פרשת בלק · דף רי.
אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי בְּאִלֵּין מִלִּין אוֹלִיפְנָא דַּעְתָּא דְּבִלְעָם, דְּלָאו כְּדַאי הוּא לְמִשְׁרֵי עָלֵיהּ רוּחַ קוּדְשָׁא, וְאוֹלִיפְנָא, דְּהָא לֵית יָכִילוּ בְּאַתְנֵיהּ, לְאַבְאָשָׁא אוֹ (דף ר"י ע"א) לְאוֹטָבָא. וְאוֹלִיפְנָא מֵהַאי אָתוֹן, דְּהָא לֵית חֵילָא בִּבְעִירֵי לְאַשְׁרָאָה עָלַיְיהוּ דַּעְתָּא שְׁלִים. תָּא חֲזֵי, בִּלְעָם, בְּהַהִיא מִלָּה דַּאֲתָנֵיהּ, וּבְהַהוּא דַּעְתָּא טִפְּשָׁא לָא יָכִיל לְמֵיקָם. בְּדַעְתָּא עִלָּאָה עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה. (במדבר כ"ב) וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ. וְכִי בִּרְשׁוּתִי הֲוָה לְמֶעְבַּד טַב וּבִישׁ. לָאו. דְּהָא בְּעִירֵי לָא מִתְנַהֲגָן, אֶלָּא בְּמָה דְּנַהֲגוּ לוֹן. וְאַף עַל גַּב דְּהַהִיא אֲתָנָא בְּעֲמִיקְתָא (ס"א בעקתא) יַתִּיר, לָאו בִּרְשׁוּתָהּ הִיא, דְּהָא הוּא אַטְעִין לָהּ בְּחַרְשׁוֹי, וּבִרְשׁוּתֵיהּ קַיְּימָא.
אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַדַּאי בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ לָמַדְנוּ עַל דַּעַת בִּלְעָם שֶׁאֵינוֹ כְדַאי לִשְׁרוֹת עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְלָמַדְנוּ שֶׁהֲרֵי אֵין בַּאֲתוֹנוֹ יְכֹלֶת לְהַזִּיק אוֹ לְהֵיטִיב. וְלָמַדְנוּ מֵאָתוֹן זוֹ שֶׁהֲרֵי אֵין כֹּחַ בַּבְּהֵמוֹת לְהַשְׁרוֹת עֲלֵיהֶן דַּעַת שְׁלֵמָה. בֹּא תִרְאֶה, בִּלְעָם, בְּאוֹתוֹ דִּבּוּר שֶׁל אֲתוֹנוֹ וּבְאוֹתָהּ דַּעַת טִפְּשָׁה לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד. בְּדַעַת עֶלְיוֹנָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךְ. וְכִי בִרְשׁוּתִי הָיָה לַעֲשׂוֹת טוֹב וָרָע? לֹא. שֶׁהֲרֵי בְּהֵמוֹת לֹא מִתְנַהֲגוֹת אֶלָּא בְּמַה שֶּׁמַּנְהִיגִים אוֹתָן. וְאַף עַל גַּב שֶׁאוֹתָהּ אָתוֹן בְּעֹמֶק (במצוקה) יוֹתֵר, זֶה לֹא בִרְשׁוּתָהּ, שֶׁהֲרֵי הוּא הִטְעִינָהּ בִּכְשָׁפָיו, וְעוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּתוֹ.
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי. הֲוָה לֵיהּ לְחַיְּיכָא מִנָּהּ, וְהוּא אָתִיב לָקָבְלָא טִפְּשׁוּתָא דְּמִלָּהָא, כְּדֵין חַיְיכוּ מִנֵּיהּ, וְאִתְקְלִיל בְּעֵינַיְיהוּ, וְיָדְעוּ דְּאִיהוּ שַׁטְיָא. וּמָה אָמַר. כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי. אָמְרוּ, שַׁטְיָא דָּא אִיהוּ יָכִיל לְשֵׁיצָאָה עַמִּין בְּפוּמֵיהּ, הֵיךְ לָא יָכִיל לְשֵׁיצָאָה לְאַתְנֵיהּ, וְהוּא בָּעֵי חַרְבָּא. וְאוֹלִיפְנָא, דְּלֵית חֵילָא בִּבְעִירֵי לְאַשְׁרָאָה עָלַיְיהוּ רוּחָא אַחֲרָא, דְּאִי יֵימְרוּן בְּנֵי נָשָׁא, אִי יְמַלְּלוּן בְּעִירֵי, כַּמָּה דַּעְתָּא שְׁלִים יִפְּקוּן לְעָלְמָא, פּוּק וְאוֹלִיף מֵהַאי אֲתָנָא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפְתַּח פּוּמָהּ, חָמֵי מִלּוֹי. (מצאתי כתוב בהעתקות, חסר כאן)
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי. הָיָה לוֹ לִצְחֹק מִמֶּנָּה, וְהוּא הֵשִׁיב כְּטִפְּשׁוּת דְּבָרֶיהָ לְעֻמָּתָהּ. אָז צָחֲקוּ מִמֶּנּוּ, וְנִהְיָה קַל בְּעֵינֵיהֶם, וְיָדְעוּ שֶׁהוּא שׁוֹטֶה. וּמָה אָמַר? כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי. אָמְרוּ: שׁוֹטֶה זֶה יָכוֹל לְהַשְׁמִיד עַמִּים בְּפִיו, אֵיךְ לֹא יָכוֹל לְהַשְׁמִיד אֶת אֲתוֹנוֹ וְהוּא צָרִיךְ חֶרֶב?! וְלָמַדְנוּ שֶׁאֵין כֹּחַ בַּבְּהֵמוֹת לְהַשְׁרוֹת עֲלֵיהֶן רוּחַ אַחֶרֶת. שֶׁאִם יֹאמְרוּ בְּנֵי אָדָם, אִם יְדַבְּרוּ הַבְּהֵמוֹת כַּמָּה דַעַת שָׁלֵם יוֹצִיאוּ לָעוֹלָם - צֵא וּלְמַד מֵאָתוֹן זוֹ, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּתַח פִּיהָ, רְאֵה דְבָרֶיהָ.
וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וְגוֹ'. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, בָּלָק חַכִּים הֲוָה בְּחַרְשִׁין, יַתִיר מִבִּלְעָם, בַּר דְּלָא הֲוָה מְכַוִּון שַׁעֲתָא לְלַטְיָיא. מָשָׁל וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וְגוֹ'. הוּא הֲוָה אַתְקִין לֵיהּ וְאָחִיד לֵיהּ לְכֹלָּא.
וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וְגוֹ'. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, בָּלָק הָיָה חָכָם בִּכְשָׁפִים יוֹתֵר מִבִּלְעָם, פְּרָט שֶׁלֹּא הָיָה מְכַוֵּן הַשָּׁעָה לְקַלֵּל. מָשָׁל וְכוּ'. מִשּׁוּם כָּךְ, וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וְגוֹ'. הוּא הָיָה מַתְקִין אוֹתוֹ וְאוֹחֲזוֹ לַכֹּל.
וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל. מַאי וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל. אֶלָּא אַשְׁגַח בְּחַרְשׁוֹי, בְּמַאי סִטְרָא יִתְאֲחִיד בְּהוּ, וְאַשְׁכַּח דִּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֶעְבַּד בָּמוֹת, וּלְמִפְלַח לַבַּעַל. כְּמָה דִּכְתִּיב, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַבַּעַל. וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם, חָמָא רַבְרְבֵי דְּעַמָּא, וּמַלְכָּא דִּלְהוֹן, דְּפָלְחִין לֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב (מלכים א יח) וְיִקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל, וּכְתִיב (מלכים א יח) אִם יְיָ הָאֱלֹהִים וְגוֹ'. כֵּיוָן דְּחָמָא בִּלְעָם, דִּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְהַאי, מִיַּד וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת. (חסר כתיב)
וַיַּעָלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל. מַה זֶּה וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל? אֶלָּא הִשְׁגִּיחַ בִּכְשָׁפָיו בְּאֵיזֶה צַד יֶאֱחֹז בָּהֶם, וּמָצָא שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת בָּמוֹת וְלַעֲבֹד לַבַּעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַבַּעַל. וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם, רָאָה אֶת גְּדוֹלֵי הָעָם וּמַלְכָּם שֶׁעוֹבְדִים לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים א יח) וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל, וְכָתוּב (שם) אִם ה' הָאֱלֹהִים וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִלְעָם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לָזֶה, מִיָּד - וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת.
רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוּדָה, חַד אָמַר לָקֳבְלֵי מַדְבְּחָן דְּקַדְמָאֵי, אַקְרִיב אִינּוּן שִׁבְעָה מַדְבְּחָן. וְחַד אָמַר, בְּחָכְמְתָא עָבֵד כֹּלָּא, וְאַשְׁכַּח דְּחוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּשִׁבְעָה דַּרְגִּין אִתְקְשָּׁרוּ. בְּגִין כַּךְ אַסְדַּר שִׁבְעָה מַדְבְּחָן.
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה. אֶחָד אָמַר, כְּנֶגֶד מִזְבְּחוֹת שֶׁל הָרִאשׁוֹנִים הִקְרִיב אוֹתָם שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת. וְאֶחָד אָמַר, בְּחָכְמָה עָשָׂה הַכֹּל, וּמָצָא שֶׁחֵלֶק יִשְׂרָאֵל בְּשֶׁבַע דְּרָגוֹת נִקְשְׁרוּ. וּמִשּׁוּם זֶה סִדֵּר שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת.
