פרשת חקת · דף קפב:
וְשַׁבֵּחַ אֲנִי (דף קפ"ב ע"ב) אֶת הַמֵּתִים. וְכִי שְׁלֹמֹה מַלְכָּא מְשַׁבַּח לְמֵתַיָּיא יַתִּיר מִן חַיָּיא, וְהָא לָא אִקְרֵי חַי אֶלָּא מַאן דְּאִיהוּ בְּאֹרַח קְשׁוֹט בְּהַאי עָלְמָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (שמואל ב כג) וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי, וְהָא (בראשית ו' ע"א, קס"ד ע"א, ר"ז ע"ב) אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, וְרָשָׁע דְּלָא אָזִיל בְּאֹרַח קְשׁוֹט אִקְרֵי מֵת, וְאִיהוּ מְשַׁבֵּחַ לַמֵּתִים מִן הַחַיִּים.
וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים. וְכִי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֵּתִים יוֹתֵר מֵהַחַיִּים? וַהֲרֵי לֹא נִקְרָא חַי אֶלָּא מִי שֶׁהוּא בְּדֶרֶךְ אֱמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל בכג) וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים, וְרָשָׁע שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת נִקְרָא מֵת, וְהוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֵּתִים מֵהַחַיִּים?
אֶלָּא, וַדַּאי כָּל מִלּוֹי דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, בְּחָכְמְתָא אִתְּמָרוּ, וְהָא אִתְּמַר, וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים, אִילּוּ לָא כְּתִיב יַתִּיר, הֲוָה אֲמֵינָא הָכִי, אֲבָל כֵּיוָן דִּכְתִּיב שֶׁכְּבָר מֵתוּ, אִשְׁתְּכַח מִלָּה אַחֲרָא בְּחָכְמְתָא. שֶׁכְּבָר מֵתוּ: זִמְנָא אַחֲרָא אִסְתְּלָקוּ מִן עָלְמָא, וְאִתְתָּקַּן בְּעַפְרָא, (דאזדמנא די ממנא עליה ומית בחיי עלמא דבגין דיתתקן (ס"א דאזדמנא עליה ותב בהאי עלמא בגין דיתתקן) (ס"א דממנא עליה ומית בהאי עלמא ואתתקן בעפרא בגין דיתתקן באתר דישתלים זמניה מת הא ודאי דא הוא שבחא משאר מתי עלמא אי תימא אתדן זמנא אחרא בההוא עלמא הא כתיב לא תקום וגו') בתר דאשתלים זמניה מית ודאי הוא שבחא משאר מתי עלמא. אי תימא לא אתדן זמנא אחרא בההוא עלמא, דכתיב לא תקום פעמים צרה) כָּל שֶׁכֵּן דְּהָא קַבִּיל עוֹנְשָׁא זִמְנָא וּתְרֵין, וְדָא וַדַּאי, אַתְרֵיהּ אִתְתָּקַּן בִּשְׁבָחָא יַתִּיר מֵאִינּוּן חַיֵּי, דְּעַד לָא קַבִּילוּ עוֹנְשָׁא.
אֶלָּא וַדַּאי כָּל דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָה נֶאֶמְרוּ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים, אִלּוּ לֹא כָתוּב יוֹתֵר, הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב שֶׁכְּבָר מֵתוּ, נִמְצָא דָבָר אַחֵר בְּחָכְמָה. שֶׁכְּבָר מֵתוּ - זְמַן אַחֵר הִסְתַּלְּקוּ מֵהָעוֹלָם, וְהִתְתַּקְּנוּ בֶעָפָר, (שהזדמן הממנה עליו ומת בחיי עולם כדי שיתתקן (שהזדּמן עָלָיו ושָב בָּעולָם הזּה כּדי שיּתתּקּן) (הממנּה עָלָיו וּמת בָּעולָם הזּה ונתקן בּעָפָר כּדי שיּתתּקּן בּמָקום שיּשלם זמנּו מת הוּא ודּאי, זהוּ שבח משאָר מתי הָעולָם. אם תּאמר לא ידּון פּעם אחרת בּאותו עולָם, הרי כָּתוּב לא תָקוּם וגו') לאחר שנשלם זמנו מת, ודאי הוא שבח משאר מתי העולם. אם תאמר לא ידון פעם אחרת באותו עולם, שכתוב לא תקום פעמים צרה) כָּל שֶׁכֵּן שֶׁזֶּה קִבֵּל עֹנֶשׁ פַּעַם וּפַעֲמַיִם, וְזֶה וַדַּאי מְקוֹמוֹ נִתְקָן בְּשֶׁבַח יוֹתֵר מֵאוֹתָם חַיִּים שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ עָנְשָׁם.
וְעַל דָּא כְּתִיב וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, דַּיְיקָא, אִלֵּין אִינּוּן חַיִּין, וְאִקְרוּן מֵתִים. מַאי טַעְמָא אִקְרוּן מֵתִים, בְּגִין דְּהָא טָעֲמוּ טַעֲמָא דְּמוֹתָא, וְאַף עַל גַּב דְּקַיְּימֵי בְּהַאי עָלְמָא, מֵתִים אִינּוּן, וּמִבֵּין מֵתַיָּיא אָהַדְרוּ. וְעוֹד עַל עוֹבָדִין קַדְמָאִין קַיְימִין לְאַתְקְנָא, וְאִקְרוּן מֵתִים. מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים, דְּעַד לָא טָעֲמוּ טַעֲמָא דְּמוֹתָא, וְלָא קַבִּילוּ עוֹנְשַׁיְיהוּ, וְלָא יַדְעֵי אִי זַכָּאן בְּהַהוּא עָלְמָא וְאִי לָאו.
וְעַל זֶה כָּתוּב וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, דַּוְקָא. אֵלֶּה אוֹתָם חַיִּים, וְנִקְרָאִים מֵתִים. מָה הַטַּעַם נִקְרָאִים מֵתִים? מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי טָעֲמוּ טַעַם הַמָּוֶת. וְאַף עַל גַּב שֶׁעוֹמְדִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵם מֵתִים, וּמִבֵּין הַמֵּתִים חָזְרוּ, וְעוֹד עַל מַעֲשִׂים רִאשׁוֹנִים עוֹמְדִים לְתִקּוּן, וְנִקְרָאִים מֵתִים. מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים - שֶׁעוֹד לֹא טָעֲמוּ טַעַם מָוֶת וְלֹא קִבְּלוּ עָנְשָׁם, וְלֹא יוֹדְעִים אִם זַכָּאִים בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם וְאִם לֹא.
תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין דְּזַכָּאָן לְאִתְקַשְּׁרָא בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי, אִינּוּן זַכָּאִין לְמֵחמֵי בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (תהלים כז) לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וְאִינּוּן מָדוֹרֵהוֹן, יַתִּיר וְעִלָּאָה מִכָּל אִינּוּן מַלְאֲכִין קַדִּישִׁין, וְכָל דַּרְגִּין דִּלְהוֹן. דְּהָא הַהוּא אַתְרָא (ס"א חדוה) עִלָּאָה, לָא זַכָּאִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְמֵחמֵי לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה סד) עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ וְגוֹ'.
בֹּא וּרְאֵה, צַדִּיקִים שֶׁזּוֹכִים לְהִתְקַשֵּׁר בִּצְרוֹר הַחַיִּים, הֵם זַכָּאִים לִרְאוֹת בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כז) לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וְאוֹתָם מְדוֹרֵיהֶם יוֹתֵר וְעֶלְיוֹן מִכָּל אוֹתָם מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים וְכָל דַּרְגוֹתֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ מָקוֹם (חדוה) עֶלְיוֹן לֹא זוֹכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לִרְאוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סד) עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ וְגוֹ'.
וְאִינּוּן דְּלָא זַכָּאן לְסַלְּקָא כָּל כַּךְ כְּאִינּוּן, (ס"א דוכתא, אית וכו') דּוּכְתָּיָיא אִית לוֹן לְתַתָּא כְּפוּם אוֹרְחַיְיהוּ, וְאִלֵּין לָא זַכָּאן לְהַהוּא אֲתָר, וּלְמֵחמֵי כְּמָה דְּחָמָאן אִינּוּן דִּלְעֵילָּא, וְאִלֵּין קַיְימֵי בְּקִיּוּמָא דְּעֵדֶן תַּתָּאָה וְלָא יַתִּיר. וְאִי תֵּימָא מַאן עֵדֶן תַּתָּאָה. אֶלָּא דָּא עֵדֶן דְּאִקְרֵי חָכְמָה תַּתָּאָה, וְדָא קַיְּימָא עַל גַּן דִּבְאַרְעָא, וְאַשְׁגָחוּתָא דְּהַאי עֵדֶן עָלֵיהּ (ולא יתיר), וְאִלֵּין קַיְימֵי בְּהַאי גַּן, וְאִתְהֲנוּן מֵעֵדֶן דָּא.
וְאוֹתָם שֶׁלֹּא זוֹכִים לַעֲלוֹת כָּל כָּךְ כְּאוֹתָם אֵלֶּה, (מקום יש וכו') מְקוֹמוֹת יֵשׁ לָהֶם לְמַטָּה כְּפִי דַרְכֵיהֶם, וְאֵלֶּה לֹא זוֹכִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְלִרְאוֹת כְּפִי שֶׁרוֹאִים אֵלּוּ שֶׁלְּמַעְלָה, וְאֵלֶּה עוֹמְדִים בְּקִיּוּם שֶׁל עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן וְלֹא יוֹתֵר. וְאִם תֹּאמַר, מַה זֶּה עֵדֶן תַּחְתּוֹן? אֶלָּא זֶה עֵדֶן שֶׁנִּקְרָא חָכְמָה תַחְתּוֹנָה, וְזֶה עוֹמֵד עַל גַּן שֶׁבָּאָרֶץ, וְהַשְׁגָּחַת עֵדֶן זֶה עָלָיו (ולא יותר), וְאֵלֶּה עוֹמְדִים בְּגַן זֶה וְנֶהֱנִים מֵעֵדֶן זֶה.
מַאי בֵּין עֵדֶן תַּתָּאָה לְעִלָּאָה. כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, עֵדֶן תַּתָּאָה, אִקְרֵי עֶדְנָא נוּקְבָּא. עֵדֶן עִלָּאָה, אִקְרֵי עֵדֶן דְּכַר, עָלֵיהּ כְּתִיב עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ. הַאי עֵדֶן תַּתָּאָה, אִקְרֵי גַּן לְעֵדֶן דִּלְעֵילָּא, וְהַאי גַּן אִקְרֵי עֵדֶן, לְגַן דִּלְתַּתָּא. וְאִלֵּין דְּמִשְׁתַּכְּחֵי בְּגַן תַּתָּאָה, אִתְהֲנוּן מֵהַאי עֵדֶן דְּעָלַיְיהוּ, בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וּבְכָל יַרְחָא וְיַרְחָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה סו) וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתוֹ.
מַה בֵּין עֵדֶן תַּחְתּוֹן לָעֶלְיוֹן? (קהלת ב) כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ. עֵדֶן תַּחְתּוֹן נִקְרָא עֵדֶן נְקֵבָה, עֵדֶן עֶלְיוֹן נִקְרָא עֵדֶן זָכָר, עָלָיו כָּתוּב עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ. עֵדֶן תַּחְתּוֹן זֶה נִקְרָא גַּן לְעֵדֶן שֶׁלְּמַעְלָה, וְגַן זֶה נִקְרָא עֵדֶן לַגָּן שֶׁלְּמַטָּה. וְאֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בַּגָּן הַתַּחְתּוֹן נֶהֱנִים מֵהָעֵדֶן הַזֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וּבְכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו) וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ.