פרשת קרח · דף קעז:
אוּף הָכָא, כַּד חָמָא מֹשֶׁה דְּרוּגְזָא הֲוָה (דף קע"ז ע"ב) תָּלֵי, מִיַּד וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, בְּגִין דְּאִיהוּ שׁוּשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, וּקְטֹרֶת לָא סַלְּקָא אֶלָּא בִּידוֹי, דְּאִיהוּ אַסְגֵּי שְׁלָמָא בְּעָלְמָא, וְקָשִׁיר קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. קְטֹרֶת, הָא אוּקְמוּהָ, חֶדְוָותָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא, קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, סְלִיקוּ דְּרוּגְזָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי כז) שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב, וּכְדֵין וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה, יְנָקֵי וִידָכֵּי לְהַהוּא רוּגְזָא, וְרַחֲמִין מִתְעָרִין.
גַּם כָּאן, כְּשֶׁמֹּשֶׁה רָאָה רֹגֶז תָּלוּי, מִיָּד - וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שׁוֹשְׁבִין הַמַּלְכָּה, וּקְטֹרֶת עוֹלָה רַק בְּיָדוֹ, שֶׁהוּא מַרְבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וְקוֹשֵׁר קֶשֶׁר הָאֱמוּנָה. קְטֹרֶת, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שִׂמְחָה שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה, קֶשֶׁר הָאֱמוּנָה, סִלּוּק הָרֹגֶז. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי כז) שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. וְאָז - וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה, יְנַקֶּה וִיטַהֵר אוֹתוֹ רֹגֶז, וְרַחֲמִים מִתְעוֹרְרִים.
רִבִּי אֶלְעָזָר (נ"א רבי אבא) אָמַר, (במדבר ד) אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם, בְּגִין דְּאִינּוּן גִּזְעָא וְשָׁרְשָׁא דְּלֵיוָאֵי. וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמוּתוּ, דְּבָעֵי כַּהֲנָא לְאַתְקְנָא לְהוּ, דְּאַף עַל גַּב דִּקְרִיבִין אִינּוּן לְקוּדְשָׁא, לָא יֵיעֲלוּן אֶלָּא בְּתִקּוּנָא דְּכַהֲנָא, דְּהוּא יָדַע סִימָנָא דְּיִמְטוּן לְגַבֵּיהּ, וְלָא יַתִּיר. וְכַד מְכַסְּיָא לְמָאנֵי קוּדְשָׁא, כְּדֵין כִּסּוּיָא אַחֲרָא שָׁרֵי, וְאָסִיר לוֹן לְקָרְבָא לְמֵחֱמֵי, דְּהָא מִלָּה בַּחֲשָׁאי לָא אִית לְגַבַּיְיהוּ, אֶלָּא לְכַהֲנָא, (ועל דא) דְּמִלָּה דִּלְהוֹן וְעוֹבָדָא דִּלְהוֹן בְּרָזָא וּבַחֲשָאי וְלֵיוָאֵי לְאָרָמָא קָלָא.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, (במדבר ד) אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם גֶּזַע וְשֹׁרֶשׁ הַלְוִיִּם. וְזֹּאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ, שֶׁצָּרִיךְ הַכֹּהֵן לְתַקְּנָם. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֵם קְרוֹבִים לַקֹּדֶשׁ, לֹא יִכָּנְסוּ אֶלָּא רַק בְּתִקּוּן הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא יוֹדֵע סִימָן שֶׁיַּגִּיעוּ אֵלָיו, וְלֹא יוֹתֵר. וּכְשֶׁמְּכַסִּים לִכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, אָז שׁוֹרֶה כִסּוּי אַחֵר, וְאָסוּר לָהֶם לְהִתְקָרֵב וְלִרְאוֹת, שֶׁהֲרֵי דָּבָר בַּחֲשַׁאי אֵין לָהֶם, אֶלָּא לַכֹּהֵן, (ועל זה) שֶׁדִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם בְּסוֹד וּבַחֲשַׁאי, וְלַלְוִיִּם לְהָרִים קוֹל.
בְּגִין כָּךְ כַּהֲנֵי בַּחֲשָׁאי וּבְרָזָא, וְעַל דָּא אָסִיר לוֹן חַמְרָא, דְּחַמְרָא לְאָרָמָא קָלָא, וּלְגַלָּאָה רָזִין אִיהוּ. בְּגִין כָּךְ לֵיוָאֵי אִתְמְסָרוּ לְאָרָמָא קָלָא, דְּהָא בְּדִינָא אִתְאֲחָד, דִּינָא בְּאִתְגַּלְיָיא אִיהוּ, וּלְפַרְסְמָא מִלָּה קַמֵּי כֹּלָּא. אֲבָל כַּהֲנָא, כָּל מִלּוֹי בְּרָזָא וּבַחֲשָאי, וְלָאו בְּאִתְגַּלְיָיא (סימנא דכלא שמאל תהא דוחה, וימין מקרבת). בְּגִין דְּאִיהוּ יְמִינָא (מקרב), כַּד דִּינִין שַׁרְיָין בְּעָלְמָא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, יְמִינָא יְהֵא מִקְּרָבָא, וּבְמָה. בִּקְּטֹרֶת, דְּאִיהוּ בַּחֲשָׁאי, בְּרָזָא דָּקִיק, וּפְנִימָאָה מִכֹּלָּא.
בִּגְלַל זֶה כֹּהֲנִים בַּחֲשַׁאי וּבְסוֹד, וְעַל זֶה אָסוּר לָהֶם יַיִן, שֶׁיַּיִן לַהֲרָמַת קוֹל וּלְגִלּוּי סוֹד הוּא. בִּגְלַל זֶה לְוִיִּם נִמְסְרוּ לַהֲרָמַת קוֹל, שֶׁהֲרֵי בְּדִין נֶאֱחָזִים, דִּין בְּגָלוּי הוּא וּלְפַרְסֵם דָּבָר לִפְנֵי הַכֹּל. אֲבָל כֹּהֵן, כָּל דְּבָרָיו בְּסוֹד וַחֲשַׁאי, וְלֹא בְגָלוּי. (סימן הכל שמאל תהא דוחה, וימין מקרבת) מִשּׁוּם שֶׁהוּא יָמִין (מקרב), כְּשֶׁדִּינִים שְׁרוּיִים בָּעוֹלָם מִצַּד שְׂמֹאל, יָמִין תְּהֵא מְקָרֶבֶת, וּבַמֶּה? בִּקְטֹרֶת, שֶׁהִיא בַּחֲשַׁאי, בְּסוֹד דַּקִּיק וּפְנִימִי מֵהַכֹּל.
תָּא חֲזֵי, כַּד הַאי מַדְבְּחָא אַחֲרָא, שָׁארֵי לְאַתְּעָרָא אִתְּעָרוּתָא, כַּד לָא יִשְׁתְּכָחוּ זַכָּאִין, מַדְבְּחָא פְּנִימָאָה אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ, וְקָאִים לָקֳבְלֵיהּ, וְדִינִין מִשְׁתַּכְכֵי. וְעַל דָּא קַיְּימָא לָקֳבֵל דָּא, וּכְדֵין דִּינָא אִסְתַּלָּק.
בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁמִּזְבֵּחַ אַחֵר מַתְחִיל לְעוֹרֵר הִתְעוֹרְרוּת, כְּשֶׁלֹּא נִמְצָאִים צַדִּיקִים, מִזְבֵּחַ פְּנִימִי מִתְעוֹרֵר אֵלָיו וְעוֹמֵד מוּלוֹ, וְהַדִּינִים שׁוֹכְכִים. וְעַל זֶה עוֹמֵד מוּל זֶה, וְאָז הַדִּין מִסְתַּלֵּק.
רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, (במדבר ד') זֹאת עֲבוֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, בְּשַׁעֲתָא דִּבְנֵי קְהָת נַטְלִין קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, כְּדֵין אָתֵי כַּהֲנָא, וְחָפֵי כֹּלָּא, עַד לָא יִקְרְבוּן לְנַטְלָא לֵיהּ, וְלָא הֲווֹ חָמָאן לְעָלְמִין מַה דְּאִינּוּן נַטְלִין, אֶלָּא כֹּלָּא בְּכִסּוּיָיא מִנַּיְיהוּ. כְּמָה דִּכְתִּיב, (במדבר ד') וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסוֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִידוּ אֵת פָּרוֹכֶת הַמָּסָךְ. וְרוֹב כִּסּוּיָיא דְּמָאנֵי מַקְדְּשָׁא, תְּכֵלֶת אִיהוּ, בְּגִין דִּתְכֵלֶת הָא (קכ"ג ע"ב) אוּקְמוּהָ וְאִתְּמַר. בָּתַר דְּאִתְכַּסְיָיא כֹּלָּא, מְקָרְבִין בְּנֵי קְהָת דְּנַטְלִין, וְלָא מְקָרְבִין אֶלָּא בְּאִינּוּן בַּדִּים דְּנָפְקִין לְבַר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר ד') וְכִלָה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ', בִּנְסוֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְגוֹ'.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, (במדבר ד) זֹּאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים. בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי קְהָת לוֹקְחִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אָז בָּא כֹהֵן וְחוֹפֶה הַכֹּל, עַד שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ לְלָקְחוֹ, וְלֹא רָאוּ מֵעוֹלָם מַה שֶּׁהֵם לוֹקְחִים, אֶלָּא הַכֹּל מְכֻסֶּה מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם) וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ. וְרֹב כִּסּוּיֵי כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ הֵם תְּכֵלֶת, מִשּׁוּם שֶׁתְּכֵלֶת הֲרֵי בֵּאֲרוּהָ וְנִתְבָּאֵר. אַחֲרֵי שֶׁהִתְכַּסָּה הַכֹּל, מִתְקָרְבִים בְּנֵי קְהָת שֶׁלּוֹקְחִים, וְלֹא מִתְקָרְבִים אֶלָּא בְּאוֹתָם בַּדִּים שֶׁיּוֹצְאִים הַחוּצָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ', בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְגוֹ'.
בְּגִין כָּךְ קְטֹרֶת דְּאִיהִי פְּנִימָאָה, וְכָל מַה דִּי בְּרָזָא, לְכַהֲנָא אִתְמְסַר. וְעַל דָּא (במדבר ז') וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וַיִתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת, דְּאִיהִי פְּנִימָאָה, רָזָא דְּכַהֲנָא, כְּדֵין וַיְכַפֵּר עַל הָעָם וַיַּעֲמוֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים, בֵּין אִילָנָא דְּחַיֵּי, וּבֵין אִילָנָא דְּמוֹתָא, כְּדֵין יְמִינָא קָרִיב דָּא בְּדָא, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה, זַכָּאָה חוּלָקָא דְּכַהֲנָא, דְּכַהֲנָא אִית לֵיהּ חֵילָא לְעֵילָּא, וְאִית לֵיהּ חֵילָא לְתַתָּא, וְהוּא גָּרִים שְׁלָמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, וּבְכָל זִמְנָא, שְׂמָאלָא פָּלַח לִימִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְיִלָווּ עָלֶיךָ וִישָׁרַתוּךָ, וִימִינָא בִּשְׂמָאלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בַּמִקְדָּשׁ.
בִּגְלַל כָּךְ קְטֹרֶת, שֶׁהִיא פְּנִימִית, וְכָל מַה שֶּׁבְּסוֹד - לַכֹּהֵן נִמְסַר. וְעַל זֶה, וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל [וגו'] וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת, שֶׁהִיא פְּנִימִית, סוֹד הַכֹּהֵן. אָז - וַיְכַפֵּר עַל הָעָם וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים, בֵּין עֵץ הַחַיִּים וּבֵין עֵץ הַמָּוֶת. אָז הַיָּמִין מַקְרִיב זֶה לָזֶה, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה. אַשְׁרֵי חֵלֶק הַכֹּהֵן, שֶׁלַּכֹּהֵן יֵשׁ כֹּחַ לְמַעְלָה וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְמַטָּה, וְהוּא גּוֹרֵם שָׁלוֹם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּבְכָל זְמַן הַשְּׂמֹאל עוֹבֵד לַיָּמִין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם יח) וְיִלָּווּ עָלֶיךְ וִישָׁרֲתוּךְ, וְיָמִין בִּשְׂמֹאל נִמְצָאִים בַּמִּקְדָּשׁ.
רִבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה קָאִים קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוּהָ, אָמַר לֵיהּ, כְּתִיב (קהלת ט) רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ. אָמַר לֵיהּ, תָּא חֲזֵי, רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ (ס"א והוה אמר רבי שמעון כתיב (קהלת ט) ראה חיים עם אשה אשר אהבת) דָּא הוּא רָזָא, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַכְלְלָא חַיִּים בַּאֲתָר דָּא, דָּא בְּלָא דָּא לָא אָזְלָא. וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַכְלְלָא מִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה, וּמִדַּת לַיְלָה בַּיוֹם. וְדָא הוּא רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ מַאי טַעַמָא בְּגִין כִּי הִיא חֶלְקֶךָ בַּחַיִים, דְּחָיִים לָא שַׁרְאָן אֶלָּא עַל דָּא. וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כְּמָה דְּאָמַר (משלי ג) בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחוֹתֶיךָ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה עוֹמֵד לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. אָמַר לוֹ, כָּתוּב (קהלת ט) רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךְ. אָמַר לוֹ, בֹּא וּרְאֵה, רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ - (והיה אומר רבי שמעון, כתוב (קהלת ט) ראה חיים עם אשה אשר אהבת) זֶהוּ סוֹד שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַכְלִיל חַיִּים בְּמָקוֹם זֶה. זֶה בְּלִי זֶה לֹא הוֹלֵךְ. וְצָרִיךְ אָדָם לְהַכְלִיל מִדַּת יוֹם בְּמִדַּת לַיְלָה, וּמִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם. וְזֶהוּ רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. מָה הַטַּעַם? כִּי הוּא חֶלְקְךְ בַּחַיִּים, שֶׁחַיִּים לֹא שׁוֹרִים אֶלָּא עַל זֶה. וּבַעֲמָלְךְ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (משלי ג) בְּכָל דְּרָכֶיךְ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹ רְחֹתֶיךְ.