לְבַּר נָשׁ דְּהֲוָה לֵיהּ רְחִימָא חַד, דְּשָׁבַק לֵיהּ אֲבוֹי. וּבְנֵי נָשָׁא מִסְתָּפוּ לְקַטְּטָה בַּהֲדֵיהּ, בְּגִין הַהוּא רְחִימָא. לְיוֹמִין, אָתָא בַּר נָשׁ חַד, וּבָעָא לְאַתְעָרָא קְטָטוּ בַּהֲדֵיהּ. אָמַר, מַה אַעְבֵּיד, אִי אַתְעַר בֵּיהּ קְטָטָא, הָא הַהוּא רְחִימָא דְּאִתְקְשַׁר בַּהֲדֵיהּ, וְלָא יָכִילְנָא, אָמַר מָה עֲבַד, שָׁדַר לֵיהּ דּוֹרוֹן לְהַהוּא רְחִימָא. אָמַר הַהוּא רְחִימָא, וְכִי מָה אִית לֵיהּ לְהַאי בַּר נָשׁ גַּבָּאי, יְדַעְנָא דִּבְגִין הַהוּא בַּר רְחִימָאי הוּא. אָמַר, הַאי דּוֹרוֹן לָא יֵיעוּל קַמָּאי, זְמִינוּ לֵיהּ לְכַלְבֵּי וְיֵכְלוּנֵיהּ.
לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ אָהוּב אֶחָד שֶׁהִשְׁאִיר לוֹ אָבִיו, וּבְנֵי אָדָם פָּחֲדוּ לְהִתְקוֹטֵט עִמּוֹ בִּגְלַל אוֹתוֹ אוֹהֵב. לְיָמִים בָּא אָדָם אֶחָד וְרָצָה לְעוֹרֵר קְטָטָה עִמּוֹ. אָמַר: מָה אֶעֱשֶׂה? אִם אָעִיר קְטָטָה עִמּוֹ, הֲרֵי אוֹתוֹ אוֹהֵב שֶׁקָּשׁוּר אִתּוֹ, וַאֲנִי לֹא אוּכַל. אָמַר: מָה אֶעֱשֶׂה? שָׁלַח דּוֹרוֹן לְאוֹתוֹ אוֹהֵב. אָמַר אוֹתוֹ אוֹהֵב: וְכִי מַה יֵּשׁ לָאִישׁ הַזֶּה אִתִּי?! יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה בִּגְלַל אוֹתוֹ בֶּן אֲהוּבִי. אָמַר: דּוֹרוֹן זֶה לֹא יִכָּנֵס לְפָנַי. זִרְקוּ אוֹתוֹ לַכְּלָבִים שֶׁיֹּא כְלוּה וּ.
כַּךְ בִּלְעָם, אָתָא לְאַתְעָרָא קְטָטוּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְחָמָא דְּלָא יָכִיל בְּגִין הַהוּא רְחִימָא עִלָּאָה דִּלְהוֹן, (כמה דאת אמר (משלי כז) רעך ורע אביך אל תעזוב.) שָׁארֵי לְתַקְּנָא קַמֵּיהּ דּוֹרוֹן. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָשָׁע וּמַה אִית לָךְ גַּבָּאי, אַתְּ בָּעֵי לְאִזְדַּוְּוגָא בְּבְנַי, הֲרֵי דּוֹרוֹנָךְ זַמִּין לְכַלְבֵּי. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לָשׁוֹן קֶרִי וְטוּמְאָה. דּוֹרוֹנָךְ לְאִלֵּין אִתְמְסַר וְלָא יֵיעוּל קַמָּאי.
כָּךָ בִּלְעָם בָּא לְעוֹרֵר קְטָטָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְרָאָה שֶׁלֹּא יָכוֹל, בִּגְלַל אוֹתוֹ אוֹהֵב עֶלְיוֹן שֶׁלָּהֶם. (כמו שנאמר (משלי כז) רעך ורע אביך אל תעזב) הִתְחִיל לְתַקֵּן לְפָנָיו דּוֹרוֹן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע! וּמַה יֵּשׁ לְךְ אֵלַי?! אַתָּה רוֹצֶה לְהִזְדַּוֵּג אִתִּי? הֲרֵי דּוֹרוֹנְךְ מְזֻמָּן לַכְּלָבִים. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לְשׁוֹן קֶרִי וְטֻמְאָה. דּוֹרוֹנְךְ יִמָּסֵר לְאֵלֶּה וְלֹא יִכָּנֵס לְפָנַי.
רִבִּי אַבָּא אָמַר, וַיִּקָּר: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים קמז) לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמוֹד. הוּא הֲוָה זַמִּין, דִּבְהַהוּא דּוֹרוֹן, יָכִיל בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. מַה כְּתִיב. וַיִּקָּר אֱלֹהִים. קָרִיר גַּרְמֵיהּ מִן דָּא דְּהֲוָה חָשִׁיב. וַיִּקָּר אֱלֹהִים, כְּמָה דְּאִתְּמַר, דְּאִתְעַר עָלֵיהּ מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא.
רַבִּי אַבָּא אָמַר, וַיִּקָּר - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמז) לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. הוּא הָיָה עָתִיד שֶׁבְּאוֹתוֹ דּוֹרוֹן יוּכַל לְיִשְׂרָאֵל. מַה כָּתוּב? וַיִּקָּר אֱלֹהִים. קֵרֵר עַצְמוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה חוֹשֵׁב, וַיִּקָּר אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁהִתְעוֹרֵר עָלָיו מִצַּד הַטֻּמְאָה.