פרשת פנחס · דף רנ.
רעיא מהימנא (דף ר"נ ע"א) אִסְתְּחַר הַהוּא הֵיכָלָא, וּפָתַח תַּרְעָא אַחֲרָא דִּסְטָר דָּרוֹם (ד"א צפון) בְּשִׁבְעִין וּתְרֵין עִטְרִין. לְבָתַר אַפְתַּח תַּרְעָא תְּלִיתָאָה, לִסְטַר מִזְרָח, בְּחַמְשִׁין (ותרין) נְהוֹרִין, דְּחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה. לְבָתַר אַפְתַּח תַּרְעָא אַחֲרָא דְּלִסְטַר צָפוֹן (ד"א מערב), בְּע"ב עִטְרִין, וְכֻלְּהוּ רמ"ח בְּחוּשְׁבַּן תֵּיבִין דְּפָרְשִׁיָין דִּקְרִיאַת שְׁמַע. וּמַה דִּבְקַדְמֵיתָא הַהִיא חַיָּה הֲוַת זְעֵירָא, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְרְבִיאַת, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (ישעיה ו) מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, דְּאִיהוּ כָּבוֹד עִלָּאָה וְתַתָּאָה.
מִסְתּוֹבֵב אוֹתוֹ הֵיכָל, וּפוֹתֵחַ שַׁעַר אַחֵר שֶׁל צַד דָּרוֹם (צפון) בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם עֲטָרוֹת. וְאַחַר כָּךְ פּוֹתֵחַ שַׁעַר שְׁלִישִׁי לְצַד מִזְרָח בַּחֲמִשִּׁים (ושנים) אוֹרוֹת שֶׁל חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה. לְבַסּוֹף פּוֹתֵחַ שַׁעַר אַחֵר שֶׁל צַד צָפוֹן (מערב) בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם עֲטָרוֹת, וְכֻלָּם בְּחֶשְׁבּוֹן רמ"ח תֵּבוֹת שֶׁל פָּרָשִׁיּוֹת קְרִיאַת שְׁמַע. וּמַה שֶּׁבַּהַתְחָלָה הָיְתָה אוֹתָהּ חַיָּה קְטַנָּה, בְּאוֹתוֹ זְמַן נִגְדֶּלֶת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ו) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, שֶׁהוּא כָּבוֹד עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן.
כַּד מָטֵי לְחַ"י עָלְמִין, דְּבֵיהּ ח"י בִּרְכָאן דִּצְלוֹתָא, וּפָתַח בֵּיהּ (תהלים נא) אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. כְּדֵין עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ בְּחָבִיבוּ דְּנְשִׁיקִין דְּשִׂפְוָון, וְאִינּוּן נֶצַח וְהוֹד, דְּלָשׁוֹן אִיהוּ צַדִּיק בֵּינַיְיהוּ. לְשׁוֹן לִמוּדִים בְּהַהוּא זִמְנָא, (בראשית כט) וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, כְּדֵין קָרָאן לְהַהִיא חַיָּה כָּבוֹד כְּבוֹד אַבָּא וְאִימָּא, מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ. כְּדֵין יַרְחָא אִתְקַדְּשָׁא כַּדְּקָא יָאוּת, כְּדֵין וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וַדַּאי.
כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ לְחַ"י עוֹלָמוֹת, שֶׁבּוֹ ח"י בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה, וּפָתַח בּוֹ פָּסוּק (תהלים נא) אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךְ. אָז הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי מִתְחַבֵּר עִמָּהּ בַּחֲבִיבוּת שֶׁל נְשִׁיקוֹת הַשְּׂפָתַיִם, שֶׁהֵם נֵצַח וְהוֹד, וְהַלָּשׁוֹן הוּא צַדִּיק בֵּינֵיהֶם. לְשׁוֹן לִמּוּדִים. בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר, (בראשית כט) וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל. וְאָז קוֹרְאִים לְאוֹתָהּ חַיָּה כָּבוֹד כָּבוֹד, אַבָּא וְאִמָּא, מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ. אָז הַיָּרֵחַ מִתְקַדֵּשׁ כְּמוֹ שֶׁרָאוּי, וְאָז נֶאֱמַר וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, רִאשׁוֹן וַדַּאי.