אור ברסלב
הזהר המתורגם - במדבר פרשת בלק › דף רא:

הזהר המתורגם - במדבר

פרשת בלק · דף רא:

דף רא.

דְּאִי אִינּוּן פָּרוֹת דְּלָא אִתְרְגִילוּ בְּנִסִּין, אֶלָּא הַהִיא שַׁעֲתָא בְּגוֹעָא דִּלְהוֹן אָמְרוּ שִׁירָתָא. דָּא נְהִיקוּ דַּחֲמָרָא דְּסָבָא חֲסִידָא דְּרָגִיל בְּנִסִּין, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּאָמַר שִׁירָה. חַבְרַיָּיא, אִי תֵּימְרוּן דַּחֲמָרָא לָא הֲוָה אָרְחֵיהּ בְּכַךְ מִיּוֹמָא דְּאִבְרֵי עָלְמָא, פּוּקוּ וְחָמוּ אָתּוֹן דְּבִּלְעָם חַיָּיבָא, דְּנַצְחַת לְרִבּוֹנָהּ בְּכֹלָּא. חֲמָרֵיהּ דְּרִבִּי (דף ר"א ע"ב) פִּנְחָס בֶּן יָאִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְתוּ אָתּוֹן דְּבִלְעָם כַּד מְלִּילַת, מַלְאָכָא עִלָּאָה הֲוָה עָלָהּ מִלְּעֵילָּא.

שֶׁאִם אוֹתָן פָּרוֹת שֶׁלֹּא הִתְרַגְּלוּ בְנִסִּים, אֶלָּא אוֹתָהּ שָׁעָה בַּגְּעִיָּה שֶׁלָּהֶן אָמְרוּ שִׁירָה זוֹ, נְעִירַת חֲמוֹר הַזָּקֵן הֶחָסִיד שֶׁרָגִיל בְּנִסִּים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָמַר שִׁירָה. חֲבֵרִים, אִם תֹּאמְרוּ שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר בְּכָךְ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, צְאוּ וּרְאוּ אֲתוֹן בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁנִּצְּחָה אֶת בְּעָלֶיהָ בַּכֹּל. חֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְעוֹד, אֲתוֹן בִּלְעָם כְּשֶׁדִּבְּרָה, מַלְאָךְ עֶלְיוֹן הָיָה עָלֶיהָ מִלְמַעְלָה.

הַשְׁתָּא אִית לְגַלָּאָה, חַבְרַיָּיא שִׁמְעוּ. פִּי הָאָתוֹן דְּאִבְרֵי עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, סַלְּקָא בְּדַעְתַּיְיכוּ דְּפוּמָא הֲוָה פְּתִיחָא מֵהַהוּא זִמְנָא. אוֹ תְּנַאי דְּאַתְנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵהַהוּא זִמְנָא. לָאו הָכִי. וְרָזָא הָכָא דְּאִתְּמְסַר לְחַכִּימֵי, דְּלָא מַשְׁגְּחָן לְטִפְּשׁוּ דְּלִבָּא. פִּי הָאָתוֹן, דַּרְגָּא דְּאַתְנֵי, הַהוּא עִלָּאָה דִּסְטָר נוּקְבֵי. הַהוּא הֲוָה דְּשַׁרְיָא עַל הַהוּא אָתּוֹן, וּמַלִּיל עָלָהּ. וְכַד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַאי דַּרְגָּא, דְּאִקְרֵי פִּי הָאָתוֹן, סָתָם לֵיהּ בְּגוֹ (האתון) נוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְאַסְתִּים עָלֵיהּ עַד הַהוּא זִמְנָא. כַּד מָטָא הַהוּא זִמְנָא, פָּתַח הַהוּא נוּקְבָּא, וְנָפַק וְשָׁרָא עָלָהּ, וּמַלִילַת.

כָּעֵת יֵשׁ לְגַלּוֹת. חֲבֵרִים שִׁמְעוּ. פִּי הָאָתוֹן שֶׁנִּבְרָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, הֲעוֹלֶה בְדַעְתְּכֶם שֶׁהַפֶּה הָיָה פָּתוּחַ מֵאוֹתוֹ זְמַן, אוֹ שֶׁתְּנַאי הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאוֹתוֹ זְמַן? לֹא כָּךְ. וְסוֹד כָּאן שֶׁנִּמְסַר לַחֲכָמִים שֶׁלֹּא מַשְׁגִּיחִים עַל טִפְּשׁוּת הַלֵּב. פִּי הָאָתוֹן - דַּרְגַּת הָאֲתוֹנוֹת, אוֹתוֹ עֶלְיוֹן שֶׁל צַד נְקֵבוֹת, אוֹתוֹ שֶׁהָיָה שָׁרוּי עַל אוֹתָהּ אָתוֹן וְדִבֵּר מֵעָלֶיהָ. וּכְשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְגָּה זוֹ שֶׁנִּקְרֵאת פִּי הָאָתוֹן, סָתַם אוֹתָהּ בְּתוֹךְ (האתון) נֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְסָתַם עָלֶיהָ עַד אוֹתוֹ זְמַן. כְּשֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ זְמַן, פָּתַח אוֹתוֹ נֶקֶב, וְיָצָא וְשָׁרָה עָלֶיהָ וְדִבְּרָה.

כְּגַוְונָא דָּא, (במדבר טז) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. אֶת, לְאַסְגָּאָה דּוּמָ"ה דְּאִיהוּ פִּי הָאָרֶץ. אֶת פִּי הָאָתוֹן (במדבר כ"ב), לְאַסְגָּאָה קַמְרִיאֵ"ל, דְּאִקְרֵי פִּי הָאָתוֹן. פִּי הַבְּאֵר כְּגַוְונָא דָּא. מַאן פִּי הַבְּאֵר. הַהוּא דַּרְגָּא דְּהֲוָה מְמָנָא עָלֵיהּ לְתַתָּא, וְאִיהוּ תְּחוֹת פִּי יְיָ, וּמַאן אִיהוּ. יְהַדְרִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. תְּלַת פּוּמִין אִלֵּין, אִתְבְּרִיאוּ עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. בְּשַׁעֲתָא דְּקֹדֶשׁ יוֹמָא סַלְּקָא פֶּה דִּמְמָנָא עַל כָּל שְׁאַר פּוּמִין, וּמַאן אִיהוּ. הַהוּא יוֹמָא דְּאִסְתַּלָּק וְאִתְקַדָּשׁ בְּכֹלָּא, הַהוּא דְּאִקְרֵי פִּי יְיָ. עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אִבְרוּן שְׁאַר פּוּמִין. אִתְקַדָּשׁ יוֹמָא סָלִיק פּוּמָא דְּשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא פִּי יְיָ.

כְּמוֹ זֶה, (במדבר טז) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. אֶת - לְרַבּוֹת דּוּמָ"ה, שֶׁהוּא פִּי הָאָרֶץ. אֶת פִּי הָאָתוֹן - לְרַבּוֹת קַמְרִיאֵ"ל, שֶׁנִּקְרָא פִּי הָאָתוֹן. פִּי הַבְּאֵר כְּמוֹ זֶה. מַה זֶּה פִּי הַבְּאֵר? אוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁהָיְתָה מְמֻנָּה עָלֶיהָ לְמַטָּה, וְהִיא תַּחַת פִּי ה', וּמִיהוּ? יְהַדְרִיאֵ"ל שְׁמוֹ. שְׁלֹשֶׁת הַפִּיּוֹת הַלָּלוּ נִבְרְאוּ עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁקָּדַשׁ הַיּוֹם, עוֹלֶה פִּי הַמְמֻנֶּה עַל כָּל יֶתֶר הַפִּיּוֹת, וּמִיהוּ? אוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִתְעַלָּה וְהִתְקַדֵּשׁ בַּכֹּל, אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא (ישעיה נח) פִּי ה'. עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת נִבְרְאוּ שְׁאָר הַפִּיּוֹת. הִתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם, עָלָה הַפֶּה שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, פִּי ה'.

אַדְּהָכִי, חָמוּ לְרִבִּי פִּנְחָס דְּהֲוָה אָתֵי, מָטוּ לְגַבֵּיהּ, אָתָא רִבִּי פִּנְחָס וּנְשָׁקֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, נְשַׁקְנָא פִּי יְיָ, אִתְבָּסָּם בְּבוּסְמִין דְּגִּנְתָּא דִּילֵיהּ. חֲדוּ כַּחֲדָא, וְיָתְבוּ. כֵּיוָן דְּיָתְבוּ פַּרְחוּ כָּל אִינּוּן עוֹפִין דַּהֲווֹ עַבְדֵי טוּלָא, וְאִתְבָּדָּרוּ. אַהְדָּר רֵישֵׁיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרָמָא לוֹן קָלִין וְאָמַר, עוֹפֵי שְׁמַיָא לֵית אַתּוּן מַשְׁגִּיחִין בִּיקָרָא דְּמָרֵיכוֹן דְּקָאִים הָכָא. קַיְימוּ, וְלָא נַטְלוּ מִדּוּכְתַּיְיהוּ, וְלָא קְרִיבוּ לְגַבַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס אֵימָא לוֹן דְּיָהֲכוּן לְאָרְחַיְיהוּ, דְּהָא לָא יָהֲבִין לוֹן רְשׁוּ לְאָהַדְּרָא.

