אור ברסלב
הזהר המתורגם - במדבר פרשת שלח לך › דף קסז.

הזהר המתורגם - במדבר

פרשת שלח לך · דף קסז.

דף קסו:

פָּתַח רַב מְתִיבְתָּא וְאָמַר (בראשית יב) וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ', דָּא בְּגִין דְּאִתְנַהֲרָא בֵּיהּ נְהִירוּ כְּגַוְונָא דָּא. מַאן דְּלָא זָכֵי בַּאֲתָר דָּא, יְהַךְ וְיִנְטַל גַּרְמֵיהּ לַאֲתָר אַחֲרָא, וְיִזְכֶּי בֵּיהּ. אָעָא דְּדָלִיק, וּנְהוֹרָא לָא סָלִיק וְנָהִיר בֵּיהּ, יְנַעְנְעוּן לֵיהּ, וִיסַלֵק בֵּיהּ נְהוֹרָא, וְאַנְהִיר. וַהֲוִינָן זְמִינִין לְמִשְׁמַע, אֲבָל בְּגִין לְמֵיתֵי גַּבָּךְ, (דף קס"ז ע"א) לָא בָּעֵינָן לְאִתְעַכְּבָא, חַדֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן.

פָּתַח רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְאָמַר, (בראשית יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךְ מֵאַרְצְךְ וְגוֹ'. זֶה בִּשְׁבִיל שֶׁנִּרְאֶה בּוֹ אוֹר כְּמוֹ זֶה. מִי שֶׁלֹּא זוֹכֶה בְּמָקוֹם זֶה, יֵלֵךְ וְיִקַּח עַצְמוֹ לְמָקוֹם אַחֵר וְיִזְכֶּה בּוֹ. עֵץ שֶׁדּוֹלֵק, וְהָאוֹר לֹא עוֹלֶה וּמֵאִיר בּוֹ, יְנַעְנְעוּ אוֹתוֹ וְיַעֲלֶה בּוֹ הָאוֹר וְיָאִיר. וְהָיִינוּ עֲתִידִים לִשְׁמֹעַ, אֲבָל בִּשְׁבִיל לָבא אֵלֶיךְ לֹא רָצִינוּ לְהִתְעַכֵּב. שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן.

אָמְרוּ לֵיהּ, אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, כָּל מִלִּין דִּי בְּגַוָּון בְּאוֹרַיְיתָא, מִלִּין זְעִירִין אִינּוּן, בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה. וְאִינּוּן מִלִּין זְעִירִין, כַּמָה אִינּוּן מִלִּין רַבְרְבִין וְעִלָּאִין, עַד דְּלֵית לוֹן שִׁיעוּרָא. דְּהָא לֵית בְּגַוָּון סְפֵקָא, אֶלָּא בְּרִירוּ דְּאוֹרַיְיתָא עַל בּוּרְיֵיהּ. וְהַשְׁתָּא רַב מְתִיבְתָּא פָּרִישׁ מִלִּין סְתִימִין עַל דָּא, בְּגִין דְּעִקָרָא דְּנִשְׁמְתָא, אֲמַאי לָא נָהִיר בַּאֲתָר דָּא, וְזָכֵי לְאִתְנַהֲרָא בַּאֲתָר אַחֲרָא. וְעַד כְּעַן לָא זָכֵינָן בְּהוּ, בְּגִין לְמֵיתֵי גַּבָּךְ.

אָמְרוּ לוֹ, אִי חָסִיד קָדוֹשׁ, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבְּתוֹכֵנוּ בַּתּוֹרָה, דְּבָרִים קְטַנִּים הֵם בְּכָל דָּבָר וְדָבָר. וְאוֹתָם דְּבָרִים קְטַנִּים, כַּמָּה הֵם דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְעֶלְיוֹנִים עַד שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר? שֶׁהֲרֵי אֵין בָּנוּ סָפֵק, אֶלָּא בֵּרוּר הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָהּ. וְכָעֵת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה פֵּרַשׁ דְּבָרִים סְתוּמִים עַל זֶה בִּגְלַל מַה שֶּׁעִקַּר הַנְּשָׁמָה לָמָּה לֹא מֵאִיר בְּמָקוֹם זֶה וְזוֹכֶה לִהְיוֹת מוּאָר בְּמָקוֹם אַחֵר? וְעַד עַתָּה לֹא זָכִינוּ בָזֶה בִּשְׁבִיל לָבֹא אֵלֶיךְ.

וּמִלָּה אַחֲרָא זָכֵינָן לְמִשְׁמַע מִנֵּיהּ, רוּחָא דְּאַזְלָא בְּעִרְטוּרָא בְּהַהוּא עָלְמָא בְּלָא בְּנִין, אִנְתְּתֵיהּ יִתְעֲבִיד לֵיהּ מָאנָא לְאִתְבְּנָאָה אִיהוּ. מַאי טַעֲמָא. אִנְתְּתֵיהּ אִיהִי שְׁרָגָא, דְּאִתְדְּלִיקַת מִנֵּיהּ, וְתַרְוַויְיהוּ שְׁרָגָא חֲדָא הֲווֹ, נְהוֹרָא דָּא נָפַק מִנְּהוֹרָא דָּא, אִתְדָעַךְ דָּא, אִתְדְלִיק מִגּוֹ נְהוֹרֵיהּ מַמָּשׁ, בְּגִין דַּחֲדָא נְהוֹרָא הֲווֹ.

וְדָבָר אַחֵר זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ: רוּחַ שֶׁהוֹלֶכֶת עֲרֻמָּה בְּאוֹתוֹ עוֹלָם בְּלִי בָנִים, אִשְׁתּוֹ תֵּעָשֶׂה כְלִי לִבְנוֹתוֹ. מָה הַטַּעַם? אִשְׁתּוֹ הִיא נֵר שֶׁנִּדְלֶקֶת מִמֶּנּוּ, וּשְׁנֵיהֶם נֵר אֶחָד הָיוּ, אוֹר זֶה יוֹצֵא מֵאוֹר זֶה. דָּעַךְ זֶה, נִדְלָק מִתּוֹךְ אוֹרוֹ מַמָּשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ אוֹר אֶחָד.

הַשְׁתָּא רִבִּי, נֶהְדַּר לְמִלִּין קַדְמָאִין, וְכַד נֶהְדַּר לְאַתְרִין, נִטוֹל רְשׁוּ מֵרַב מְתִיבְתָּא, בְּאִינּוּן מִלִּין דִּנְקַבֵּל מִנֵּיהּ, וְנֵימָא קַמָּךְ. זַכָּאָה חוּלָקָךְ, דְּאַתְּ זָכֵי לִנְהוֹרִין סְתִימִין, מִכָּל סִטְרִין, מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא, מֵהַאי עָלְמָא, וּמֵעָלְמָא אוֹחֲרָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מִלָּה חֲדָא בָּעֵינָא לְמִנְדַּע, אִי תֵּיכוּל לְאוֹדָעָא לִי. נָשִׁין בְּהַהוּא עָלְמָא, אִי זַכָּאִין לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, אוֹ הֵיךְ אִינּוּן תַּמָּן. אָמַר לֵיהּ, אִי רִבִּי אִי רִבִּי, בְּדָא אִית לָן רָזָא יַתִּירָא (ס"א יקירא). בְּגִין דְּלָא לְגַלָּאָה סִתְרִין דְּתַמָּן, אֲבָל דָּא יְהַךְ וְיִטּוֹל רְשׁוּ, וְנֵימָא לָךְ. אַדְּהָכִי פָּרַח חַד, וְאִתְכַּסֵּי מִנַּיְיהוּ, וְאָזַל לֵיהּ.

כָּעֵת, רַבִּי, נַחֲזֹּר לַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים, וּכְשֶׁנַּחֲזֹר לִמְקוֹמֵנוּ נִטֹּל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁנְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְנֹאמַר לְפָנֶיךְ. אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ שֶׁאַתָּה זוֹכֶה לְאוֹרוֹת נִסְתָּרִים מִכָּל הַצְּדָדִים מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם אַחֵר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דָּבָר אֶחָד רָצִיתִי לָדַעַת, אִם תּוּכַל לְהוֹדִיעַ לִי. נָשִׁים בְּאוֹתוֹ עוֹלָם אִם זַכָּאִיּוֹת לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, אוֹ אֵיךְ הֵן שָׁם? אָמַר לוֹ, אִי רַבִּי אִי רַבִּי, בָּזֶה יֵשׁ לָנוּ סוֹד יָתֵר (נכבד) כְּדֵי לֹא לְגַלּוֹת סוֹדוֹת שֶׁל שָׁם, אֲבָל זֶה יֵלֵךְ וְיִטֹּל רְשׁוּת, וְנֹאמַר לְךְ. בֵּין כָּךְ פָּרַח אֶחָד וְהִתְכַּסָּה מֵהֶם וְהָלַךְ לוֹ.

וּלְפוּם שַׁעֲתָא תָּב לְגַבַּיְיהוּ, אָמַר לוֹן, זְמִינָא הֲוִינָא לְמֵיעָאל, וַהֲווּ כֻּלְּהוּ בְּעִטּוּרָא חֲדָא, דְּדַיָּינֵי דִּינָא דְּחַד בַּר נָשׁ, דְּקָאִים עַל פִּתְחָא דְּגַן עֵדֶן, וְאִינּוּן כְּרוּבִין אֲחִידוּ בֵּיהּ, וְלָא שָׁבְקוּ לֵיהּ לְמֵיעָאל תַּמָּן, וַהֲוָה בְּצַעֲרָא בֵּינַיְיהוּ, וְצָוַוח צַוְוחִין עַל גַּבֵּי פִּתְחָא, וּשְׁמָעוּ כּוּלְהוּ צַדִּיקַיָּיא דְּתַמָּן, וְהַשְׁתָּא הֲווֹ מִתְכַּנְּפֵי כָּל בְּנֵי מְתִיבְתֵּי, לְמֵיעָאל לְגַבֵּי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְעַיְּינָא בְּדִינֵיהּ. וַאֲתֵינָא לְאוֹדָעָא לְכוּ, וְדָא חַבְרָאי אִצְטְרִיךְ לְמֵהַךְ תַּמָּן, דְּכָרוֹזָא הֲוָה אַעְבָּר בְּכָל אִינּוּן בְּנֵי מְתִיבְתֵּי. דְּלִיהֱווֹן כְּנִישִׁין הַשְׁתָּא קַמֵּי מָשִׁיחַ. נָטַל פִּתְקָא חֲדָא, וְיָהַב לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, טוֹל דָּא, וְעָיֵין בְּמָה דְּתַמָּן, עַד דְּנֵיתֵי גַּבָּךְ, פַּרְחוּ תַּרְוַויְיהוּ.

וּלְפִי שָׁעָה שָׁב אֲלֵיהֶם. אָמַר לָהֶם, עָתִיד הָיִיתִי לְהִכָּנֵס, וְהָיוּ כֻלָּם בְּעִטּוּר אֶחָד, שֶׁדָּנוּ דִין בֶּן אָדָם אֶחָד שֶׁעָמַד עַל פֶּתַח הַגַּן עֵדֶן, וְאוֹתָם כְּרוּבִים אָחֲזוּ בוֹ, וְלֹא נָתְנוּ אוֹתוֹ לְהִכָּנֵס שָׁם, וְהָיָה בְצַעַר בֵּינֵיהֶם, וְצָוַח צְוָחוֹת עַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, וְשָׁמְעוּ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁם, וְכָעֵת הָיוּ מִתְכַּנְּסִים כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה לְהִכָּנֵס אֶל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעַיֵּן בְּדִינוֹ. וּבָאתִי לְהוֹדִיעַ לָכֶם, וְזֶה חֲבֵרִי הִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת לְשָׁם, שֶׁכָּרוֹז הָעֳבַר בְּכָל אוֹתָם בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת שֶׁיִּהְיוּ מִתְכַּנְּסִים כָּעֵת לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ. לָקַח פִּתְקָה אַחַת וְנָתַן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, קַח אֶת זֶה וְעַיֵּן בְּמַה שֶּׁשָּׁם עַד שֶׁנָּבֹא אֵלֶיךְ. וּפָרְחוּ שְׁנֵיהֶם.

וְרִבִּי שִׁמְעוֹן נָטַל פִּתְקָא, וְחָמָא מַה דְּחָמָא, בְּרָזִין דְּתַמָּן, כָּל הַהוּא יוֹמָא. בְּלֵילְיָא חָמָא שְׁרָגָא, וְנָפִיל בֵּיהּ שֵׁינָתָא, וְדָמַךְ עַד צַפְרָא. כַּד נָהָר יְמָמָא, קָם וּפָרַח הַהוּא פִּתְקָא מִנֵּיהּ, וְהָא אִינּוּן תַּרְוַויְיהוּ אַתְיָין, אָמַר לֵיהּ, קוּם רִבִּי, זַכָּאָה חוּלָקָךְ, קוּם. בְּגִינָךְ חֲמֵינָן וְזָכֵינָן לְכַמָּה סִתְרִין עִלָּאִין, כַּמָה חֶדְוָה אַחְזִיוּ לָן, כַּד יָהֲבוּ רְשׁוּ לְגַלָּאָה לָךְ, כָּל מַה דְּאַתְּ בָּעֵי. רֵישׁ מְתִיבְתָּא עִלָּאָה נָפַק לְגַבָּן, וְאָמַר, שָׁאִילוּ בִּשְׁלָמֵיהּ דְּבַר יוֹחָאי, אַתְרֵיהּ דְּבַר יוֹחָאי, הָא פָּנוּ לֵיהּ מִכַּמָּה יוֹמִין. לֵית מַאן דְּיִקְרַב לְגַבֵּיהּ, זַכָּאָה אִיהוּ.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָקַח הַפִּתְקָה וְרָאָה מַה שֶּׁרָאָה בַּסּוֹדוֹת שֶׁשָּׁם כָּל אוֹתוֹ יוֹם. בַּלַּיְלָה רָאָה נֵר, וְנָפְלָה עָלָיו שֵׁנָה, וְנִרְדַּם עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם קָם, וּפָרְחָה אוֹתָהּ פִּתְקָה מִמֶּנּוּ, וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם בָּאִים. אָמַר לוֹ, עֲמֹד רַבִּי, אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ. עֲמֹד. בִּגְלָלְךְ רָאִינוּ וְזָכִינוּ לְכַמָּה סְתָרִים עֶלְיוֹנִים, כַּמָּה חֶדְוָה הֶרְאוּ לָנוּ כְּשֶׁנָּתְנוּ רְשׁוּת לְגַלּוֹת לְךְ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה יָצָא אֵלֵינוּ וְאָמַר: שַׁאֲלוּ בִשְׁלוֹם בַּר יוֹחַאי, מְקוֹמוֹ שֶׁל בַּר יוֹחַאי הֲרֵי פָּנוּי לוֹ מִכַּמָּה יָמִים, אֵין מִי שֶׁיִּקְרַב אֵלָיו, אַשְׁרָיו!

רִבִּי רִבִּי, כַּד פָּרַחְנָא (בגינך) מִגַּבָּךְ, עָאלָנָא וַחֲמֵינָא כָּל בְּנֵי מְתִיבְתֵּי, דְּהָא מִתְכַּנְּפֵי לְגוֹ הֵיכָלָא חֲדָא, דְּמָשִׁיחַ תַּמָּן, וְדַיְינוּ דִינָא דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּקָאִים עַל פִּתְחָא, שְׁמֵיהּ לֵית לָן רְשׁוּ לְגַלָּאָה. אִצְטָעַר רִבִּי שִׁמְעוֹן עַל דָּא, אָמַר לֵיהּ, לָא תִּצְטַעָר רִבִּי עַל דָּא, אַנְתְּ תֵּדַע בְּדָא לֵילְיָא בְּחֶלְמָךְ. אֲבָל דִּינָא דַּיְינוּ עָלֵיהּ, דְּגָזַר מָשִׁיחַ, דְּלִהֱוִי הַהוּא בַּר נָשׁ לְבַר בְּהַהוּא צַעֲרָא אַרְבְּעִין יוֹמִין. לְסוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין, יְצַעֲרוּן לֵיהּ בְּדִינָא, בְּצַעֲרָא דְּגֵיהִנָּם, שַׁעֲתָא וּפַלְגָּא.

רַבִּי רַבִּי, כְּשֶׁפָּרַחְנוּ מִמְּךְ (בשבילך), נִכְנַסְנוּ וְרָאִינוּ כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת שֶׁהֲרֵי מִתְכַּנְּסִים לְתוֹךְ הֵיכָל אֶחָד שֶׁשָּׁם הַמָּשִׁיחַ, וְדָנוּ דִין שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁעָמַד עַל הַפֶּתַח, שֶׁשְּׁמוֹ אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְגַלּוֹת. הִצְטַעֵר רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל זֶה. אָמַר לוֹ, אַל תִּצְטַעֵר רַבִּי עַל זֶה, אַתָּה תֵּדַע בַּלַּיְלָה הַזֶּה בַּחֲלוֹמְךְ. אֲבָל דִּין דָּנוּ עָלָיו, שֶׁגָּזַר מָשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ אָדָם בַּחוּץ בְּאוֹתוֹ צַעַר אַרְבָּעִים יוֹם, וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם יְצַעֲרוּ אוֹתוֹ בְּדִין בְּצַעַר הַגֵּיהִנֹּם שָׁעָה וָחֵצִי.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה