פרשת נשא · דף קכה:
תָּא חֲזֵי, אִי אִתְּתָא אִשְׁתְּכָחַת זַכְיָּיתָא, אִלֵּין מַיִין עָאלִין בְּגַוָּוהּ, (דף קכ"ה ע"ב) וְאִתְהַפְּכָן מְתִיקָן, וְנָקָאן גַּרְמָהּ, וְקַיְימִין בְּגַוָּוהּ, עַד דְּמִתְעַבְּרָא. כֵּיוָן דְּמִתְעַבְּרָא, הֲווֹ מְשַׁפְּרֵי בְּשַׁפִירֵי לְעוּבָּרָא דִּמְעָהָא, וְנָפִיק בְּרָא שַׁפִּירָא, נָקִי בְּלָא מוּמָא דְּעָלְמָא. וְאִי לָאו, אִינּוּן מַיִין עַיְילִין בְּגַוָּוהּ, וְאָרְחָא רֵיחָא דְּזוּהֲמָא, וְאִינּוּן מַיִין מִתְהַפְּכִין לְחִוְיָא בִּמְעָהָא, בְּמָה דְּקִלְקְלָה אִתְפְּסַת, וְאִתְחַזֵּי קְלָנָא לְכֹלָּא, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.
בֹּא רְאֵה, אִם הָאִשָּׁה נִמְצֵאת זַכָּאִית, מַיִם אֵלֶּה נִכְנָסִים בְּתוֹכָהּ וְנֶהְפָּכִים לִמְתוּקִים, וּמְנַקִּים עַצְמָהּ, וְעוֹמְדִים בְּתוֹכָהּ עַד שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת. כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת, הָיוּ מְיַפִּים בְּיֹפִי לָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, וְיוֹצֵא בֵּן יָפֶה, נָקִי בְּלִי מוּם שֶׁל הָעוֹלָם. וְאִם לֹא - הַמַּיִם הָאֵלֶּה נִכְנָסִים בְּתוֹכָהּ, וּמְרִיחָה רֵיחַ זֻהֲמָה, וְאוֹתָם מַיִם מִתְהַפְּכִים לְנָחָשׁ בְּמֵעֶיהָ. בְּמַה שֶּׁקִּלְקְלָה נִתְפֶּסֶת, וְנִרְאֶה קָלוֹן לַכֹּל, וְכָךְ פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.
תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן נְשֵׁי עָלְמָא, בְּאַתְרַיְיהוּ קַיְימֵי וְאִתְדָּנוּ, וְעַל דָּא הַהוּא אֲתָר מַמָּשׁ דְּאִינְהוּ קַיְימֵי, בֵּיהּ אִתְדָנוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וּבָעֵי לְדַכְּאָה לְהוּ.
בֹּא רְאֵה, כָּל נְשׁוֹת הָעוֹלָם עוֹמְדוֹת בִּמְקוֹמָן וְנִדּוֹנוֹת, וְעַל כָּךְ, אוֹתוֹ מָקוֹם מַמָּשׁ שֶׁהֵן עוֹמְדוֹת, שָׁם נִדּוֹנוֹת. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְרַצֶּה בָהֶם וְרוֹצֶה לְזַכּוֹתָם.
רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (תהלים קכח) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה וְגוֹ', מַה גֶּפֶן לָא מְקַבֵּל עָלֵיהּ אֶלָּא מִדִּידֵיהּ, כַּךְ אִתְּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, קַיְּימָא בְּהַאי גַּוְונָא, דְּלָא מְקַבְּלָא עָלָהּ אֶלָּא הַהוּא בַּר זוּגָהּ. כְּשַׁפְּנִינָא (נ"א כתורא) דָּא, דְּלָא מְקַבְּלָא אֶלָּא הַהוּא בַּר זוּגָהּ. וְעַל דָּא כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. מַהוּ פּוֹרִיָּה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים כט) פּוֹרֶה רֹאשׁ. פּוֹרִיָּה: פּוֹרַחַת, דְּאַפִּיקַת עֲנָפִים לְכָל סִטְרָא. וְאָן. בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, וְלָאו לְבַר בְּשׁוּקָא, בְּגִין דְּלָא תֵּיתֵי לְשַׁקְּרָא בִּבְרִית עִלָּאָה.
רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (תהלים קכח) אֶשְׁתְּךְ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה וְגוֹ'. מַה גֶּפֶן לֹא מְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ אֶלָּא מִשֶּׁלָּהּ - כָּךְ אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל עוֹמֶדֶת בִּכְגוֹן זֶה, שֶׁלֹּא מְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ אֶלָּא אוֹתוֹ בֶּן זוּגָהּ, כְּמוֹ הַיּוֹנָה (כיונה) הַזּוֹ שֶׁלֹּא מְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ אֶלָּא אוֹתוֹ בֶּן זוּגָהּ. וְעַל כֵּן, כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךְ. מַה זֶּה פֹּרִיָּה? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט) פֹּרֶה רֹאשׁ. פֹּרִיָּה - פּוֹרַחַת, שֶׁמּוֹצִיאָה עֲנָפִים לְכָל צַד. וְאֵיפֹה? בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךְ, וְלֹא לַחוּץ בַּשּׁוּק, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא תָבֹא לְשַׁקֵּר בִּבְרִית עֶלְיוֹנָה.
וּשְׁלֹמֹה אָמַר, (משלי ב) הָעוֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. מַאן בְּרִית אֱלֹהֶיהָ. הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי בְּרִית. וְהִיא אִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ, בְּגִין כַּךְ בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ.
וּשְׁלֹמֹה אָמַר, (משלי ב) הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. מַה זֶּה בְּרִית אֱלֹהֶיהָ? אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא בְּרִית וְהִיא הִתְקַשְּׁרָה בּוֹ, בִּגְלַל כָּךְ בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךְ.
אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, תּוּנְבָא לֵיתֵי עַל הַהוּא בַּר נָשׁ, דְּשָׁבַק לְאִנְתְּתֵיהּ דְּתִתְחַזֵי מִשַׂעֲרָא דְּרֵישָׁה לְבַר. וְדָא הוּא חַד מֵאִינּוּן צְנִיעוּתָא דְּבֵיתָה. וְאִתְּתָא דַּאֲפִּיקַת מִשַׂעֲרָא דְּרֵישָׁה לְבַר, לְאִתְתַּקְּנָא בֵּיהּ, גָּרִים מִסְכְּנוּתָא לְבֵיתָא. וְגָרִים לִבְנָהָא דְּלָא יִתְחַשְּׁבוּן בְּדָרָא. וְגָרִים מִלָּה אַחֲרָא דְּשַׁרְיָא בְּבֵיתָא. מַאן גָּרִים דָּא. הַהוּא שַׂעֲרָא דְּאִתְחֲזֵי מֵרֵישָׁהּ לְבַר. וּמַה בְּבֵיתָא הַאי, כָּל שֶׁכֵּן בְּשׁוּקָא, וְכָּל שֶׁכֵּן חֲצִיפוּתָא אַחֲרָא. וּבְגִין כָּךְ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ.
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, קְלָלָה תָּבֹא עַל אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁמַּשְׁאִיר אֶת אִשְׁתּוֹ לְהֵרָאוֹת עִם שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ בַּחוּץ, וְזֶה אֶחָד מֵאוֹתָם צְנִיעֻיּוֹת שֶׁל הַבַּיִת. וְאִשָּׁה שֶׁמּוֹצִיאָה מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ הַחוּצָה לְהִתְתַּקֵּן בּוֹ, גּוֹרֶמֶת עֹנִי לַבַּיִת, וְגוֹרֶמֶת לְבָנֶיהָ שֶׁלֹּא יֵחָשְׁבוּ בַּדּוֹר, וְגוֹרֶמֶת דָּבָר אַחֵר שֶׁשּׁוֹרֶה בַּבַּיִת. מִי גָרַם זֶה? אוֹתוֹ שֵׂעָר שֶׁנִּרְאֶה מֵרֹאשָׁהּ הַחוּצָה. וּמַה בַּבַּיִת כָּךְ - כָּל שֶׁכֵּן בַּשּׁוּק, וְכָל שֶׁכֵּן חֲצִיפוּת אַחֶרֶת. וּמִשּׁוּם זֶה, אֶשְׁתְּךְ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךְ.