אור ברסלב
הזהר המתורגם - בראשית פרשת ויחי › דף רמ.

הזהר המתורגם - בראשית

פרשת ויחי · דף רמ.

דף רלט:

כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבוּשׁוֹ וְגו', כִּבֵּס, כּוֹבֵס מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא כִּבֵּס, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עַלְמָא, וּמַאן אִיהוּ, דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא. בַּיַּיִן סְטַר שְׂמָאלָא. וּבְדַם עֲנָבִים סְטַר שְׂמָאלָא. לְתַתָּא. וְזַמִּין מַלְכָּא מְשִׁיחָא (דף רמ ע"א) לְשַׁלְּטָאָה לְעֵילָא עַל כָּל חֵילִין אָחֳרָנִין דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּלְתַבְרָא תּוֹקְפֵיהוֹן מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא.

כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וְגוֹ'. כִּבֵּס!? כּוֹבֵס הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! אֶלָּא כִּבֵּס מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וּמִיהוּ? זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. בַּיַּיִן - צַד הַשְּׂמֹאל. וּבְדַם עֲנָבִים - צַד הַשְּׂמֹאל, לְמַטָּה. וְעָתִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לִשְׁלֹט לְמַעְלָה עַל כָּל הַכֹּחוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁל הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְלִשְׁבֹּר אֶת כֹּחָם מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה.

דָּבָר אַחֵר, כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבוּשׁוֹ, כְּגַוְונָא דְהַאי חַמְרָא, אַחֲזֵי חֵידוּ, וְכוּלֵיהּ דִּינָא. (לעמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות). הָכִי נָמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, יֶחזִיִ חֵדוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְכוּלֵיהּ דִּינָא לְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כְּתִיב, (בראשית א) וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, דָּא רוּחָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, וּמִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עַלְמָא, אַסְחֵי לְבוּשֵׁיהּ בְּחַמְרָא עִלָּאָה.

דָּבָר אַחֵר כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ - כְּמוֹ הַיַּיִן הַזֶּה, מַרְאֶה שִׂמְחָה, וְכֻלּוֹ דִּין [לעמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות]. כָּךְ גַּם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, יַרְאֶה שִׂמְחָה לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלּוֹ דִּין לָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כָּתוּב (בראשית א) וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, זוֹ רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּמִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא רוֹחֵץ לְבוּשׁוֹ בַּיַּיִן הָעֶלְיוֹן.

חָמֵי מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, דָּא חַמְרָא עִלָּאָה, (ס"א דמרוי דאורייתא) דְּאוֹרַיְיתָא דְּמַרְוֵי, מִנֵּיהּ שָׁתֵי. וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, דְּהָא אוֹרַיְיתָא יַיִן וְחָלָב, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

רְאֵה מַה כָּתוּב אַחֲרָיו, חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב. זֶה יַיִן הָעֶלְיוֹן, [שמרוה של התורה] שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמַּרְוֶה, מִמֶּנּוּ שׁוֹתֶה. וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה יַיִן וְחָלָב, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

כְּתִיב, (תהלים קד) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ (ס"א אמאי, בגין דמאתר דחדוה קאתי, ומאן הוא סופיה דקרא) לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וַדַּאי מֵאֲתַר דְּאִתְקְרֵי שָׁמֶן. תָּא חֲזֵי, שֵׁירָתָא דְחַמְרָא חֶדְוָה, הוּא אֲתַר דְּכָל חֵידוּ מִנֵּיהּ נַפְקָא. וְסוֹפֵיהּ דִּינָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּסוֹפָא דִילֵיהּ, אֲתַר כְּנִישׁוּ דְּכֹלָּא, דִּינָא הוּא, וּבֵיהּ אִתְדָּן עַלְמָא. וְעַל דָּא שֵׁירוּתָא חֶדְוָה, וְסוֹפָא דִינָא. בְּגִינֵי כָּךְ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן. מֵאֲתַר דְּכָל חֶדְוָה מִנֵּיהּ נָפְקָא.

כָּתוּב (תהלים קד) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ [למה? משום שממקום של שמחה הוא בא, ומהו סוף הפסוק]? לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וַדַּאי מִמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמֶן. בּא רְאֵה, שִׁירַת הַיַּיִן חֶדְוָה, הוּא מָקוֹם שֶׁכָּל שִׂמְחָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, וְסוֹפוֹ דִּין, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁסּוֹפוֹ מְקוֹם כִּנּוּס שֶׁל הַכֹּל, דִּין הוּא, וּבוֹ נִדּוֹן הָעוֹלָם, וְלָכֵן רֵאשִׁית חֶדְוָה, וְסוֹף דִּין. מִשּׁוּם כָּךְ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, מִמָּקוֹם שֶׁכָּל חֶדְוָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ.

וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד, מַאן לֶחֶם. אֶלָּא לֶחֶם עַלְמָא סָעִיד (סמיך), וְאִי תֵימָא, דְּבֵיהּ תַלְיָיא סְעִידוּ דְעַלְמָא בִּלְחוֹדוֹי, לָאו הָכִי, דְּהָא לֵילְיָא בְּלָא יוֹמָא, לָא אִשְׁתַּכַּח, וְלָא בָּעֵי לְאַפְרָשָׁא לוֹן. וּמַאן דְּאַפְרִישׁ לוֹן, יִתְפָּרַשׁ מֵחַיִּין, וְהַיְינוּ דִכְתִיב, (דברים ח) לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם. בְּגִין דְּלָא בָּעֵי לְאִתְפָּרְשָׁא.

וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד, אֵיזֶה לֶחֶם? אֶלָּא לֶחֶם סוֹעֵד [סומך] אֶת הָעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁבּוֹ תָלוּי לְבַדּוֹ סַעַד הָעוֹלָם - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי לַיְלָה בְּלִי יוֹם לֹא נִמְצָא, וְלֹא צָרִיךְ לְהַפְרִידָם. וּמִי שֶׁמַּפְרִידָם יִתְפָּרֵד מֵהַחַיִּים, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ח) לְמַעַן הוֹדִיעֲךְ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהַפְרִיד.

וְאִי תֵימָא, דָּוִד הֵיךְ קָאֲמַר וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד, הוֹאִיל וְלָא תַלְיָיא בֵּיהּ בִּלְחוֹדוֹי סְעִידוּ דְּעַלְמָא. אֶלָּא דַּיְיקָא דְמִלָּה, וְלֶחֶם, וא"ו אִיתּוֹסַף, כְּמוֹ וַיְיָ, וְעַל דָּא, כֹּלָּא אִשְׁתַּכַּח כְּחֲדָא.

וְאִם תֹּאמַר, דָּוִד אֵיךְ אָמַר וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד, הוֹאִיל וְלֹא תָלוּי בּוֹ לְבַדּוֹ סַעַד כָּל הָעוֹלָם? אֶלָּא דִּיּוּק הַדָּבָר וְלֶחֶם, וָא"ו הִתּוֹסֵף, כְּמוֹ וַה', וְעַל זֶה הַכֹּל נִמְצָא כְּאֶחָד.

תָּא חֲזֵי, מַאן דִּמְבָרֵךְ עַל מְזוֹנָא, לָא יְבָרֵךְ עַל פְּתוֹרָא רֵיקַנְיָא, וּבָעֵי נַהֲמָא לְאִשְׁתַּכְּחָא עַל פָּתוֹרָא, וְכַסָּא דְחַמְרָא בִּימִינָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין לְקָשְׁרָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא, וְנַהֲמָא דְּיִתְבָּרַךְ מִנַּיְיהוּ, וּלְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ, וּלְמֶהוֵי כֹּלָּא חַד קִשּׁוּרָא, לְבָרְכָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יְאוּת. דְּהָא לֶחֶם אִתְקַשַּׁר בְּיַיִן, וְיַיִן בִּימִינָא, וּכְדֵין בִּרְכָאן שַׁרְיָין בְּעַלְמָא, וּפָתוֹרָא אִשְׁתְּלִים כְּדְקָא יְאוּת.

בֹּא רְאֵה, מִי שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן, לֹא יְבָרֵךְ עַל שֻׁלְחָן רֵיק, וְצָרִיךְ לְהִמָּצֵא לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן וְכוֹס שֶׁל יַיִן בְּיָמִין, מָה הַטַּעַם? בִּשְׁבִיל לְקַשֵּׁר שְׂמֹאל בַּיָּמִין, וְלֶחֶם שֶׁיִּתְבָּרֵךְ מֵהֶם וּלְהִתְקַשֵּׁר בָּהֶם, וְלִהְיוֹת הַכֹּל קֶשֶׁר אֶחָד, לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי. שֶׁהֲרֵי לֶחֶם נִקְשָׁר בְּיַיִן, וְיַיִן בְּיָמִין, וְאָז הַבְּרָכוֹת שׁוֹרוֹת בָּעוֹלָם, וְהַשֻּׁלְחָן נִתְקָן כָּרָאוּי.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִלְמָלֵא לָא אִזְדַּמָּן לָן אוֹרְחָא דָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין, דַּי לָן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, יָאוֹת הוּא לְהַאי יְנוּקָא דְּלָא יִנְדַע כָּל הַאי, וְאֲנָא מִסְתָּפִינָא עֲלֵיהּ. אִי יִתְקַיַּים בְּעַלְמָא בְּגִין הַאי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק וְלָמָּה. אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּהַאי רַבְיָא יָכִיל לְאִסְתַּכְּלָא בְּאַתְרָא דְּלֵית רְשׁוּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ. וּמִסְתָּפִינָא עֲלוֹי, דְּעַד לָא יִמְטֵי לְפִרְקוֹי, יַשְׁגַּח וְיִסְתַּכַּל וְיַעַנְשׁוּן לֵיהּ.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אִלְמָלֵא לֹא הִזְדַּמְּנָה לָנוּ דֶּרֶךְ זוֹ אֶלָּא לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ - דַּי לָנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נָאֶה הוּא לְתִינוֹק זֶה שֶׁלֹּא יֵדַע כָּל זֶה, וַאֲנִי פּוֹחֵד עָלָיו אִם יִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם מִשּׁוּם זֶה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וְלָמָּה? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁתִּינוֹק זֶה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רְשׁוּת לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וַאֲנִי פּוֹחֵד עָלָיו, שֶׁעַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְפִרְקוֹ יַשְׁגִּיחַ וְיִסְתַּכֵּל וְיַעֲנִישׁוּ אוֹתוֹ.

שָׁמַע הַהוּא יְנוּקָא. אָמַר, לָא מִסְתָּפִינָא מֵעוֹנָשָׁא לְעָלְמִין, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּאִסְתַּלִּיק אַבָּא מֵעַלְמָא, בָּרִיךְ לִי וְצַלֵּי עָלַי. וִידַעְנָא דִזְכוּתָא דְּאַבָּא יָגִין עָלַי. אָמְרוּ לֵיהּ, וּמַאן הוּא אֲבוּךְ. אָמַר, (נ"א ליתא רב יהודה) בְּרֵיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, נָטְלוּ לֵיהּ, וְאַרְכְּבוּהָ עַל כִּתְפַיְיהוּ תְּלַת מִילִין.

שָׁמַע אוֹתוֹ הַתִּינוֹק. אָמַר, אֵינִי פּוֹחֵד מֵעֹנֶשׁ לְעוֹלָמִים, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאַבָּא הִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, בֵּרַךְ אוֹתִי וְהִתְפַּלֵּל עָלַי, וְיָדַעְתִּי שֶׁזְּכוּת אָבִי תָּגֵן עָלַי. אָמְרוּ לוֹ, וּמִי הוּא אָבִיךְ? אָמַר, [אין רבי יהודה] בְּנוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא הַזָּקֵן. לָקְחוּ אוֹתוֹ וְהִרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל כִּתְפֵיהֶם שְׁלֹשָׁה מִילִין.

קָרוּ עֲלֵיהּ, (שופטים יד) מֵהָאוֹכֶל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק וְגו'. אָמַר לוֹן הַהוּא יְנוּקָא, מִלָּה אֲתָא לִידַיְיכוּ, פָּרִישׁוּ לָהּ. אָמְרוּ לֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לָן אָרְחָא דְחַיֵּי, אֵימָא אַנְתְּ.

קָרְאוּ עָלָיו, (שופטים יד) מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ תִינוֹק, דָּבָר בָּא לִידֵיכֶם, פָּרְשׁוּ אוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן לָנוּ אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים, אֱמֹר אַתָּה.

פָּתַח וְאָמַר, מֵהָאוֹכֶל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק. הַאי קְרָא, אַסְמַכְתָּא אִית לָן בֵּיהּ, מֵהָאוֹכֶל, דָּא צַדִּיק, דִּכְתִיב, (משלי יג) צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ. צַדִּיק אוֹכֵל וַדַּאי, וְנָטִיל כֹּלָּא, אַמַּאי, לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ. לְמֵיהַב שָׂבְעָא, לְהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי נַפְשׁוֹ דְּדָוִד. יָצָא מַאֲכָל, דְּאִלְמָלֵא הַהוּא צַדִּיק, לָא יִפּוּק מְזוֹנָא לְעָלְמִין, וְלָא יָכִיל עַלְמָא לְקָיְימָא (ביה). וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק, דָּא יִצְחָק, דְּבָרִיךְ לְיַעֲקֹב בְּטַל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ.

פָּתַח וְאָמַר, מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק, פָּסוּק זֶה יֵשׁ לָנוּ בּוֹ סֶמֶךְ. מֵהָאֹכֵל - זֶה צַדִּיק, שֶׁכָּתוּב (משלי יג) צַדִּיק אֹכֵל לְשּׁבַע נַפְשׁוֹ. צַדִּיק אוֹכֵל וַדַּאי וְנוֹטֵל הַכֹּל, לָמָּה? לְשּבַע נַפְשׁוֹ, לָתֵת שּׁבַע לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא נֶפֶשׁ דָּוִד. יָצָא מַאֲכָל - שֶׁאִלְמָלֵא אוֹתוֹ צַדִּיק לֹא יֵצֵא מָזוֹן לְעוֹלָמִים וְלֹא יוּכַל הָעוֹלָם לַעֲמֹד [בו]. וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק - זֶה יִצְחָק שֶׁבֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב (בראשית כז) בְּטַל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה