אור ברסלב
הזהר המתורגם - במדבר פרשת נשא › דף קכח.

הזהר המתורגם - במדבר

פרשת נשא · דף קכח.

דף קכז:

תָּאנָא, אִתְמָנוּ חַבְרַיָיא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאִשְׁתְּכָחוּ, רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. וְרִבִּי אַבָּא. וְרִבִּי יְהוּדָה. וְרִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב. וְרִבִּי יִצְחָק. וְרִבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב. ורִבִּי חִיָּיא. וְרִבִּי יוֹסֵי. וְרִבִּי יֵיסָא. יְדִין יָהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאֶצְבְּעָן זַקְפוּ לְעֵילָּא. וְעָאלוּ בְּחַקְלָא בֵּינֵי אִילָנֵי וְיָתְבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, יָתִיב בְּגַוַּויְיהוּ וְאָמַר, כָּל חַד יְשַׁוִּי יְדוֹי בְּתוּקְפֵּיהּ. שַׁווּ יְדַיְיהוּ, וְנָסִיב לוֹן פָּתַח וְאָמַר (דברים כז) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ (דף קכ"ח ע"א) וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנּוּ (ס"א כל העם) כֻּלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן.

שָׁנִינוּ, נִמְנוּ הַחֲבֵרִים לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְנִמְצְאוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וְרַבִּי אַבָּא, וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב, וְרַבִּי יִצְחָק, וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב, וְרַבִּי חִיָּיא, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי יֵיסָא. יָדַיִם נָתְנוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאֶצְבָּעוֹת זָקְפוּ לְמַעְלָה, וְנִכְנְסוּ בְשָׂדֶה בֵּין הָעֵצִים וְיָשְׁבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, יָשַׁב בְּתוֹכָם וְאָמַר, כָּל אֶחָד יָשִׂים יָדוֹ בְּחָזְקוֹ. שָׂמוּ יְדֵיהֶם, וְלָקַח אוֹתָם. פָּתַח וְאָמַר, (דברים כז) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה [וגו'] מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהלים קיט) עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ, אֲמַאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ. מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵילָּא. דְּאִיהִי מִתְבַּטְּלָא אִי לָא יִתְעֲבִיד בְּתִקּוּנוֹי (ס"א שמא) דָּא. וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב (דברים לג) אַשְׁרֶיךְ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ. וּכְתִיב, (שמות טו) מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים יְיָ .

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', מַדּוּעַ עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'? מִשּׁוּם הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךְ. מַה זֶּה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךְ? תּוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהִיא מִתְבַּטֶּלֶת אִם לֹא יַעֲשֶׂה בְּתִקּוּנֵי זֶה. וּלְעַתִּיק הַיָּמִים נֶאֱמַר. כָּתוּב (דברים לג) אַשְׁרֶיךְ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךְ, וְכָתוּב (שמות טו) מִי כָמוֹךְ בָּאֵלִים ה'.

קָרָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אוֹתְבֵיהּ קַמֵּיהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאָמַר אֲנָן כְּלָלָא דְּכוֹלָא. עַד הַשְׁתָּא אִתְתְּקָנוּ קַיָימִין. אִשְׁתִּיקוּ, שַׁמְעֵי קָלָא, וְאַרְכּוּבָתָן דָא לְדָא נַקְשָׁן. מַאי קָלָא. קָלָא דִּכְנוּפְיָיא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי.

קָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, הוֹשִׁיבוֹ לְפָנָיו, וּלְרַבִּי אַבָּא מִצַּד אַחֵר, וְאָמַר, אָנוּ כְּלַל הַכֹּל. עַד עַכְשָׁו הִתְתַּקְּנוּ הָעוֹמְדִים. שָׁתְקוּ. שָׁמְעוּ קוֹל, וְאַרְכֻּבּוֹתֵיהֶם נָקְשׁוּ זֶה לָזֶה. אֵיזֶה קוֹל? קוֹל שֶׁל כְּנֻפְיָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁמִּתְכַּנְּסִים.

חַדֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (חבקוק ג) יְיָ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי. (אמר) (קל"ח ע"ב) הָתָם יֵאוֹת הֲוָה לְמֶהֱוִי דָּחִיל. אֲנָן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָיא מִלְּתָא, דִּכְתִּיב, (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וּכְתִיב (דברים ז) מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם, וּכְתִיב (מלאכי א) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ'.

שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (חבקוק ג) ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךְ יָרֵאתִי. שָׁם רָאוּי לִהְיוֹת יָרֵא. אָנוּ בַּחֲבִיבוּת תָּלוּי הַדָּבָר, שֶׁכָּתוּב (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ, וְכָתוּב (שם ז) מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם, וְכָתוּב (מלאכי א) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ'.

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי יא) הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. הוֹלֵךְ רָכִיל, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך) אִישׁ רָכִיל מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, מַאן הוֹלֵךְ. אֶלָּא מַאן דְּלָא אִתְיְישָׁב בְּרוּחֵיהּ, וְלָא הֲוִי מְהֵימָנָא, הַהוּא מִלָּה דְּשָׁמַע, אָזִיל בְּגַוִויהּ כְּחִיזְרָא בְּמַיָּא, עַד דְּרָמֵּי לֵיהּ לְבַר. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּלֵית רוּחֵיהּ רוּחָא דְּקִיּוּמָא. אֲבָל מַאן דְּרוּחֵיהּ רוּחָא דְּקִיּוּמָא, בֵּיהּ כְּתִיב, וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. וְנֶאֱמַן רוּחַ, קִיוּמָא דְּרוּחָא. (כמו (ישעיה כ"ב) ותקעתיו יתד במקום נאמן) בְּרוּחָא תַּלְיָיא (נ"א ברזא) מִלְּתָא. וּכְתִיב, (קהלת ה) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי יא) הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. הוֹלֵךְ רָכִיל, פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, אִישׁ רָכִיל הָיָה לוֹ לוֹמַר, מַה זֶּה הוֹלֵךְ? אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא הִתְיַשֵּׁב בְּרוּחוֹ וְאֵינוֹ נֶאֱמָן, אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁשָּׁמַע הוֹלֵךְ בְּתוֹכוֹ כְּקָנֶה בְמַיִם עַד שֶׁמּוֹצִיאוֹ הַחוּצָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאֵין רוּחוֹ רוּחַ שֶׁל עֲמִידָה. אֲבָל מִי שֶׁרוּחוֹ רוּחַ עֲמִידָה, כָּתוּב בּוֹ וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. וְנֶאֱמַן רוּחַ, קִיּוּם הָרוּחַ. (כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן) בָּרוּחַ (בסוד) הַדָּבָר תָּלוּי. וְכָתוּב (קהלת ה) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךְ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךְ.

וְלֵית עָלְמָא מִתְקַיְּימָא אֶלָּא בְּרָזָא. וְכִי אִי (קל"ח ע"א) בְּמִלֵּי עָלְמָא אִצְטְרִיךְ רָזָא. בְּמִלִּין רָזִין דְּרָזַיָיא דְּעַתִּיק יוֹמִין, דְּלָא אִתְמַסְרָאן אֲפִילּוּ לְמַלְאָכִין עִלָּאִין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לִשְׁמַיָּא לָא אֵימָא דְּיֵצִיתוּן (ס"א דיציתן), לְאַרְעָא לָא אֵימָא דְּתִשְׁמַע, דְּהָא אֲנָן קִיוּמֵי עָלְמִין. תָּנָא רָזִין דְּרָזִין, כַּד פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרָזֵי דְּרָזִין, אִזְדַּעְזָע אַתְרָא, וַחֲבֵרִין אִתְחַלְחָלוּ.

וְאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּסוֹד. וְכִי אִם בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם צָרִיךְ סוֹד - בִּדְבָרִים סוֹדִיִּים שֶׁל סוֹדוֹת עַתִּיק הַיָּמִים שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ אֲפִלּוּ לְמַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לַשָּׁמַיִם לֹא אֹמַר שֶׁיַּקְשִׁיבוּ, לָאָרֶץ לֹא אֹמַר שֶׁתִּשְׁמַע, שֶׁהֲרֵי אָנוּ קִיּוּמֵי הָעוֹלָמוֹת. לָמַדְנוּ סוֹדֵי הַסּוֹדוֹת. כְּשֶׁפָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּסוֹדֵי הַסּוֹדוֹת, הִזְדַּעֲזַע הַמָּקוֹם, וְהַחֲבֵרִים הִתְחַלְחֲלוּ.

גַּלֵּי בְּרָזָא וּפָתַח וְאָמַר, כְּתִיב (בראשית לו) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ וְגוֹ'. זַכָּאִין אַתּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִתְגְלֵי לְכוֹן רָזֵי דְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא אִתְגַּלְּיָין לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, מַאן יַשְׁגַּח בְּהַאי, וּמַאן יִזְכֶּה בְּהַאי, דְּהוּא סַהֲדוּתָא עַל מְהֵימְנוּתָא (דמהימנותא) דְּכֹלָּא (ק"ל ע"ב, קכ"ט ע"א, קל"ו ע"א). (דנהיר למאתאן ושבעין עלמין ומניה נהיר אורייתא דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב (משלי ד) וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. מן ההוא ארחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחיה דפליג בזעיר אנפין דכתיב (תהלים כ"ה) כל ארחות יי חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו') צְלוֹתָא בְּרַעֲוָא יְהֵא, דְּלָא יִתְחֲשָׁב לְחוֹבָא לְגַלָּאָה דָּא.

וּמַה יֵימְרוּן חַבְרַיָיא, דְּהַאי קְרָא קַשְׁיָא הוּא, דְּהָא לָא הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב הָכִי, דְּהָא חֲזֵינָן כַּמָה מְלָכִים הֲווֹ, עַד דְּלָא יֵיתוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַד לָא יְהִי מַלְכָּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַה אִתְחֲזֵי הָכָא, וּבְדָא אַתְּעֲרוּ חַבְרַיָיא. אֶלָּא רָזָא דְּרָזִין הוּא, דְּלָא יַכְלִין בְּנֵי נָשָׁא לְמִנְדַּע וּלְאִשְׁתְּמוֹדַע וּלְמִרְחַשׁ בְּדַעֲתַּיְיהוּ בְּהַאי.

תָּאנָא, (קל"ד, קמ"ב ע"א) עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, טְמִירָא דִּטְמִירִין, עַד לָא זַמִּין תִּקּוּנוֹי (דמלכא), וְעִטּוּרֵי עִטּוּרִין, שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא לָא הֲוָה. וַהֲוָה מַגְלִיף וּמְשַׁעֵר בֵּיהּ. וּפָרִיס קַמֵּיהּ חַד פַּרְסָא, וּבָה גְּלִיף וְשִׁיעֵר מַלְכִּין.

וְתִקּוּנוֹי לָא אִתְקְיָימוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. מַלְכָּא קַדְמָאָה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל קַדְמָאָה. וְכֻלְּהוּ דִּגְלִיפוּ (ולא אתקיימו) בִּשְׁמָהָן אִתְקְרוּן. וְלָא אִתְקְיָימוּ, עַד דְּאָנַח לְהוּ, וְאַצְנַע לְהוּ, וּלְבָתַר זִמְנָא הוּא אִסְתְּלַּק (נ"א הוה מסתכל) בְּהַהוּא פַּרְסָא, וְאִתְתְּקַּן בְּתִקּוּנוֹי.

וְתָאנָא, כַּד סָלִיק בִּרְעוּתָא, לְמִבְרֵי אוֹרַיְיתָא טְמִירָא תְּרֵי אַלְפֵי שְׁנִין, וְאַפְּקָה, מִיַּד אָמְרָה קַמֵּיהּ, מַאן דְּבָעֵי לְאַתְקְנָא וּלְמֶעְבַּד (קל"ה ע"א), יְתַקֵּן בְּקַדְמִיתָא תִּקּוּנוֹי.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה