אור ברסלב
הזהר המתורגם - במדבר פרשת בלק › דף רח:

הזהר המתורגם - במדבר

פרשת בלק · דף רח:

דף רח.

אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזֶה, מַאן מַחֲזֵה שַׁדַּי. אִלֵּין אִינּוּן נֹפֵל וּגְּלוּי עֵינָיִם. וְאִלֵּין אִינּוּן (לך לך פ"ח ע"ב, לקמן רי"ב ע"א, פנחס רל"ב ע"א) עֲזָ"א וְעַזָאֵ"ל. נֹפֵל: דָּא עֲזָ"א, דְּאָעְמִיק לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוּמְקָא חֲשׁוֹכָא, וְיָתִיב בְּעוּמְקָא עַד קְדָלֵיהּ כִּדְקָאַמְרָן, וַחֲשׁוֹכָא אִזְדְּרַק בְּאַנְפּוֹי. וְעַל דָּא אִקְרֵי נוֹפֵל. נָפַל זִמְנָא חֲדָא מִן שְׁמַיָא, וְנָפַל זִמְנָא אַחֲרָא, לְבָתַר, בְּעוּמְקָא דַּחֲשׁוֹכָא. עֲזָאֵ"ל: הוּא גְּלוּי עֵינַיִם, דְּהָא לָא אִזְדְּרַק חַשׁוֹכָא עָלֵיהּ, דְּלָא אִתְתָּקַּף, וְלָא אַרְגִּיז כְּהַהוּא דִּלְעֵילָּא. (דף ר"ח ע"ב) וּבִלְעָם קָרֵי לוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי, דְּאִינּוּן נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.

אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. מַה זֶּה מַחֲזֵה שַׁדַּי? אֶלָּא הֵם נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. וְאֵלּוּ הֵם עֲזָ"א וַעֲזָאֵ"ל. נֹפֵל - זֶה עֲזָ"א, שֶׁהֶעֱמִיקוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ, וְיוֹשֵׁב בְּעֹמֶק עַד צַוָּארוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְחֹשֶׁךְ נִזְרַק בְּפָנָיו, וְלָכֵן נִקְרָא נֹפֵל. נָפַל פַּעַם אַחַת מֵהַשָּׁמַיִם, וְנָפַל פַּעַם אַחֶרֶת אַחַר כָּךְ בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ. עֲזָאֵ"ל - הוּא גְּלוּי עֵינָיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא נִזְרַק חֹשֶׁךְ עָלָיו, שֶׁלֹּא הִתְחַזֵּק וְלֹא הִרְגִּיז לְמַעְלָה כְּמוֹ אוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וּבִלְעָם קָרָא לָהֶם מַחֲזֵה שַׁדַּי, שֶׁהֵם נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.

וּבְהַהוּא זִמְנָא, לָא אִשְׁתְּאַר בְּעָלְמָא, דְּיִשְׁתְּכַח גַּבַּיְיהוּ, בַּר אִיהוּ. וּבְכָל יוֹמָא, הֲוָה אַסְתִּים בְּאִינּוּן טוּרֵי עִמְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, יַנְחֵנִי בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרַרֵי קֶדֶם. מֵהַרַרֵי קֶדֶם וַדַּאי, וְלָא מֵאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם.

וּבְאוֹתוֹ זְמַן לֹא נִשְׁאַר בָּעוֹלָם מִי שֶׁיִּמָּצֵא לִפְנֵיהֶם, פְּרָט לוֹ. וּבְכָל יוֹם הָיָה נִסְתָּר בְּאוֹתָם הָרִים עִמָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם. מֵהַרֲרֵי קֶדֶם בְּוַדַּאי, וְלֹא מֵאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָה זִמְנִין אֲמֵינָא מִלָּה דָּא, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי חַבְרַיָּיא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא, אֶלָּא בַּאֲתָר קַדִישָׁא, בַּאֲתָר דְּאִתְחֲזֵי לְשַׁרְיָא עֲלוֹי. וְכֵן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַכְרִיז וְאָמַר, (דברים יח) לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וְגוֹ'. וְהוּא דְּאָתֵי (ס"א אתי) לְאִתְעָרְבָא בַּהֲדַיְיהוּ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָּה פְעָמִים אָמַרְתִּי לְךְ דָּבָר זֶה, וְלֹא מִסְתַּכְּלִים הַחֲבֵרִים, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, רַק בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לְהַשְׁרוֹת עָלָיו. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז וְאוֹמֵר, (דברים יח) לֹא יִמָּצֵא בְךְ מַעֲבִיר בְּנוֹ וְגוֹ', וְהוּא שֶׁבָּא (בא) לְהִתְעָרֵב אִתָּם.

אֶלָּא זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַדִּישׁ לוֹן לְשַׁרְיָא בֵּינַיְיהוּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (דברים כג) כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ וְגוֹ'. וּבְגִין דְּהוּא מִתְהַלֵּךְ בְּקֶּרֶב מַחֲנֶיךָ, כְּתִיב וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְגוֹ'. וּכְתִיב (ויקרא כ) וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים וְגוֹ'. וּכְתִיב (ויקרא יח) אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה וְגוֹ'. וּכְתִיב (ויקרא כ) וָאָקֻץ בָּם וְגוֹ'. דְּלָא יָכִילְנָא לְקָרְבָא גַּבַּיְיהוּ, וְשָׁרוּ לִי לְבַר. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דִּנְבִיאֵי מְהֵימְנֵי קַדִישֵׁי, דְּאִינּוּן קַדִישִׁין, וְאִית לוֹן חוּלָקָא לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה. (במדבר כ"ב) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְיָ נִצָּב בַּדֶרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, (ס"א בדרך), בְּהַהוּא אָרְחָא דְּהֲוָה אִשְׁתְּקַע (ס"א אשתכח) בְּגַוָּוהּ. וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וְכִי אִי אִיהוּ נָפִיק לָקֳבֵיל הַאי אָתוֹן, מַאי בָּעֵי חַרְבָּא. וְאִי אִיהוּ נָפִיק לָקֳבְלֵיהּ דְּבִלְעָם, אֲמַאי חָמָאת אֲתָנֵיהּ, וְאִיהוּ לָא חָמָא. אֶלָּא כֹּלָּא אִזְדְּמַן. הַהוּא מַלְאָכָא מִזְדְּמַן לָקֳבְלֵיהּ דְּאָתוֹן, לְאַפָּקָא לָהּ מִן הַהוּא אָרְחָא דְּאִתְטְעַן בָּהּ. וּבְמָה. בְּרַחֲמֵי. וְאִזְדְּמַן לָקֳבְלֵיהּ דְּבִלְעָם, לְאַעְנְשָׁא לֵיהּ, עַל דְּאִיהוּ הֲוָה בָּעֵי לְמֵיהַךְ בִּרְשׁוּתֵיהּ, וְלָא בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא (ס"א דלעילא).

אֶלָּא אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִדְּשָׁם לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב, (שם כג) כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ וְגוֹ'. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ, כָּתוּב וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ וְגוֹ'. וְכָתוּב (ויקרא כ) וִהְיִיתֶם קְדשִׁים וְגוֹ'. וְכָתוּב (שם יח) אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה וְגוֹ'. וְכָתוּב (שם כ) וָאָקֻץ בָּם וְגוֹ'. שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִקְרַב אֲלֵיהֶם, וְהִשְׁרוּ אוֹתִי בַּחוּץ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאַשְׁרֵי חֵלֶק הַנְּבִיאִים הַנֶּאֱמָנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, וְיֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. (בדרך,) בְּאוֹתוֹ דֶּרֶךְ שֶׁהָיָה שׁוֹקֵעַ (נמצא) בְּתוֹכָהּ. וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וְכִי אִם הוּא יָצָא מוּל הָאָתוֹן הַזּוֹ, לְשֵׁם מָה צָרִיךְ חֶרֶב? וְאִם הוּא יוֹצֵא מוּל בִּלְעָם, לָמָּה רָאֲתָה הָאָתוֹן שֶׁלּוֹ, וְהוּא לֹא רָאָה? אֶלָּא הַכֹּל הִזְדַּמֵּן. אוֹתוֹ מַלְאָךְ מִזְדַּמֵּן מוּל הָאָתוֹן לְהוֹצִיאָהּ מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּטְעָן בָּהּ. וּבַמֶּה? בְּרַחֲמִים. וְהִזְדַּמֵּן מוּל בִּלְעָם, לְהַעֲנִישׁוֹ עַל שֶׁרָצָה לָלֶכֶת בִּרְשׁוּתוֹ וְלֹא בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת (שלמעלה).

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַשְׁתָּא אִית לְשָׁאֲלָא, אִי מִלּוֹי הֲווֹ אַתְיָין מִסִּטְרָא דְּכִתְרִין תַּתָּאִין, וְלָא מֵאֲתָר אַחֲרָא, אֲמַאי כְּתִיב וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וְגוֹ', וְאַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק (בגיניהון דישראל אתהדר מלאכא למללא עמיה. דאי תימא דקודשא בריך הוא מליל עמיה והוא אמר אך את הדבר וגו'. חס ושלום דהא ההוא מלאכא אמר ליה ואפס את הדבר וגו', דאי תימא ויאמר אלהים אל בלעם וגו'.) הָכִי אוֹלִיפְנָא. דְּהַאי אֱלֹהִים דְּהָכָא כֻּלְּהוּ מַלְאָכָא הֲוָה. וְהַהוּא אִיהוּ אֲתָר דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, דְּבֵיהּ אֲחִידָן חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין, דְּהֲוָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהוּ בִּלְעָם. וּבְגִין כָּךְ, וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. דִּלְזִמְנִין אִתְקְרֵי מַלְאָכָא בִּשְׁמָא עִלָּאָה.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּעֵת יֵשׁ לִשְׁאֹל: אִם דְּבָרָיו הָיוּ בָאִים מִצַּד כְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים וְלֹא מִמָּקוֹם אַחֵר, לָמָּה כָּתוּב וַיָּבֹא הָאֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וְגוֹ', וְאַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ'? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, (בשביל ישראל חזר המלאך לדבר אתו. שאם תאמר שהקדוש ברוך הוא דבר אתו, והוא אמר אך את הדבר וגו' חס ושלום, שהרי אותו מלאך אמר לו, ואפס את הדבר וגו'. שאם תאמר, ויאמר אלהים אלבלעם וגו') כָּךְ לָמַדְתִּי, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים שֶׁל כָּאן, כֻּלָּם מַלְאָךְ הָיָה. וְאוֹתוֹ הוּא מָקוֹם שֶׁבָּא מִצַּד דִּין הַקָּשֶׁה שֶׁבּוֹ אֲחוּזִים כֹּחַ וְתֹקֶף אוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁבִּלְעָם הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. וּמִשּׁוּם כָּךְ, וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. שֶׁלִּפְעָמִים נִקְרָא מַלְאָךְ בְּשֵׁם עֶלְיוֹן.

וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ, סָטָאָת מִן הַהוּא אָרְחָא, דַּהֲוַת טְעִינָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, לָקֳבְלֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. וּבְמָה חָמָא בִּלְעָם, דְּהִיא סָטָאָת מֵהַהוּא אָרְחָא. אֶלָּא הָכִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאֲפִילּוּ בְּאָרְחָא, בָּעָא לְאַבְאָשָׁא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, בְּחֵילָא דַּאֲתָנֵיהּ. וְכֵיוָן דְּלָא סָלִיק בִּידוֹי, מַה כְּתִיב, וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל. אַטְעָן לָהּ, וְאַלְבָּשׁ לָהּ, בְּזִרוּזִי דִּינָא קַשְׁיָא תַּקִיפָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בַּמַקֵל. בַּמַקֵל דַּיְיקָא. דְּאִיהוּ דִּינָא קַשְׁיָא תַּקִּיפָא. בְּמַקְלוֹ לָא כְּתִיב, אֶלָּא בַּמַּקֵּל.

וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ, סָטְתָה מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָיְתָה טְעוּנָה מִצַּד דִּין הַקָּשֶׁה כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל. וּבַמָּה רָאָה בִלְעָם שֶׁהִיא סָטְתָה מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאֲפִלּוּ בַּדֶּרֶךְ רָצָה לְהַזִּיק לְיִשְׂרָאֵל בְּכֹחַ אֲתוֹנוֹ. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא עָלְתָה בְיָדוֹ, מַה כָּתוּב? וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל. הִטְעִין אוֹתָהּ וְהִלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּזֵרוּזֵי דִין קָשֶׁה וְחָזָק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּמַּקֵּל, בַּמַּקֵּל דַּוְקָא, שֶׁהוּא דִּין קָשֶׁה תַּקִּיף. בְּמַקְלוֹ לֹא כָתוּב, אֶלָּא בַּמַּקֵּל.

פּוּק חָמֵי, כַּמָה תַּקִּיפָא חָכְמְתָא דְּהַהוּא רָשָׁע, וְתִיאוּבְתָּא דִּילֵיהּ לְאַבְאָשָׁא לְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ אַשְׁגַּח לְנָפְקָא מֵרְשׁוּתָא דִּלְעֵילָּא, בְּגִין דְּתִיאוּבְתֵּיהּ לְאִתְיַיקְּרָא, וּלְאַבְאָשָׁא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. (במדבר כ"ב) וַיַּעֲמוֹד מַלְאַךְ יְיָ בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים וְגוֹ'. מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה, וַתֵּלֶךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, מִסִּטְרָא דְּשָׂדֶה, (אתער) וְאִרְכִינַת מִמַּה דְּהֲוָה בָּהּ. וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטּוֹתָהּ הַדָּרֶךְ לְאַסְטָאָה לָהּ מֵהַהוּא אָרְחָא דְּשָׂדֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בֵּין מַלְאָכָא וּבֵין בִּלְעָם הֲוָת אֲתָנָא בְּעָאקוּ. לְבָתַר כַּד חָמָא בִּלְעָם, דְּלָא הֲוָה יָכִיל, כְּדֵין וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל. כְּמָה דְּאִתְּמַר.

צֵא וּרְאֵה כַּמָּה תַּקִּיפָה חָכְמַת אוֹתוֹ רָשָׁע וְתַאֲוָתוֹ לְהַזִּיק לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא הִשְׁגִּיחַ לָצֵאת מֵרָשׁוּת שֶׁלְּמַעְלָה בִּגְלַל תַּאֲוָתוֹ לְהִתְכַּבֵּד וּלְהַזִּיק לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. וַיַּעָמֹד מַלְאַךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים וְגוֹ'. מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? בַּהַתְחָלָה כָּתוּב וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֵךְ בַּשָּׂדֶה. וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, מִצַּד הַשָּׂדֶה, (התעוררה) וְנָטְתָה מִמַּה שֶּׁהָיָה בָּהּ. וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ, לְהַסְטוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ דֶּרֶךְ שֶׁל הַשָּׂדֶה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בֵּין הַמַּלְאָךְ וּבֵין בִּלְעָם הָיְתָה הָאָתוֹן בִּמְצוּקָה. אַחַר כָּךְ רָאָה בִּלְעָם שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל, אָז וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה