פרשת בראשית · דף נב:
תָּא חֲזֵי, עַד לָא חָטָא אָדָם, הֲוָה סָלִיק וְקָאִים בְּחָכְמָה דִנְהִירוּ עִלָּאָה. וְלָא הֲוָה מִתְפָּרֵשׁ מֵאִילָנָא דְחַיֵּי. כֵּיוָן דְּאַסְגֵי תִּיאוּבְתָּא לְמִנְדַע וּלְנַחֲתָא לְתַתָּא, אִתְמְשַׁךְ אֲבַּתְרַיְיהוּ, עַד דְּאִתְפְּרַשׁ מֵאִילָנָא דְחַיֵּי. וְיָדַע רָע וְשָׁבַק טוֹב. וְעַל דָּא כְּתִיב (תהלים ה) כִּי לא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה לא יְגוּרְךָ (דף נב ע"ב) רָע. מַאן דְּאִתְמְשַׁךְ בָּתַר רָע, לֵית לֵיהּ דִּירָה עִם אִילָנָא דְחַיֵּי.
בֹּא רְאֵה, עַד שֶׁאָדָם לֹא חָטָא, הָיָה עוֹלֶה וְעוֹמֵד בְּחָכְמַת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן וְלֹא הָיָה נִפְרָד מֵעֵץ הַחַיִּים. כֵּיוָן שֶׁהִגְדִּיל תַּאֲוָתוֹ לָדַעַת וְלָרֶדֶת לְמַטָּה, נִמְשַׁךְ אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁנִּפְרַד מֵעֵץ הַחַיִּים, וְיָדַע רָע וְעָזַב הַטּוֹב. וְעַל זֶה כָּתוּב (תהלים ה) כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךְ רָע. מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר רָע, אֵין לוֹ דִּירָה עִם עֵץ הַחַיִּים.
וְעַד לָא חָטְאוּ הֲווּ שָׁמְעִין קָלָא מִלְּעֵילָא וְהֲווּ יָדְעֵי חָכְמְתָא עִלָּאָה וְקָיְימֵי בְּקִיּוּמָא דְזִיהֲרָא עִלָּאָה וְלָא דָחֲלֵי. כֵּיוָן דְּחָטְאוּ אֲפִילּוּ קָלָא דִּלְתַתָּא לָא הֲוֵי יָכְלִין לְמֵיקַם בֵּיהּ. כְּגַוְונָא דָא עַד לָא חָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי אִתְעֲבַר מִנַּיְיהוּ זוּהֲמָא דְּהַאי חִיוְיָא. דְּהָא כְּדֵין בִּטּוּל יֵצֶר הָרָע הֲוָה מֵעָלְמָא וְדָחוּ לֵיהּ מִנַּיְיהוּ. וּכְדֵין אִתְאֲחִידוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי וְסָלְקוּ לְעֵילָא וְלָא נָחֲתוּ לְתַתָּא.
וְעַד שֶׁלֹּא חָטְאוּ, הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל מִלְמַעְלָה וְהָיוּ יוֹדְעִים חָכְמָה עֶלְיוֹנָה וְעוֹמְדִים בַּקִּיּוּם שֶׁל זהַר הָעֶלְיוֹן וְלֹא פוֹחֲדִים. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, אֲפִלּוּ קוֹל שֶׁלְּמַטָּה לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ. כְּמוֹ זֶה, עַד שֶׁלֹּא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי נִתְבַּטְּלָה מֵהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי אָז בִּטּוּל יֵצֶר הָרָע הָיָה מֵהָעוֹלָם וְדָחוּ אוֹתוֹ מֵהֶם, וְאָז נֶאֶחְזוּ בְּעֵץ הַחַיִּים וְעָלוּ לְמַעְלָה וְלֹא יָרְדוּ לְמַטָּה.
כְּדֵין הֲווּ יָדְעִין וְחָמָאן אִסְפַּקְלַרְיָאן עִלָּאִין וְאִתְנָהֲרִין עֵינַיְיהוּ וְחָדָאן לְמִנְדַע וּלְמִשְׁמַע. וּכְדֵין חָגַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲגוֹרִין דְאַתְוָון דִּשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא דְּלָא יֵיכוּל לְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ הַאי חִוְיָא וְלָא יְסָאַב לוֹן כְּקַדְמִיתָא. כֵּיוָן דְּחָטְאוּ בָּעֵגֶל אִתְעֲבַר מִנַּיְיהוּ כָּל אִנּוּן דַּרְגִּין וּנְהוֹרִין עִלָּאִין. וְאִתְעַבְּרוּ מִנַּיְיהוּ אִנּוּן חֲגִירוּ מְזַיְינִין דְּאִתְעַטְּרוּ מִשְׁמָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. וְאַמְשִׁיכוּ עֲלַיְיהוּ חִוְיָא בִישָׁא כְּמִלְקַדְּמִין וְגָרְמוּ מוֹתָא לְכָל עַלְמָא. וּלְבָתַר מַה כְּתִיב (שמות לג) וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.
אָז הָיוּ יוֹדְעִים וְרוֹאִים אַסְפַּקְלַרְיוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְעֵינֵיהֶם אוֹרוּ וּשְׂמֵחִים לָדַעַת וְלִשְׁמֹעַ. וְאָז חָגַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲגוֹרוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלֹּא יוּכַל לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם הַנָּחָשׁ הַזֶּה וְלֹא יְטַמֵּא אוֹתָם כְּמוֹ קֹדֶם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל, בָּטְלוּ מֵהֶם כָּל אוֹתָן דְּרָגוֹת וְאוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים, וּבָטְלוּ מֵהֶם אוֹתָן חֲגוֹרוֹת מְזֻיָּנוֹת שֶׁהִתְעַטְּרוּ מֵהַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, וְהִמְשִׁיכוּ עֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָרָע כְּמוֹ מִקֹּדֶם וְגָרְמוּ מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם. וְאַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? (שמות לד) וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב בְּקַדְמִיתָא (שמות יד) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכֻלְהוּ חָמָאן זָהֲרִין עִלָּאִין וּמִתְנַהֲרִין בְּאִסְפַּקְלַרְיָא דְּנָהֲרָא דִּכְתִיב, (שמות כ) וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת. וְעַל יַמָּא הֲווּ חָמָאן וְלָא דָחֲלִין דִּכְתִיב, (שמות טו) זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. לְבָתַר דְּחָטוּ, פְּנֵי הַסַּרְסוּר לָא הֲווּ יָכְלִין לְמֶחֱמֵי דִּכְתִיב (שמות לה) וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב בַּתְּחִלָּה [שמות יד], וירא ישראל את היד הגדלה. וכלם רואים אורות עליונים ומאירים באספקלריה שמאירה, שכתוב, (שם כ) וכל העם ראים את הקולת. ועל הים היו רואים ולא פוחדים, שכתוב (שם טו) זה אלי ואנוהו. אחר שחטאו, פני הסרסור לא היו יכולים לראות, שכתוב (שם לד) וייראו מגשת אליו.
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב בְּהוּ (שמות לג) וַיִּתְנַצְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב. דְּאִתְעֲבַר מִנַּיְיהוּ אִנּוּן מְזַיְינָן (דאתחברו בהו ד"א דאתחגרו בהון) בְּטוּרָא דְסִינַי בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ הַהוּא חִוְיָא בִישָׁא. כֵּיוָן דְּאִתְעֲבַר מִנַּיְיהוּ מַה כְּתִיב, (שמות לג) וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה.
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב בָּהֶם, (שם לג) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב, שֶׁבָּטְלוּ מֵהֶם אוֹתָם כְּלֵי זַיִן [שהתחברו בהם] [שהתחגרו בהם] בְּהַר סִינַי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם נָחָשׁ רָע. כֵּיוָן שֶׁבָּטְלוּ מֵהֶם מַה כָּתוּב? (שם) וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי הַאי קְרָא לְגַבֵּי הַאי. אֶלָּא כֵּיוָן דְּיָדַע משֶׁה דְּאִתְעֲבָרוּ מִנַּיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל אִנּוּן זַיְינִין עִלָּאִין, אָמַר הָא וַדַּאי מִכָּאן וּלְהָלְאָה חִוְיָא בִישָׁא יֵיתֵי לְדַיְירָא בֵּינַיְיהוּ, וְאִי יָקוּם מַקְדְּשָׁא הָכָא בֵּינַיְיהוּ, יִסְתָּאַב. מִיָּד וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה. בְּגִין דְּחָמָא משֶׁה דְּהָא כְּדֵין יִשְׁלוֹט חִוְיָא בִישָׁא מַה דְּלָא הֲוָה מִקַּדְמַת דְּנָא.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מָה הַפָּסוּק הַזֶּה אֶל זֶה? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה שֶׁבָּטְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל אוֹתָם כְּלֵי זַיִן עֶלְיוֹנִים, אָמַר, הֲרֵי וַדַּאי מִכָּאן וָהָלְאָה נָחָשׁ רָע יָבֹא לָדוּר בֵּינֵיהֶם, וְאִם יָקוּם כָּאן מִקְדָּשׁ בֵּינֵיהֶם - יִטְמָא. מִיָּד - וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה. כִּי רָאָה מֹשֶׁה שֶׁהֲרֵי אָז יִשְׁלֹט נָחָשׁ רָע מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מִקֹּדֶם לָזֶה.
וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד, וְכִי לָא הֲוָה בְּקַדְמִיתָא אֹהֶל מוֹעֵד. אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא אֹהֶל סְתָם, הַשְׁתָּא אֹהֶל מוֹעֵד. מַאי מוֹעֵד. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטַב. וְרַבִּי אַבָּא אָמַר לְבִישׁ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטַב מַה מּוֹעֵד דְּאִיהוּ יוֹם חֶדְוָה דְּסִיהֲרָא דְּאִתּוֹסְפָא בֵּיהּ קְדוּשָׁה (מה מועד) לָא שָׁלְטָא בֵּיהּ פְּגִימוּתָא. אוּף הָכָא קָרָא לָהּ בִּשְׁמָא דָא לְאַחֲזָאָה דְּהָא אִתְרַחֵיק (חויא) אֹהֶל מִבֵּינַיְיהוּ וְלָא אִתְפְּגִים וְעַל דָּא וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד כְּתִיב.
וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד, וְכִי לֹא הָיָה בַּהַתְחָלָה אֹהֶל מוֹעֵד? אֶלָּא בַּהַתְחָלָה אֹהֶל סְתָם, וְכָעֵת אֹהֶל מוֹעֵד. מַה זֶּה מוֹעֵד? רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטוֹב, וְרַבִּי אַבָּא אָמַר לְרַע. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטוֹב - מַה מּוֹעֵד שֶׁהוּא יוֹם חֶדְוָה שֶׁל הַלְּבָנָה שֶׁנִּתּוֹסְפָה בּוֹ קְדֻשָּׁה. [מה מועד] לֹא שׁוֹלֶטֶת בּוֹ חִסָּרוֹן, גַּם כָּאן קָרָא לָהּ בְּשֵׁם זֶה, לְהַרְאוֹת שֶׁהֲרֵי הִתְרַחֵק [נחש] אֹהֶל מִבֵּינֵיהֶם וְלֹא נִפְגַּם, וְעַל זֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד כָּתוּב.
וְרַבִּי אַבָּא אָמַר לְבִישׁ דְּהָא בְּקַדְמִיתָא הֲוָה אֹהֶל סְתָם כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה לג) אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו לָנֶצַח. וְהַשְׁתָּא אֹהֶל מוֹעֵד. בְּקַדְמִיתָא לְמֵיהַב חַיִּין אֲרוּכִּין לְעָלְמִין דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ מוֹתָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֹהֶל מוֹעֵד כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (איוב ל) וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי. הַשְׁתָּא אִתְיְיהִיב בֵּיהּ זִמְנָא וְחַיִּין קְצוּבִין לְעָלְמָא. בְּקַדְמִיתָא לָא אִתְפְּגִים, וְהַשְׁתָּא אִתְפְּגִים. בְּקַדְמִיתָא חַבְרוּתָא וְזִוּוּגָא דְסִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא דְלָא יַעֲדוּן. הַשְׁתָּא אוֹהֶל מוֹעֵד זִוּוּגָא דִלְהוֹן מִזְמַן לִזְמַן. וּבְגִינֵי כָךְ וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד מַה דְּלָא הֲוָה קוֹדֶם.
וְרַבִּי אַבָּא אָמַר לְרַע - שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה הָיָה אֹהֶל סְתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג) אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדתָיו לָנֶצַח, וְעַכְשָׁו אֹהֶל מוֹעֵד. בַּהַתְחָלָה לָתֵת חַיִּים אֲרֻכִּים לְעוֹלָמִים שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם מָוֶת, מִכָּאן וָהָלְאָה אֹהֶל מוֹעֵד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל) וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי. עַכְשָׁו נִתָּן בּוֹ זְמַן וְחַיִּים קְצוּבִים לָעוֹלָם. בַּהַתְחָלָה לֹא נִפְגַּם, וְעַכְשָׁו נִפְגָּם. בַּהַתְחָלָה חַבְרוּתָא וְזִוּוּג שֶׁל הַלְּבָנָה בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁלֹּא יָסוּרוּ, עַכְשָׁו אֹהֶל מוֹעֵד, הַזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם מִזְּמַן לִזְמַן. וְלָכֵן קָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד מַה שֶּׁלֹּא הָיָה קֹדֶם.
השלמה מההשמטות (בין סימן מד - מה)
תּוֹסַפְתָּא תּוֹסַפְתָּא אָמַר לֵיהּ רבי אלעאי השייך לדף נ"ב ע"ב שורה ל"ב דרבי שמעון הוה יתיב תמצא בחלק השלישי דף קס"ב ע"ב
וְהָאָדָם יָדַע וכו' וְכִי לָא אִשְׁתְּמוֹדָע עַד מאמר וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת השייך לדף נ"ד ע"א קודם מאמר והאדם ידע וכו' תמצא בתקונים תקון ס"ט מהף קי"ד ע"א עד קי"ז ע"ב.
מן ותוסף ללדת עם המאמרים הנמשכים אחריו עד מאמר ותוסף וכו' תא חזי הבל איהו הלב בתקון הנזכר לעיל מדף ק"ג ע"א עד קי"ד ע"ב.
מן ותוסף וכו' תא חזי הבל הנזכר לעיל עם מאמרים אחרים עד זה ספר תולדות אדם שם מדף קי"ז ע"א עד קי"ח ע"ב.