פרשת בלק · דף ריא:
רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לֹא יִשְׁכַּב, מַהוּ לֹא יִשְׁכַּב. אֶלָּא בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, כַּד בַּר נָשׁ אִיהוּ אָזִיל בְּפִקּוּדֵי דְּמָארֵיהּ, לָא (דף רי"א ע"ב) שָׁכִיב עַל עַרְסֵיהּ, עַד דְּקָטִיל אֶלֶף וּמְאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמֵשׁ, מֵאִינּוּן זַיְינִין בִּישִׁין, דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ. רִבִּי אַבָּא אָמַר, אֶלֶף אִינּוּן דִּסְטָר שְׂמָאלָא, דִּכְתִּיב, (תהלים צא) יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהלים קמט) יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְכָבוֹד וְגוֹ', (תהלים קמט) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת נְקָמָה וְגוֹ', הֲדָא הוּא דִכְתִיב לֹא יִשְׁכַּב וְגוֹ' וְדָא הוּא לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט וְגוֹ'.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לֹא יִשְׁכַּב, מַהוּ לֹא יִשְׁכַּב? אֶלָּא בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה כְּשֶׁבֶּן אָדָם הוֹלֵךְ בְּמִצְווֹת רִבּוֹנוֹ, לֹא שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ עַד שֶׁהוֹרֵג אֶלֶף וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מֵאוֹתָם מִינִים רָעִים שֶׁשּׁוֹרִים עִמּוֹ. רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֶלֶף הֵם מִצַּד שְׂמֹאל, שֶׁכָּתוּב (תהלים צא) יִפֹּל מִצִּדְּךְ אֶלֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קמט) יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד וְגוֹ', רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת נְקָמָה וְגוֹ'. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֹא יִשְׁכַּב וְגוֹ', וְזֶהוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט וְגוֹ'.
אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, לָקֳבְלֵי תְּלַת זִמְנִין דְּהוּא מָחָא לְאַתְנֵיהּ, וְאַטְעִין לָהּ בְּחַרְשׁוֹי, אִתְבָּרְכוּן יִשְׂרָאֵל תְּלַת זִמְנִין. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, לָקֳבְלֵיה אִתְבָּרְכוּן יִשְׂרָאֵל תְּלַת זִמְנִין, דְּסַלְּקִין יִשְׂרָאֵל לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. (במדבר כ"ג) וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְיָ וְגוֹ', וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וְגוֹ'. מַאי לִקְרַאת נְחָשִׁים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, דְּהָנֵי תְּרֵין זִמְנִין קַדְמָאֵי, הֲוָה אָזִיל בְּכָל חֲרָשׁוֹי, וּבָעָא לְמֵילָט לְיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן דְּחָמָא רְעוּתֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאָמַר שׁוּב אֶל בָּלָק, דְּהָא מִלּוּלָךְ לָא בַּעְיָין בָּנַי. מִלּוּלָא אוֹחֲרָא זַמִּין מֵהַאי כֹּה, כְּמָה דִּכְתִּיב וְכֹה תְּדַבֵּר. כֹּה תְּדַבֵּר, וְלָא אַנְּתְּ. כֹּה תְּדַבֵּר, דְּשַׁלְטָא עַל כָּל שַׁלִיטִין חַרְשִׁין וְקִסְמִין וְּזִינִין בִּישִׁין, דְּלָא יַכְלִין לְאַבְאָשָׁא לִבְנַי. כְּדֵין בָּעָא לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ, בְּעֵינָא בִּישָׁא.
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ הַפְּעָמִים שֶׁהִכָּה אֶת אֲתוֹנוֹ וְהִטְעִינָהּ בִּכְשָׁפָיו, הִתְבָּרְכוּ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כְּנֶגְדּוֹ הִתְבָּרְכוּ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶׁעוֹלִים יִשְׂרָאֵל לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' וְגוֹ', וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וְגוֹ'. מַה זֶּה לִקְרַאת נְחָשִׁים? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שֶׁהַפַּעֲמַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ הָיָה הוֹלֵךְ בְּכָל כְּשָׁפָיו וְרָצָה לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר שׁוּב אֶל בָּלָק, שֶׁהֲרֵי דִּבּוּרֶיךְ לֹא רוֹצִים בָּנַי - דִּבּוּר אַחֵר מְזֻמָּן מֵהַכֹּה הַזֹּאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְכֹה תְדַבֵּר. כֹּה תְדַבֵּר - וְלֹא אַתָּה. כֹּה תְדַבֵּר - שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל כָּל הַשַּׁלִּיטִים, מְכַשְּׁפִים וְקוֹסְמִים וּמִינִים רָעִים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהָרַע לְבָנַי. וְאָז רָצָה לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּעַיִן רָעָה.
תָּא חֲזֵי, הַאי רָשָׁע כַּד אִסְתָּכַּל בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, הֲוָה מִסְתָּכַּל בְּאִלֵּין תְּרֵין דַּרְגִּין יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, לְאַבְאָשָׁא לוֹן, אוֹ בְּהַאי אוֹ בְּהַאי בְּחֲרָשׁוֹי, בְּגִין כַּךְ כָּל בִּרְכָּן וּבִרְכָּן יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל אִתְבְּרִיכוּ. וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב וְגוֹ'. בַּמֶה חָמָא חָמָא דִּי בְּשַׁעֲתָא דְּאַנְפֵי מַלְכָּא נְהִירִין, זִינִין בִּישִׁין לָא קַיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וְכָל חַרְשִׁין וְכָל קִסְמִין לָא סַלְּקָאן בְּחַרְשַׁיְיהוּ.
בֹּא וּרְאֵה, רָשָׁע זֶה כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בְּיִשְׂרָאֵל, הָיָה מִסְתַּכֵּל בִּשְׁתֵּי דְרָגוֹת אֵלּוּ - יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל - לְהָרַע לָהֶם, אוֹ בָזֶה אוֹ בָזֶה בִּכְשָׁפָיו. בִּגְלַל כָּךְ כָּל בְּרָכוֹת וּבְרָכוֹת, יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל הִתְבָּרְכוּ. וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב וְגוֹ'. בַּמָּה רָאָה? רָאָה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפְּנֵי הַמֶּלֶךְ מְאִירוֹת, מִינִים רָעִים לֹא עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם, וְכָל הַכְּשָׁפִים וְכָל הַקְּסָמִים לֹא עוֹלִים בְּכִשְׁפֵיהֶם.
תָּא חֲזֵי, בְּהָנֵי תְּרֵי זְמַנֵי כְּתִיב וַיִּקָּר. וַיֵּקָּר אֱלֹהִים. וַיִּקָּר יְיָ אֶל בִּלְעָם וְגוֹ'. וּכְתִיב וְכֹה תְּדַבֵּר. וְהַשְׁתָּא כֵּיוָן דְּחָמָא דְּהָא לָא אִשְׁתְּכַח רוּגְזָא, וְחַרְשׁוֹי לָא סַלְּקִין, כְּדֵין וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם וְגוֹ'. כֵּיוָן דְּאַפְרִישׁ וְאִסְתַּלָּק גַּרְמֵיהּ מֵחַרְשׁוֹי, שָׁארֵי (ברוחא אחרא) בְּאִתְעָרוּתָא אַחֲרָא לְשַׁבְּחָא לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי אִתְּעָרוּתָא הָכָא. אָמַר לֵיהּ, (רוח אלהים ולא רוח יי אלא) אִתְּעָרוּתָא דְּרוּחָא חֲדָא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, הַהוּא דְּאִתְקְשָׁרוּ תְּחוֹתוֹי אִינּוּן זִינִין וְחָרָשִׁין דִּילֵיהּ.
בֹּא וּרְאֵה, בִּשְׁתֵּי הַפְּעָמִים הָאֵלֶּה כָּתוּב וַיִּקָּר., וַיִּקָּר אֱלֹהִים. וַיִּקָּר ה' אֶל בִּלְעָם וְגוֹ'. וְכָתוּב וְכֹה תְדַבֵּר. וְעַכְשָׁו, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְצָא רֹגֶז וּכְשָׁפָיו לֹא עָלוּ, אָז - וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁהִפְרִיד וְהֶעֱלָה עַצְמוֹ מִכְּשָׁפָיו, הִתְחִיל (ברוח אחרת) בְּהִתְעוֹרְרוּת אַחֶרֶת - לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵיזוֹ הִתְעוֹרְרוּת כָּאן? אָמַר לוֹ, (רוח אלהים ולא רוח ה', אלא) הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל רוּחַ אַחַת מִצַּד שְׂמֹאל, אוֹתוֹ שֶׁהִתְקַשְּׁרוּ תַחְתָּיו אוֹתָם מִינִים וְכִשּׁוּפִים שֶׁלּוֹ.
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָכִי אוֹלִיפְנָא, דְּאֲפִילּוּ הַאי זִמְנָא לָא שַׁרְיָא בֵּיהּ רוּחָא דְּקוּדְשָׁא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי, אִי הָכִי, הָא כְּתִיב וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים, וּבְכָל אִינּוּן זִמְנִין אָחֲרָנִין לָא כְּתִיב בְּהוּ הָכִי. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (משלי כב) טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ, וְהָא אוּקְמוּהָ אַל תִּקְרֵי יְבוֹרָךְ. אֶלָּא יְבָרֵךְ. וּבִלְעָם הֲוָה רַע עַיִן, דְּלָא אִשְׁתְּכַח רַע עַיִן בְּעָלְמָא כְּוָותֵיהּ, דִּבְכָל אֲתָר דְּהֲוָה מִסְתָּכַּל בְּעֵינוֹי, הֲוָה מִתְלַטְּיָיא.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה לֹא שָׁרְתָה בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, אִם כָּךְ, הֲרֵי כָּתוּב וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים, וּבְכָל אוֹתָן פְּעָמִים אֲחֵרוֹת לֹא כָתוּב בָּהֶן כָּךְ. אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה. בּא וּרְאֵה, כָּתוּב (משלי כב) טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אַל תִּקְרֵי יְבֹרָךְ אֶלָּא יְבָרֵךְ. וּבִלְעָם הָיָה רַע עַיִן, שֶׁלֹּא נִמְצָא רַע עַיִן בָּעוֹלָם כְּמוֹתוֹ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו, הָיָה מִתְקַלֵּל.
וְעַל דָּא אָמְרוּ, הַאי מַאן דְּאַעְבַּר בְּרֵיהּ בְּשׁוּקָא, וּמִסְתַּפֵי מֵעֵינָא בִּישָׁא, יֶחֱפֵּי סוּדְרָא עַל רֵישֵׁיהּ, בְּגִין דְּלָא יָכִיל עֵינָא בִּישָׁא לְשַׁלְּטָאָה עָלֵיהּ. אוּף הָכָא, כֵּיוָן דְּחָמָא בִּלְעָם, דְּלָא יָכִיל בְּחַרְשׁוֹי וְקִסְמוֹי לְאַבְאָשָׁא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעָא לְאִסְתַּכָּל בְּהוּ בְּעֵינָא בִּישָׁא, בְּגִין דִּבְכָל אֲתָר דְּהֲוָה מִסְתָּכַּל בְּעֵינוֹי בִּישִׁין, הֲוָה מִתְלַטְּיָיא.
וְעַל זֶה אָמְרוּ, מִי שֶׁמַּעֲבִיר בְּנוֹ בַּשּׁוּק וּפוֹחֵד מֵעַיִן רָעָה, יָשִׂים סוּדָר עַל רֹאשׁוֹ כְּדֵי שֶׁעַיִן רָעָה לֹא תוּכַל לִשְׁלֹט בּוֹ. גַּם כָּאן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִלְעָם שֶׁלֹּא יָכוֹל בִּכְשָׁפָיו וּבִקְסָמָיו לְהַזִּיק לְיִשְׂרָאֵל, רָצָה לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּעַיִן רָעָה, בִּגְלַל שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו הָרָעוֹת, הָיָה מִתְקַלֵּל.
תָּא חֲזֵי מַה רְעוּתֵיהּ דִּילֵיהּ לַקֳבְלֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, כְּתִיב וַיָּשֶׁתּ אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו, כְּתַרְגּוּמוֹ, (ושוי (ס"א לקבל עגלא) לעגלא די עבדו ישראל במדברא אפוהי), בְּגִין דִּיְהֵא לֵיהּ סְטַר סִיּוּעָא, לְאַבְאָשָׁא לְהוּ.
בֹּא וּרְאֵה מָה רְצוֹנוֹ כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל. כָּתוּב וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו, כְּתַרְגּוּמוֹ: (ושם פניו (כּנגד הָעגל) לעגל שעשו ישראל במדבר), כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צַד סִיּוּעַ לְהָרַע לָהֶם.
הַשְׁתָּא חָמֵי מַה כְּתִיב, וַיִּשָּׂא בִּלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל. בָּעָא לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ בְּעֵינָא בִּישָׁא. בֵּיהּ שַׁעֲתָא, אִלְמָלֵא דְּאַקְדִּים לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְוָותָא, הֲוָה מְאַבֵּד לוֹן בְּאִסְתַּכְּלוּתָא דְּעֵינוֹי. וּמַאי אַסְוָותָא יָהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. דָּא הוּא דִּכְתִּיב וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. וַתְּהִי עָלָיו, עַל יִשְׂרָאֵל קָאָמַר. כְּמַאן דְּפָרִישׁ סוּדְרָא עַל רֵישֵׁיהּ דְּיַּנּוּקָא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ עֵינוֹי.
כָּעֵת רְאֵה מַה כָּתוּב, וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל. רָצָה לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּעַיִן רָעָה. בְּשָׁעָה זוֹ אִלְמָלֵא הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְפוּאָה, הָיָה מְאַבֵּד אוֹתָם בְּהִסְתַּכְּלוּת עֵינָיו. וְאֵיזוֹ רְפוּאָה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. וַתְּהִי עָלָיו, עַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר. כְּמִי שֶׁפּוֹרֵשׂ סוּדָר עַל רֹאשׁ הַתִּינוֹק כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בּוֹ עֵינוֹ.