֵם הַבָּנִים, וְזוֹ נִקְרֵאת אֵם שְׁלֹמֹה, כַּכָּתוּב (שיר ג) צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹ'. בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה - בַּמֶּלֶךְ שֶׁכָּל הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, זוֹ אֵם שְׁלֹמֹה, כַּכָּתוּב (מלכים א יא) בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה.