אור ברסלב
הזהר המתורגם - במדבר פרשת שלח לך › דף קס:

הזהר המתורגם - במדבר

פרשת שלח לך · דף קס:

דף קס.

אֲבָל, (דף ק"ס ע"ב) (במדבר י"ד) אַךְ בַּיְיָ אַל תִּמְרוֹדוּ, בָּעֵי דְּלָא יִמְרְדוּן בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאוֹרַיְיתָא לָא בָּעֵי עוּתְרָא, וְלָא מָאנֵי דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא. וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, דְּהָא גּוּפָא תְּבִירָא, אִי יִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, יִשְׁכַּח אַסְוָותָא בְּכֹלָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ג) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. וּכְתִיב (משלי ד) וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. וְכָל אִינּוּן מְקַטְרְגֵי, אִינּוּן מַכְרְזָאן וְאָמְרֵי, פַּנוּ אֲתָר לִפְלָנְיָּיא עַבְדָּא דְּמַלְכָּא.

אֲבָל, אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ. צָרִיךְ שֶׁלֹּא תִמְרְדוּ בַתּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה לֹא צְרִיכָה עֹשֶׁר וְלֹא כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב. וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי גּוּף שָׁבוּר, אִם יִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, יִמְצָא רְפוּאָה בַּכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ג) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךְ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךְ. וְכָתוּב (שם ד) וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. וְכָל אוֹתָם מְקַטְרְגִים מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: פַּנּוּ מָקוֹם לִפְלוֹנִי עֶבֶד הַמֶּלֶךְ!

בְּגִין כַּךְ אַל תִּירְאוּ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם, אִינּוּן בְּגַרְמַיְיהוּ מְזַמְּנָן מְזוֹנֵי בְּכָל יוֹמָא לְאִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים א יז) וְאֶת הָעוֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ. וּכְתִיב (מלכים א יז) וְהָעוֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר. סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם. מַאן צִלָּם. דָּא תּוּקְפָּא דְּדִינָא קַשְׁיָא. מַאי טַעֲמָא אַעְדֵּי. מִשּׁוּם דְּיְיָ אִתָּנוּ אַל תִּירָאוּם. כֹּלָּא אַעְדִּיאוּ בְּגִין אוֹרַיְיתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּאִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, דְּהָא מִתְקַשְּׁרֵי בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַמָּשׁ. וְאִקְרוּן אַחִים וְרֵעִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קכב) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ. (במדבר י"ג) וַיָבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא אָמַר, כָּרְתוּ הַהוּא אֶשְׁכּוֹל, אָתוּ לְסַלְּקָא לֵיהּ לָא יָכִילוּ. אָתוּ לְנַטְלָא לֵיהּ, לָא יָכִילוּ. אָתוּ כָּלֵב וִיהוֹשֻׁעַ, נַטְלוּ לֵיהּ, וּסְלִיקוּ לֵיהּ, וְאִזְדְקַף עַל יְדַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם. בִּשְׁנָיִם בְּאִינּוּן שְׁנַיִם יְחִידָן. זְמוֹרָה מַאי קָא בָּעָאן. אֶלָּא אֶשְׁכּוֹל הֲוָה תַּלְיָיא בֵּיהּ, וּבְעוֹד דְּהֲוָה מִתְחַבָּר בְּאַתְרֵיהּ, אִקְרֵי זְמוֹרָה. לְבָתַר קַרְיֵיה מוֹט, דִּכְתִּיב וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט. הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע. הַהוּא דְּכָרְתוּ.

בִּגְלַל זֶה אַל תִּירְאוּ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם. הֵם בְּעַצְמָם מְזַמְּנִים מְזוֹנוֹת בְּכָל יוֹם לְכָל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז) וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךְ, וְכָתוּב (שם) וְהָעוֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר. סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם. מַהוּ צִלָּם? זֶה תֹקֶף הַדִּין הַקָּשֶׁה. מָה הַטַּעַם סָר? מִשּׁוּם שֶׁה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם. הַכֹּל זָז בִּגְלַל הַתּוֹרָה. אַשְׁרֵי חֵלֶק אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהֲרֵי מִתְקַשְּׁרִים בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַמָּשׁ, וְנִקְרָאִים אַחִים וְרֵעִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכב) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וְגוֹ'. רַבִּי אַבָּא אָמַר, כָּרְתוּ אוֹתוֹ אֶשְׁכּוֹל, בָּאוּ לַהֲרִימוֹ, לֹא יָכְלוּ. בָּאוּ לְקַחְתּוֹ, לֹא יָכְלוּ. בָּאוּ כָלֵב וִיהוֹשֻׁעַ וּלְקָחוּהוּ וְהֶעֱלוּהוּ, וְעָלָה עַל יָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם. בִּשְׁנָיִם, בְּאוֹתָם שְׁנַיִם יְחִידִים. זְמוֹרָה מָה רָצוּ? אֶלָּא אֶשְׁכּוֹל הָיָה תָלוּי בָּהּ, וּבְעוֹד שֶׁהָיָה מְחֻבָּר בִּמְקוֹמוֹ, נִקְרָא זְמוֹרָה. אַחַר כָּךְ קְרָאוֹ מוֹט, שֶׁכָּתוּב וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, אוֹתוֹ הַנּוֹדָע, אוֹתוֹ שֶׁכָּרְתוּ.

מִכָּאן יָדְעוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, דְּאִינּוּן אִתְחַזְיָין לְמֵיעַל לְאַרְעָא, וּלְמֶהֱוִי לוֹן בָּהּ חֻלָק וְאַחֲסָנָא. עַד דַּהֲווֹ אַתְיָין אַמְלְכוּ עָלַיְיהוּ כֻּלְּהוּ, קָאִים כָּלֵב בְּאִיבָּא, אָמַר אִיבָּא אִיבָּא, אִי בְּגִינָךְ אֲנָן מִתְקַטְלִין, מַה אֲנָן בְּחוּלָקָךְ. מִיַּד קָלִיל גַּרְמֵיהּ. וְיָהֲבוּ לוֹן.

מִכָּאן יָדְעוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב שֶׁהֵם רְאוּיִם לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ וְלִהְיוֹת לָהֶם בָּהּ חֵלֶק וְנַחֲלָה. עַד שֶׁבָּאוּ, נִמְלְכוּ עֲלֵיהֶם כֻּלָּם. עָמַד כָּלֵב בִּפְרִי, אָמַר: פְּרִי פְּרִי, אִם בִּגְלָלְךְ אָנוּ נֶהֱרָגִים, מָה אָנוּ בְחֶלְקְךְ? מִיָּד עָשָׂה עַצְמוֹ קַל וְנִתַּן לָהֶם.

רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לָא יָהֲבוּ לְאָחֳרִי, דְּהָא כְּתִיב וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, וּכְתִיב בִּשְׁנָיִם, וּבְכֻלְּהוּ לָא הֲווֹ שְׁנַיִם כְּוָותַיְיהוּ. וּמִכָּאן אוֹלִיף יְהוֹשֻׁעַ לְבָתַר, דִּכְתִּיב, (יהושע ב) וַיִשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים. וְהָנֵי שְׁנַיִם הָא אוּקְמוּהָ קַדְמָאֵי. וְכַד מָטוּ לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, יָהֲבוּ לוֹן, וְאִינּוּן אִשְׁתָּאֲרוּ, וְעַבְדּוּ גַּרְמַיְיהוּ שִׁירַיִים.

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לֹא נָתְנוּ לָאֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, וְכָתוּב בִּשְׁנָיִם, וּבְכֻלָּם לֹא הָיוּ שְׁנַיִם כְּמוֹתָם. וּמִכָּאן לָמַד יְהוֹשֻׁעַ אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּתוּב (יהושע ב) וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים. וּשְׁנַיִם אֵלֶּה הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַקַּדְמוֹנִים. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל, נָתְנוּ לָהֶם, וְהֵם נִשְׁאֲרוּ וְעָשׂוּ עַצְמָם כְּשִׁירַיִם.

רִבִּי יִצְחָק אָמַר, כַּד הֲווֹ מָטָאן לְגַבַּיְיהוּ דְּאִינּוּן עֲנָקִים, הֲווֹ שַׁוְויָין הַהוּא חוּטְרָא דְּמֹשֶׁה קַמַּיְיהוּ, וְאִשְׁתְּזִיבוּ. וּמְנָלָן דְּהַהוּא חוּטְרָא יָהִיב לוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עַלוּ זֶה בַנֶּגֶב. כְּתִיב הָכָא עֲלוּ זֶה, וּכְתִיב הָתָם (שמות ד) וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה וְגוֹ', וּבְגִינֵיהּ אִשְׁתֵּזִיבוּ. דְּאִי תֵּימָא הָנֵי עֲנָקַיָּיא שַׁבְקֵי לוֹן. אֶלָּא אָתוּ לְנַסְבָּא לוֹן, וַהֲווּ שַׁוְויָין לְקָמַיְיהוּ הַהוּא חוּטְרָא, וּמִשְׁתֵּזְבֵי (ס"א ומשתמטי) מִקַּמַּיְיהוּ. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, מָסוֹרֶת שְׁמָא קַדִּישָׁא מָסַר לוֹן מֹשֶׁה, וּבְגִינֵיהּ אִשְׁתֵּזִיבוּ מִנַּיְיהוּ.

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כְּשֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לְאוֹתָם עֲנָקִים, הָיוּ שָׂמִים אוֹתוֹ מַטֶּה שֶׁל מֹשֶׁה לִפְנֵיהֶם, וְנִצְּלוּ. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁאוֹתוֹ מַטֶּה נָתַן לָהֶם? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב. כָּתוּב כָּאן עֲלוּ זֶה, וְכָתוּב שָׁם (שמות ד) וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה וְגוֹ', וּבִגְלָלוֹ נִצְּלוּ. שֶׁאִם תֹּאמַר שֶׁהָעֲנָקִים הַלָּלוּ עָזְבוּ אוֹתָם? אֶלָּא בָּאוּ לְקַחְתָּם, וְהָיוּ שָׂמִים מוּלָם אוֹתוֹ מַטֶּה, וְנִצּוֹלִים (ובורחים) מִלִּפְנֵיהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מָסֹרֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ מָסַר לָהֶם מֹשֶׁה, וּבִגְלָלוֹ נִצְּלוּ מֵהֶם.

רִבִּי חִיָּיא אָמַר, תְּלַת שְׁמָהָן אִקְרוּן, נְפִילִים. עֲנָקִים. רְפָאִים. וְכֻלְּהוּ אוֹרְכֵי יוֹמֵי. נְפִילִין אִקְרוּן בְּקַדְמִיתָא, לְבָתַר כַּד אִתְחַבְּרוּן בִּבְנַת בְּנֵי נָשָׁא, וְאוֹלִידוּ מִנַּיְיהוּ, אִקְרוּן עֲנָקִים. לְבָתַר דַּהֲווֹ אָזְלֵי וְשָׁטָאן בְּהַאי עָלְמָא, וּמִתְרַפְיָין מֵהַהוּא דִּלְעֵילָּא, אִקְרוּן רְפָאִים.

רַבִּי חִיָּיא אָמַר, שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ: נְפִילִים, עֲנָקִים, רְפָאִים. וְכֻלָּם הֶאֱרִיכוּ יָמִים. נְפִילִים נִקְרְאוּ בַתְּחִלָּה. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִתְחַבְּרוּ בִּבְנוֹת בְּנֵי הָאָדָם וְהוֹלִידוּ מֵהֶם, נִקְרְאוּ עֲנָקִים. אַחַר כָּךְ שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְרַפִּים מֵאוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, נִקְרְאוּ רְפָאִים.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא כְּתִיב (איוב כו) הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ, (דברים ב) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים. אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא, בְּגִין דַּעֲנָקִים אָתוּ מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא, וְאִתְיָאֲשׁוּ יַתִּיר בְּאַרְעָא. כְּגַוְונָא דָּא רְפָאִים, וּמִנַּיְיהוּ נַפְקֵי, וַהֲווּ אוֹרְכֵי יוֹמֵי. וְכַד מִתְחַלְּשֵׁי אִתְחֲלָשׁ פַּלְגוּת גּוּפָא, וּפַלְגּוּת קָאִים. כֵּיוָון דְּפַלְגּוּת גּוּפָא הֲוָה מִית, הֲווֹ נַסְבֵּי עִשְׂבָּא מֵעִשְׂבֵּי בָּרָא וְשַׁדְיָין לְפוּמַיְיהוּ, וּמִיתוּ. וּבְגִין דְּאִינּוּן בָעָאן לְקָטְלָא גַּרְמַיְיהוּ, אִקְרוּן רְפָאִים. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, שַׁדְיָין גַּרְמַיְיהוּ בְּיַמָּא רַבָּא, וְטַבְעָן וּמֵתִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כו) הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשׁוֹכְנֵיהֶם.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲרֵי כָּתוּב (איוב כו) הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ, (דברים ב) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים. אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁעֲנָקִים בָּאוּ מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה וְהִתְחַזְּקוּ יוֹתֵר בָּאָרֶץ. כְּמוֹ זֶה רְפָאִים, וּמֵהֶם יָצְאוּ, וְהָיוּ מַאֲרִיכִים יָמִים. וּכְשֶׁנֶּחֱלָשִׁים, נֶחֱלָשׁ חֲצִי גוּף, וַחֲצִי עוֹמֵד. כֵּיוָן שֶׁחֲצִי הַגּוּף הָיָה מֵת, הָיוּ לוֹקְחִים עֵשֶׂב מֵעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה וְזוֹרְקִים לְפִיהֶם וּמֵתִים. וּמִשּׁוּם שֶׁהֵם רָצוּ לַהֲרֹג עַצְמָם, נִקְרְאוּ רְפָאִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, זוֹרְקִים עַצְמָם לַיָּם הַגָּדוֹל, וְטוֹבְעִים וּמֵתִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה