פרשת במדבר · דף קכ:
אִשְׁתְּכַח הַאי קֶרֶן ג' זִמְנִין, חַד לְקַבְּלָא לֵיהּ בַּר נָשׁ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר הָכִי לְקַשְּׁרָא לָהּ בִּתְרֵי דְּרוֹעֵי, לְאִתְחַבְּרָא בְּגוּפָא, וּלְמֶהֱוִי כֹּלָּא חַד. וְדָא הוּא סִדּוּרָא דְּיִחוּדָא שְׁלִים. וְכָל סְטָר וּסְטָר בְּהַהוּא קִשּׁוּרָא דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ, וְלָא יַחְלִיף סִטְרָא בְּסִטְרָא אַחֲרָא דְּלָא אִיתְחֲזֵי לֵיהּ, בְּגִין דְּלָא יִתְעַנָשׁ. מַאן דְּעָבִיד (דף ק"כ ע"ב) יִחוּדָא דָּא כַּדְקָא חֲזֵי כְּמָה דַּאֲמֵינָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּהָא יָדַע לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְּמָארֵיהּ, וְיִחוּדָא דְּמָארֵיהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתְּבַּח בֵּיהּ. עָלֵיהּ כְּתִיב (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.
נִמְצֵאת קֶרֶן זוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: אַחַת לְקַבֵּל אוֹתָהּ אָדָם בַּתְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ לְקָשְׁרָהּ בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, לְהִתְחַבֵּר בַּגּוּף וְלִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד. וְזֶהוּ סִדּוּר שֶׁל הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם. וְכָל צַד וְצַד בְּאוֹתוֹ קֶשֶׁר שֶׁרָאוּי לוֹ, וְלֹא יַחֲלִיף צַד בְּצַד אַחֵר שֶׁלֹּא רָאוּי לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ. מִי שֶׁעוֹשֶׂה יִחוּד זֶה כָּרָאוּי כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ לְסַדֵּר שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ וְיִחוּד רִבּוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ. עָלָיו כָּתוּב, (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר.
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (תהלים כה) לְדָוִד אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי וְגוֹ', מַאי קָא חָמָא דָּוִד לְסַדְּרָא הַאי שְׁבָחָא הָכִי. וְכֻלְּהוּ שְׁבָחֵי דְּאִינּוּן בְּאַלְפָא בֵּיתָא כֻּלְּהוּ שְׁלֵמִין, וְהַאי חַסְרָא דְּלָא אִית בֵּיהּ ו'. וַאֲמַאי סִדּוּרָא דָּא לְמִנְפַּל עַל אַנְפִּין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (תהלים כה) לְדָוִד אֵלֶיךְ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא אֱלֹהַי בְּךְ בָטַחְתִּי וְגוֹ'. מָה רָאָה דָוִד לְסַדֵּר שֶׁבַח זֶה כָּכָה? וְכָל הַשְּׁבָחִים שֶׁהֵם בְּא"ב, כֻּלָּם שְׁלֵמִים, וְזֶה חָסֵר, שֶׁאֵין בּוֹ ו'? וְלָמָּה סִדּוּר זֶה לִפֹּל עַל אַפַּיִם?
אֶלָּא (תא חזי) רָזָא עִלָּאָה הוּא, גָּנִיז בֵּין חַבְרַיָּיא. בְּשַׁעֲתָא דְּלֵילְיָא עָאל, (ושלטא) אִילָנָא תַּתָּאָה דְּתַלְיָיא בֵּיהּ מוֹתָא פָּרִישׁ עַנְפּוֹי וּמְכַסְּיָא לְכֹלָּא. וְעַל דָּא אִתְחֲשָׁךְ. וְכָל בְּנֵי עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, וְאַקְדִּים בַּר נָשׁ וְיָהִיב לֵיהּ פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשֵׁיהּ, וְאַפְקְדֵיהּ בִּידֵיהּ בְּפִקְדוֹנָא. וּבְגִין דְּנָטִיל לוֹן בְּפִקְדוֹנָא, תָּב פִּקְדוֹנָא לְמָארֵיהּ בְּשַׁעֲתָא דְּאָתֵי צַפְרָא. כַּד אָתֵי צַפְרָא וְתָב לְגַבֵּיהּ פִּקְדוֹנֵיהּ, בָּעֵי לְבָרְכָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ מְהֵימָנָא עִלָּאָה.
אֶלָּא סוֹד עֶלְיוֹן הוּא גָּנוּז בֵּין הַחֲבֵרִים. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, (ושולט) הָעֵץ הַתַּחְתּוֹן שֶׁהַמָּוֶת תָּלוּי בּוֹ, פּוֹרֵשׂ עֲנָפָיו וּמְכַסֶּה הַכֹּל. וְעַל כָּךְ מַחְשִׁיךְ, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת, וּמַקְדִּים אָדָם וְנוֹתֵן פִּקְדוֹן נַפְשׁוֹ, וּמַפְקִיד בְּיָדוֹ בְּפִקָּדוֹן. וּמִשּׁוּם שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתָם בְּפִקָּדוֹן, חוֹזֵר הַפִּקָּדוֹן לִבְעָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר וְחוֹזֵר אֵלָיו פִּקְדוֹנוֹ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא הַנֶּאֱמָן הָעֶלְיוֹן.
לְבָתַר דְּקָם, עָאל לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, מִעְטַּר בְּטוֹטְפֵי. אִתְכְּסֵּי בְּכִיסוּי דְּצִיצִית. עָאל וּמַדְכֵּי גַּרְמֵיהּ בְּקוּרְבְּנִין בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר קַבִּיל עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּתָא בְּסִדּוּרָא דִּשְׁבָחֵי דְּדָוִד, דְּאִינּוּן סִדּוּרָא דְּעוֹל מַלְכוּתָא. וּבְסִדּוּרָא דִּשְׁבָחָא דָּא, אַשְׁרָא עָלֵיהּ הַהוּא עוֹל. לְבָתַר סִדּוּרָא דִּצְלוֹתָא דִּמְיוּשָׁב, וּצְלוֹתָא דִּמְעוּמָד, לְקַשְּׁרָא לוֹן כַּחֲדָא.
אַחֲרֵי שֶׁקָּם, נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מִתְעַטֵּר בִּתְפִלִּין, מִתְכַּסֶּה בְּכִסּוּי צִיצִית, נִכְנָס וּמְטַהֵר עַצְמוֹ בַּקָּרְבָּנוֹת בַּתְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת בַּסִּדּוּר שֶׁל שִׁבְחֵי דָוִד, שֶׁהֵם סִדּוּר שֶׁל עֹל מַלְכוּת. וּבְסִדּוּר שֶׁבַח זֶה מַשְׁרֶה עָלָיו אוֹתוֹ עֹל. אַחַר כָּךְ סִדּוּר תְּפִלַּת מִיֹּשֶׁב, וּתְפִלָּה מֵעֹמֶד, לְקָשְׁרָם כְּאֶחָד.
תָּא חֲזֵי רָזָא דְּמִלָּה אַף עַל גַּב דִּצְלוֹתָא תַּלְיָיא בְּמִלּוּלָא וְדִבּוּרָא דְּפוּמָא, כֹּלָּא תַּלְיָיא בְּעִקָרָא דְּעוֹבָדָא בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר בְּדִבּוּרָא וּבְמִלּוּלָא דְּפוּמָא. מַאן עוֹבָדָא, אֶלָּא הַהוּא עוֹבָדָא דְּעָבִיד בַּר נָשׁ בְּקַדְמִיתָא, כְּגַוְונָא דִּצְלוֹתָא הוּא, וְלָא יִצְלֵי בַּר נָשׁ צְלוֹתָא, עַד דְּיִתְחֲזֵי עוֹבָדָא בְּקַדְמִיתָא כְּגַוְונָא דִּצְלוֹתָא. (שמות ר"א ע"ב)
בֹּא רְאֵה סוֹד הַדָּבָר, אַף עַל גַּב שֶׁתְּפִלָּה תְּלוּיָה בְּמֶלֶל וְדִבּוּר הַפֶּה - הַכֹּל תָּלוּי בְּעִקַּר הַמַּעֲשֶׂה בַּתְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ בְּדִבּוּר וּבְמֶלֶל הַפֶּה. אֵיזֶה מַעֲשֶׂה? אֶלָּא אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בַּתְּחִלָּה כְּמוֹ תְּפִלָּה זוֹ. וְלֹא יִתְפַּלֵּל אָדָם תְּפִלָּה, עַד שֶׁיִּרְאֶה מַעֲשֶׂה בַּתְּחִלָּה כְּמוֹ הַתְּפִלָּה.
עוֹבָדָא דְקַדְמֵיתָא (ס"א בקדמיתא עובדא) בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ קָאִים, בָּעֵי לְדַכְּאָה גַּרְמֵיהּ בְּקַדְמִיתָא. וּלְבָתַר יְקַבֵּל עָלֵיהּ הַאי עוֹל, לְפָרְשָׂא עַל רֵישֵׁיהּ פְּרִישׂוּ דְּמִצְוָה. לְבָתַר יִתְקְשַׁר קִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא דְּאִינּוּן תְּפִלִּין, (מהו תפלין) תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ, וְשֶׁל יַד. וּלְאַתְקְנָא לוֹן בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא בִּשְׂמָאלָא, וְעַל לִבָּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא (שיר השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וְגוֹ'. וּכְתִיב (שיר השירים ח) שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ. וְהָא אוֹקִימְנָא. וְדָא הוּא עוֹבָדָא בְּקַדְמִיתָא.
מַעָשֶׂה רִאשׁוֹן (בראשונה מעשה) בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם - צָרִיךְ לְטַהֵר עַצְמוֹ בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל זֶה, יִפְרֹשׂ עַל רֹאשׁוֹ פְּרִיסַת מִצְוָה. אַחַר כָּךְ יִקָּשֵׁר קֶשֶׁר הַיִּחוּד, שֶׁהֵם תְּפִלִּין, (מהו תפלין, ') תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד, וּלְתַקְּנָם בְּקֶשֶׁר אֶחָד בִּשְׂמֹאל וְעַל הַלֵּב, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ (שיר השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וְגוֹ'. וְכָתוּב (שם ח) שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךְ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךְ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וְזֶהוּ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתְּחִלָּה.
לְבָתַר בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ עָאל לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, יִדְכֵּי גַּרְמֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, בְּקָרְבְּנִין, בְּמִלּוּלָא דְּפוּמָא. לְבָתַר יְקַבֵּל עָלֵיהּ הַאי עוֹל מַלְכוּת, לְפָרְשָׂא עַל רֵישֵׁיהּ (פרישו דמצוה) בְּשִׁבְחֵי דְּדָוִד מַלְכָּא. כְּגַוְונָא דְּעוֹבָדָא דְּפָרִישׂ עַל רֵישֵׁיהּ פְּרִישׂוּ דְּמִצְוָה. וּלְבָתַר צְלוֹתָא דִּמְיוּשָׁב, לָקֳבֵל תְּפִלָּה שֶׁל יַד. לְבָתַר צְלוֹתָא דִּמְעוּמָד, דְּהִיא לָקֳבֵל תְּפִלָּה דְּרֵישָׁא. וְדָא כְּגַוְונָא דְּדָא. עוֹבָדָא כְּגַוְונָא דְּדִבּוּרָא. וַדַּאי בְּעוֹבָדָא וּמִלּוּלָא תַּלְיָיא צְלוֹתָא.
אַחַר כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יְטַהֵר עַצְמוֹ בַּתְּחִלָּה בַּקָּרְבָּנוֹת, בְּדִבּוּר הַפֶּה. אַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת זֶה, לִפְרֹשׂ עַל רֹאשׁוֹ (פרישת מצוה) בְּשִׁבְחֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁפּוֹרֵס עַל רֹאשׁוֹ פְּרִישַׂת מִצְוָה. אַחַר כָּךְ תְּפִלַּת מִיֹּשֶׁב כְּנֶגֶד תְּפִלִּין שֶׁל יָד, וְאַחַר כָּךְ תְּפִלַּת מֵעֹמֶד שֶׁהִיא כְּנֶגֶד תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. וְזֶה כְּמוֹ זֶה. מַעֲשֶׂה כְּמוֹ דִבּוּר. וַדַּאי בְּמַעֲשֶׂה וְדִבּוּר תְּלוּיָה הַתְּפִלָּה.
וְאִי פָּגִים עוֹבָדָא, מִלּוּלָא לָא אַשְׁכַּח אֲתָר דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ, וְלָאו אִיהוּ צְלוֹתָא, וְאִתְפְּגִים הַהוּא בַּר נָשׁ לְעֵילָּא וְתַתָּא. (ולא עוד אלא) דְּבָעֵינָן לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא, וּלְמַלְּלָא מִלּוּלָא עָלֵיהּ, וְדָא הוּא צְלוֹתָא שְׁלִים. וַוי לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּפָגִים צְלוֹתֵיהּ, פּוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ. עָלֵיהּ כְּתִיב, (ישעיה א) כִּי תָבוֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי וְגוֹ'. גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ, דְּהָא בְּעוֹבָדָא וּבְמִלּוּלָא תַּלְיָא מִלְּתָא.
וְאִם פּוֹגֵם אֶת הַמַּעֲשֶׂה, הַדִּבּוּר לֹא מוֹצֵא מָקוֹם שֶׁשּׁוֹרֶה בּוֹ, וְזוֹ לֹא תְפִלָּה, וְנִפְגָּם הָאִישׁ הַהוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, (ולא עוד, אלא) שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְאוֹת מַעֲשֶׂה וּלְמַלֵּל דִּבּוּר עָלָיו, וְזוֹהִי תְּפִלָּה שְׁלֵמָה. אוֹי לָאִישׁ שֶׁפּוֹגֵם בִּתְפִלָּתוֹ, עֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ, עָלָיו כָּתוּב (ישעיה א) כי תבאו לראות פני וגו'. גם כי תרבו תפלה אינני שמע. שהרי במעשה ודבור הדבר תלוי.
תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּבַר נָשׁ עָבִיד צְלוֹתָא כְּגַוְונָא דָּא, בְּעוֹבָדָא וּבְמִלּוּלָא, וְקָשִׁיר קִשּׁוּרָא דְּיִיחוּדָא, אִשְׁתְּכַח דְּעַל יְדֵיהּ מִתְבָּרְכָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין. כְּדֵין בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאַחֲזָאָה גַּרְמֵיהּ, בָּתַר דְּסִיֵּים צְלוֹתָא דַּעֲמִידָה, כְּאִלּוּ אִתְפְּטַר מִן עָלְמָא, דְּהָא אִתְפְּרַשׁ מִן אִילָנָא דְּחַיֵּי, וְכָנִישׁ רַגְלוֹי לְגַבֵּי הַהוּא אִילָנָא דְּמוֹתָא, דְּאָהֲדָר לֵיהּ פִּקְדוֹנֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית מט) וַיֶּאֱסוֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה. דְּהָא אוֹדֵי חֶטְאוֹי, וְצַלֵּי עָלַיְיהוּ.
בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה תְפִלּוֹת כָּךְ, בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר, וְקוֹשֵׁר קֶשֶׁר הַיִּחוּד, נִמְצָא שֶׁעַל יָדוֹ מִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְאוֹת עַצְמוֹ, אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם תְּפִלַּת עֲמִידָה, כְּאִלּוּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי נִפְרָד מֵעֵץ הַחַיִּים וְכִנֵּס רַגְלָיו לְאוֹתוֹ עֵץ הַמָּוֶת, שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ פִּקְדוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט) וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה, שֶׁהֲרֵי הוֹדָה עַל חֲטָאָיו וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם.