פרשת שלח לך · דף קעא.
סַחֲרָנַיְיהוּ דְּאִינּוּן עַמּוּדִין, אִית שְׂבָכִין עוֹבָד צִיּוּר. אֶשָּׁא סוּמָקָא, וּנְהוֹרָא חִוָּורָא, וְחוּטִין דְּדַהֲבָא, סְחוֹר סְחוֹר, סָחֲרִין לְכָל סְטָר. וּמַעְיָינָא דְּמַיָּא (דף קע"א ע"א) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְהָיָה בַּיוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִיְרוּשָלַיִם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן.
סְבִיב אוֹתָם הָעַמּוּדִים יֵשׁ שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה צִיּוּר. אֵשׁ אֲדֻמָּה וְאוֹר לָבָן וְחוּטֵי זָהָב סָבִיב סָבִיב סוֹבְבִים לְכָל צַד, וּמַעְיַן מַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יד) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן.
הָכָא פָּרִישׁ רַב מְתִיבְתָּא קְרָא דָּא לְגוֹ, וְקַלֵיהּ אִשְׁתְּמַע לְבַר. מִדַּהֲוָה פָּרִישׁ קְרָא דָּא. (אי קדישא אי קדישא) קַל יְנוֹקָא אִתְּעַר מִלְּבַר, הַהוּא יְנוֹקָא דְּהֲוָה פָּרִישׁ תַּלְמוּדֵיהּ, וְגָמִיר קַמֵּי חַד עַמּוּדָא דְּעָלְמָא, בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה, דְּרָבִית אַנְתְּ. וַהֲווּ אַחְדֵּי בֵּיהּ לְדִינָא, וְקַלֵיהּ אִתְּעַר מִלְּבַר, בְּהַאי קְרָא, וְאָמַר, מַיָּא דְּאִינּוּן מִלְּרַע הֵיךְ סַלְּקִין לְעֵילָּא מִנֵּיהּ, לַאֲתָר עִלָּאָה יַתִּיר מִנֵּיהּ, בְּכַמָּה דַּרְגִּין, וּמַה אִצְטְרִךְ לוֹן לְאִינּוּן מַיִין לְעֵילָּא. וּמָה אֲתָר דְּכָל (תפוחי) מַבּוּעִין וּנְחָלִין נָפְקִין מִנֵּיהּ, וְלֵית פְּסִיקוּ לְמַבּוּעֵי וְנַחֲלֵי, אִתְשַׁקְיָא מֵאֲתָר נָגִיב, מַאן חָמָא חֲפִירָא דְּבֵירָא, יָהִיב מַיִין לְמַבּוּעָא דִּנְבִיעַ.
כָּאן פֵּרַשׁ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה פָּסוּק זֶה לְפָנִים, וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע הַחוּצָה. מִשֶּׁהָיָה מְפָרֵשׁ פָּסוּק זֶה, (אי קדוש, אי קדוש) קוֹל תִּינוֹק הִתְעוֹרֵר מִבַּחוּץ, אוֹתוֹ תִּינוֹק שֶׁהָיָה מְפָרֵשׁ תַּלְמוּדוֹ, וְלָמַד לִפְנֵי עַמּוּד אֶחָד שֶׁל הָעוֹלָם, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה שֶׁגִּדַּלְתָּ. וְאָחֲזוּ בוֹ לְדִין, וְקוֹלוֹ הִתְעוֹרֵר מִבַּחוּץ בְּפָסוק זֶה, וְאָמַר, מַיִם שֶׁהֵם מִלְּמַטָּה, אֵיךְ יַעֲלוּ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, לְמָקוֹם עֶלְיוֹן יוֹתֵר מִמֶּנּוּ בְּכַמָּה מַעֲלוֹת? וּמַה צָּרִיךְ לְאוֹתָם מַיִם לְמַעְלָה? וּמַה מָּקוֹם שֶׁכָּל (תפוחי) הַמַּבּוּעִים וְהַנְּחָלִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְאֵין הֶפְסֵק לַמַּבּוּעִים וְהַנְּחָלִים, הֻשְׁקָה מִמָּקוֹם יָבֵשׁ? מִי רָאָה חֲפִירַת הַבְּאֵר נוֹתֵן מַיִם לַמַּבּוּעַ שֶׁנּוֹבֵעַ?
וְכִי יְרוּשָׁלַם, יָהִיב מַיִין אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, אֲתָר דְּכָל מֵימִין דְּעָלְמָא נָפְקֵי מִתַּמָּן, וְנַבְעִין מִנֵּיהּ. אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, לְקָלָא דָּא אִשְׁתְּכָכוּ, וְצָיְיתוּ כָּל קָלִין דִּבְנֵי מְתִיבְתֵּי דְּתַמָּן, וּבְגִין כָּךְ לָא יָכִילוּ מָארֵי דְּדִינָא לְמִקְרַב גַּבֵּיהּ.
וְכִי יְרוּשָׁלַיִם תִּתֵּן מַיִם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, מָקוֹם שֶׁכָּל מֵימֵי הָעוֹלָם יוֹצְאִים מִשָּׁם וְנוֹבְעִים מִשָּׁם? אִי חָסִיד קָדוֹשׁ, לְקוֹל זֶה שָׁכְכוּ וְשָׁמְעוּ כָּל קוֹלוֹת בְּנֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁל שָׁם, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא יָכְלוּ בַּעֲלֵי הַדִּין לִקְרַב אֵלָיו.
בָּכָה רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ לָא תִּבְכֵּי בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, זַכָּאָה חוּלָקָךְ, דְּאֲפִילּוּ יְנּוּקֵי, מִנָּךְ אַמְרֵי רָזִין סְתִימִין דְּאוֹרַיְיתָא. תָּא, וְאֵימָא לְךָ, מַה דְּעָבְדוּ בְּנֵי מְתִיבְתֵּי עַל קַלֵיהּ דְּהַהוּא יְנוֹקָא, כַּד עָאל קַלֵיהּ דְּהַהוּא יְנוֹקָא, כְּגִירָא לְגוֹ, וְכֻלְּהוּ צַיְיתֵי לֵיהּ. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִזְדַּעְזָע רַב מְתִיבְתָּא, וְכָל אִינּוּן דַּהֲווֹ קַמֵּיהּ, וְאָמַר, מַאן אִינּוּן דְּלָא שַׁבְקִין לְהַהוּא בְּרָא דֶּאֱלָהָא חַיָיא, לְמֵיעַל. קָמוּ וְאָחִידוּ בֵּיהּ תְּלַת עַמּוּדִין דְּקַיְימֵי קַמֵּי רַב מְתִיבְתָּא, וְעָאל. וְכָל בְּנֵי מְתִיבְתֵּי אִתְכְּנָשׁוּ לְגַבֵּיהּ, אָמַר רַב מְתִיבְתָּא, אֵימָּא קְרָאִיךְ בְּרָא קַדִּישָׁא.
בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לוֹ, אַל תִּבְכֶּה מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ שֶׁאֲפִלּוּ תִינוֹקוֹת מִמְּךְ אוֹמְרִים סוֹדוֹת נִסְתָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה. בֹּא וְאֹמַר לְךְ מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבָה עַל קוֹל אוֹתוֹ תִּינוֹק. כְּשֶׁנִּכְנַס קוֹל אוֹתוֹ תִּינוֹק כְּחֵץ פְּנִימָה וְכֻלָּם הִקְשִׁיבוּ לוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִזְדַּעֲזַע רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְכָל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, וְאָמַר, מִי אֵלּוּ שֶׁלֹּא הִשְׁאִירוּ אֶת אוֹתוֹ בֶּן אֱלֹהִים חַיִּים לְהִכָּנֵס? קָמוּ וְאָחֲזוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים שֶׁעוֹמְדִים לִפְנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, וְנִכְנַס, וְכָל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה נִכְנְסוּ אֵלָיו. אָמַר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, פְּסֹק פְּסוּקְךְ בֵּן קָדוֹשׁ!
אָמַר, עַד כְּעַן דָּחִילְנָא, דְּהָא אֲנָא מִמְּתִיבְתָּא אַחֲרִינָא הֲוִינָא, וְהָכִי אָמְרוּ לִי, כַּד מָארֵי דְּדִינָא הֲווֹ אֲחַדִין בֵּיה. אָמַר לֵיהּ, לָא תִּדְחַל בְּרָא קַדִּישָׁא, הָכָא תְּהֵא בֵּינָנָא שִׁבְעָה יוֹמִין, וְתִתְסְחֵי בְּכָל יוֹמָא מִטַּלָּא קַדִּישָׁא. וּלְבָתַר יְסַלְּקוּן לָךְ. לְגוֹ הַהוּא מְתִיבְתָּא בִּשְׁאַר יַנּוּקָא דְּהָכָא.
אָמַר, עַד כָּעֵת פָּחַדְתִּי, שֶׁהֲרֵינִי מִישִׁיבָה אַחֶרֶת, וְכָךְ אָמְרוּ לִי כְּשֶׁבַּעֲלֵי הַדִּין אָחֲזוּ בוֹ. אָמַר לוֹ, אַל תִּפְחַד בֵּן קָדוֹשׁ, כָּאן תִּהְיֶה בֵּינֵינוּ שִׁבְעָה יָמִים, וְתִתְרַחֵץ בְּכָל יוֹם מִטַּל הַקָּדוֹשׁ, וְאַחַר כָּךְ יַעֲלוּ אוֹתְךְ לְתוֹךְ אוֹתָהּ יְשִׁיבָה כִּשְׁאָר הַתִּינוֹקוֹת מִכָּאן.
פָּתַח הַהוּא יְנּוּקָא וְאָמַר, וְהָיָה בַּיוֹם הַהוּא. הַהוּא, לָא יְדִיעַ מַאן הוּא. אֶלָּא בְּכָל אֲתָר בַּיוֹם הַהוּא, יוֹמָא בַּתְרָאָה הוּא, אֲמַאי אִקְרֵי יוֹם הַהוּא. אֶלָּא דָּא הוּא יוֹמָא דְּאָחִיד סוֹפָא בְּשֵׁירוּתָא. שֵׁירוּתָא אִקְרֵי הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר יח) וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא פּוּלְחָנָא דְּלֵוִי, לְדַרְגָּא דְּאִקְרֵי הוּא, טָמִיר וְגָנִיז. וְאִקְרֵי הַהוּא (ה' הוא), לְאַחֲזָאָה סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין, דְּאִיהוּ שֵׁירוּתָא, וְכֹלָּא חַד. וּבְגִין דְּאִיהוּ סוֹפָא, אִתּוֹסַף בֵּיהּ ה'. (ס"א ועבד הלוי הוא טמיר וגניז. ואקרי יום ההוא, לאחזאה סופא דכל דרגין, דאחיד שירותא וכלא חד)
פָּתַח אוֹתוֹ תִּינוֹק וְאָמַר, וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, הַהוּא - לֹא יָדוּעַ מִיהוּ. אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹם אַחֲרוֹן הוּא. לָמָּה נִקְרָא יוֹם הַהוּא? אֶלָּא זֶהוּ יוֹם שֶׁאוֹחֵז סוֹף בָּרֹאשׁ. רֵאשִׁית נִקְרָא הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח) וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא. עֲבוֹדַת הַלֵּוִי לְדַרְגָּה שֶׁנִּקְרֵאת הוּא, טָמִיר וְגָנוּז. וְנִקְרָא הַהוּא (ה' הוא), לְהַרְאוֹת סוֹף כָּל הַמַּעֲלוֹת, שֶׁהִיא רֵאשִׁית, וְהַכֹּל אֶחָד. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא סוֹף, הִתּוֹסֵף בּוֹ ה'. (הלוי הוא טמיר וגנוז. ונקרא יום ההוא, להראות סוף של כל הדרגות, שאחוז תחלה, והכל אחד).
זְמִינָא יְרוּשָׁלַם לְאַפָּקָא מַיִין, וּלְנַבְעָא נְבִיעוּ, הָכָא אִית לוֹמַר, סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין, לָאו אִיהוּ יְרוּשָׁלַם, אֶלָּא וַדַּאי יְרוּשָׁלַם וְיוֹמָא הַהוּא כֹּלָּא חַד. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא יְרוּשָׁלַם, כָּל דַּרְגִּין קַדִּישִׁין דִּילָהּ, כַּד אִסְתַּחֲרָן, אִקְרוּן יְרוּשָׁלַם. וְהָכִי אִתְּחֲמָאן. וְאִית דַּרְגִּין דְּסַחֲרָן, וְאִקְרוּן עֲזָרוֹת, אִלֵּין פְּנִימָאִין, וְאִלֵּין לְבַר. וְאִית דַּרְגִּין דְּאִקְרוּן כַּד אִסְתַּחֲרָן, לְשָׁכוֹת. (ס"א כד אסתחרן אלין פנימאין, ואלין לבר. אקרון ירושלם. ואית דרגין דסחרן, ואקרון עזרות, ואית דרגין דאקרון לשכות) וְאִית דַּרְגִּין דְּאִקְרוּן כַּד אִסְתַּחֲרָן. הֵיכָל וּדְבִיר. לְגוֹ מִכָּל אִינּוּן דַּרְגִּין, אִית חַד נְקוּדָה, (תהלים מה) כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה. נְקוּדָה דָּא, אִקְרֵי יוֹם הַהוּא, וְסִימָנִיךְ (דברים ג) הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ.
עָתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהוֹצִיא מַיִם וְלִנְבֹּעַ מַבּוּעַ. כָּאן יֵשׁ לוֹמַר, סוֹף לְכָל הַדְּרָגוֹת אֵינָהּ יְרוּשָׁלַיִם, אֶלָּא וַדַּאי יְרוּשָׁלַיִם וְיוֹם הַהוּא, הַכֹּל אֶחָד. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא יְרוּשָׁלַיִם, כָּל הַדְּרָגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלָּהּ, כְּשֶׁסּוֹבְבִים נִקְרָאִים יְרוּשָׁלַיִם, וְכָךְ נִרְאִים. וְיֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁסּוֹבְבוֹת, וְנִקְרָאוֹת עֲזָרוֹת. אֵלֶּה פְּנִימִיּוֹת וְאֵלֶּה בַּחוּץ. וְיֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת כְּשֶׁסּוֹבְבוֹת לְשָׁכוֹת. (כשמסתובבות אלו הפנימיות ואלו לבחוץ, נקראו ירושלים. ויש דרגות שסובבות, ונקראות עזרות. ויש דרגות שנקראות לשכות) וְיֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת כְּשֶׁסּוֹבְבוֹת הֵיכָל וּדְבִיר. לִפְנִים מִכָּל אֵלּוּ הַדְּרָגוֹת יֵשׁ נְקֻדָּה אַחַת, (תהלים מה) כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה. נְקֻדָּה זוֹ נִקְרֵאת יוֹם הַהוּא, וְסִימָנְךְ - (דברים ג) הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ.
וְכַד יְקוּם יוֹמָא דָּא, מִגּוֹ שְׂבָכִין דַּעֲזָרָה יְקוּם נְבִיעוּ דְּמַיָּא, וְהַהוּא נְבִיעוּ מִן הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי לֶהֱוִי. כְּגַוְונָא דְּאִמָּא, דִּבְרָהּ בֵּין דְּרוֹעָהָא, וּמִסְּגִיאוּ חֲלָבָא דְּיָנִיק, אִתְמְלֵי פּוּמֵיהּ, וְאִתְרַבֵּי בֵּיהּ, אָרִיק חֲלָבָא לְפוּמָא דְּאִמֵּיהּ. כַּךְ חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי.
וּכְשֶׁיַּעָמֹד יוֹם זֶה מִתּוֹךְ שִׂבְכֵי הָעֲזָרָה, תָּקוּם נְבִיעַת מַיִם, וְאוֹתָהּ נְבִיעָה תִּהְיֶה מֵהַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, כְּמוֹ אִמָּא שֶׁבְּנָהּ בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ, וּמֵרֹב חָלָב שֶׁיּוֹנֵק, מִתְמַלֵּא פִיו וְנִתְגַּדֵּל בּוֹ, מֵרִיק חָלָב לְפִי אִמּוֹ. כָּךְ חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי.
נַטְלֵיהּ רַב מְתִיבְתָּא, וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר חַיֶּיךָ (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי), אוּקְמוּהָ בִּמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. יָם הָאַחֲרוֹן: דַּרְגִּין בַּתְרָאִין דִּילָהּ. אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, כַּמָה חֶדְוָה עַל חֶדְוָה, אִתּוֹסַף בְּהַהוּא יַנּוּקָא, גּוֹ בְּנֵי מְתִיבְתֵּי. כ"ז טַעֲמֵי דְּאוֹרַיְיתָא, אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא. וְשִׁבְעִין כִּתְרִין אַעְטְּרוּהָ לַאֲבוּהָ בְּהַהוּא יוֹמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּזָכֵי לְמֵילַף לִבְרֵיהּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, לָא זָכָה אֲבוּהָ לְמֵילַף לֵיהּ. אָמַר, אֲבוּהָ שָׁבַק.
לְקָחוֹ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וּנְשָׁקוֹ. אָמַר, חַיֶּיךְ (חיי עולם שדבר זה כך), כָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ בִּישִׁיבַת הָרָקִיעַ, וְכָךְ זֶה וַדַּאי. יָם הָאַחֲרוֹן - מַעֲלוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁלָּהּ. אִי חָסִיד קָדוֹשׁ, כַּמָּה חֶדְוָה עַל חֶדְוָה נִתּוֹסְפָה בְּאוֹתוֹ תִּינוֹק תּוֹךְ בְּנֵי הַיְשִׁיבָה. עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע טַעֲמֵי הַתּוֹרָה, אָמַר אוֹתוֹ תִּינוֹק. וְשִׁבְעִים כְּתָרִים עִטְּרוּ לְאָבִיו בְּאוֹתוֹ יוֹם. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא זָכָה אָבִיו לְלַמֵּד. אָמַר, אָבִיו הִשְׁאִיר.