בֵּין כָּךְ רָאוּ אֶת רַבִּי פִּנְחָס שֶׁהָיָה בָּא. הִגִּיעוּ אֵלָיו, בָּא רַבִּי פִּנְחָס וְנָשַׁק אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, נָשַׁקְתִּי אֶת פִּי ה', הִתְבַּשֵּׂם בַּבְּשָׂמִים שֶׁל גִּנָּתוֹ. שָׂמְחוּ כְאֶחָד וְיָשְׁבוּ. כֵּיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ, פָּרְחוּ כָּל אוֹתָם עוֹפוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים צֵל וְהִתְפַּזְּרוּ. הֶחֱזִיר רֹאשׁוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהֵרִים לָהֶם קוֹל וְאָמַר, עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם! אֵינְכֶם מַשְׁגִּיחִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנְכֶם שֶׁעוֹמֵד כָּאן?! עָמְדוּ, וְלֹא לָקְחוּ מִמְּקוֹמָם, וְלֹא קָרְבוּ אֵלָיו. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, אֹמַר לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם, שֶׁהֲרֵי לֹא נָתְנוּ לָהֶם רְשׁוּת לַחֲזֹּר?

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יְדַעְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְמֶרְחָשׁ לָן נִיסָא. עוֹפִין עוֹפִין זִילוּ לְאָרְחַיְיכוּ, וְאָמְרוּ לְהַהוּא דִּמְמָנָא עָלַיְיכוּ, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא הֲוָה בִּרְשׁוּתֵיהּ, וְהַשְׁתָּא לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קַיְּימָא. אֲבָל סְלִיקְנָא לֵיהּ לְיוֹמָא דְּטִנָרָא, כַּד סָלִיק עִיבָא בֵּין שְׁינֵי תַּקִּיפִין, וְלָא מִתְחַבְּרָאן. אִתְבָּדָּרוּ אִינּוּן עוֹפֵי וְאָזְלוּ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָדַעְתִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְהַרְחִישׁ לָנוּ נֵס. עוֹפוֹת עוֹפוֹת! לְכוּ לְדַרְכְּכֶם, וְאִמְרוּ לְאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה עֲלֵיכֶם שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ, וְכָעֵת זֶה לֹא קַיָּם בִּרְשׁוּתוֹ. אֲבָל הֶעֱלֵינוּ אוֹתוֹ לְיוֹם הַסֶּלַע, כְּשֶׁעוֹלֶה עָנָן בֵּין שְׁנֵי חֲזָקִים, וְלֹא מִתְחַבְּרִים. הִתְפַּזְּרוּ אוֹתָם עוֹפוֹת וְהָלְכוּ.

אַדְּהָכִי, הָא תְּלַת אִילָנִין, מִתְפַּשְּׁטָן בְּעַנְפִין לִתְלַת סִטְרִין עָלַיְיהוּ, וּמַעְיָינָא דְּמַיָּא נַבְעִין קַמַּיְיהוּ. חֲדוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּיא, וְחַדּוּ רִבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס טוֹרַח סַגִּי הֲוָה לְאִינּוּן עוֹפֵי בְּקַדְמִיתָא, וְטוֹרַח בַּעֲלֵי חַיִּים לָא בָּעֵינָן. דְּהָא (תהלים קמה) וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּתִיב. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲנָא לָא אַטְרַחְנָא לוֹן. אֲבָל אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלָן לֵית אֲנָן יַכְלִין לְדַחְיָיא מַתְּנָן דִּילֵיהּ. יָתְבוּ תְּחוֹת הַהוּא אִילָנָא, וְשָׁתוּ מִן מַיָּיא, וְאִתְהֲנוּ תַּמָּן.

בֵּין כָּךְ הֲרֵי שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת מִתְפַּשְּׁטִים בַּעֲנָפִים לִשְׁלֹשָׁה צְדָדִים עֲלֵיהֶם, וּמַעְיַן מַיִם נוֹבְעִים לִפְנֵיהֶם. שָׂמְחוּ כָּל הַחֲבֵרִים, וְשָׂמְחוּ רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, טֹרַח גָּדוֹל הָיָה לְאוֹתָם עוֹפוֹת בַּתְּחִלָּה, וְטֹרַח בַּעֲלֵי חַיִּים לֹא צְרִיכִים, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (תהלים קמה) וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲנִי לֹא הִטְרַחְתִּי אוֹתָם. אֲבָל אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עָלֵינוּ, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִדְחוֹת אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁלּוֹ. יָשְׁבוּ תַחַת אוֹתוֹ הָאִילָן, וְשָׁתוּ מֵהַמַּיִם וְנֶהֱנוּ שָׁם.

פָּתַח רִבִּי פִּנְחָס וְאָמַר, (שיר השירים ד) מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן. מַעְיַן גַּנִּים, וְכִי לֵית מַעְיָין אֶלָּא הַהוּא מִן גַּנִּים, וְהָא כַּמָה מַעְיָינִין טָבִין וְיַקִּירִין אִית בְּעָלְמָא. אֶלָּא לֵית כָּל הֲנָאוֹת שָׁוִין. אִית מַעְיָין דְּנָפִיק בְּמַדְבְּרָא, בַּאֲתָר יְבֵישָׁא, הֲנָאָה אִית לְמַאן דְּיָתִיב וְשָׁתֵי. אֲבָל מַעְיָין גַּנִּים, כַּמָה אִיהוּ טַב וְיַקִּירָא, הַהוּא מַעְיָין עָבִיד טִיבוּ לַעֲשָׂבִין וְאֵיבִין, מַאן דְּקָרִיב עָלֵיהּ אִתְהֲנֵי בְּכֹלָּא. אִתְהֲנֵי בְּמַיָּא, אִתְהֲנֵי בַּעֲשָׂבִין, אִתְהֲנֵי בְּאֵיבִין. הַהוּא מַעְיָין מִתְעַטְּרָא בְּכֹלָּא. כַּמָה וְורָדִין, כַּמָּה עֲשָׂבִין דְּרֵיחָא סַחֲרָנֵיהּ, כַּמָּה יָאוּת הַהוּא מַעְיָין, מִשְּׁאַר מַעְיָינִין, בְּאֵר מַיִם חַיִּים.

פָּתַח רַבִּי פִּנְחָס וְאָמַר, (שיר השירים ד) מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן. מַעְיַן גַּנִּים, וְכִי אֵין מַעְיָן אֶלָּא אוֹתוֹ מִן גַּנִּים? וַהֲרֵי כַּמָּה מַעְיָנוֹת טוֹבִים וְנִכְבָּדִים יֵשׁ בָּעוֹלָם! אֶלָּא אֵין כָּל הַהֲנָאוֹת שָׁווֹת. יֵשׁ מַעְיָן שֶׁיּוֹצֵא בַמִּדְבָּר בְּמָקוֹם יָבֵשׁ - הֲנָאָה יֵשׁ לְמִי שֶׁיּוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה. אֲבָל מַעְיַן גַּנִּים, כַּמָּה טוֹב הוּא וְנִכְבָּד. אוֹתוֹ מַעְיָן עוֹשֶׂה טוֹב לָעֲשָׂבִים וְלַפֵּרוֹת, מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו נֶהֱנֶה בַכֹּל., נֶהֱנֶה בַמַּיִם, נֶהֱנֶה בָעֲשָׂבִים, נֶהֱנֶה בַפֵּרוֹת. אוֹתוֹ מַעְיָן מִתְעַטֵּר בַּכֹּל. כַּמָּה שׁוֹשַׁנִּים, כַּמָּה עִשְׂבֵי רֵיחַ סְבִיבוֹ, כַּמָּה נָאֶה אוֹתוֹ מַעְיָן מִשְּׁאָר הַמַּעְיָנוֹת, בְּאֵר מַיִם חַיִּים.

וְהָכִי אוֹקִימְנָא כֹּלָּא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָאָמַר, אִיהִי מַעְיָין גַּנִּים. מַאן גַּנִּים. חָמֵשׁ גַּנִּים אִית לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּקָא מִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּהוּ. וּמַעְיָינָא חֲדָא עִלָוַויְיהוּ, דְּקָא אַשְׁקֵי לוֹן, וְרַוִּי לוֹן, טָמִיר וְגָנִיז, וְכֻלְּהוּ עַבְדִּין פֵּירִין וְאֵיבִין. גִּנְתָּא חֲדָא אִית לְתַתָּא מִנַּיְיהוּ, וְהַהוּא גִּנְתָּא נָטִיר סַחְרָא מִכָּל סִטְרִין דְּעָלְמָא. תְּחוֹת הַאי גִּנְתָּא, אִית גַּנִּים אַחֲרָנִין, עַבְדִּין אֵיבִין לִזְנַּיְיהוּ.

וְכָךָ בֵּאַרְנוּ, הַכֹּל בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר, הִיא מַעְיַן גַּנִּים. מִי הַגַּנִּים? חֲמִשָּׁה גַנִּים יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ- הוּא שֶׁמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם, וּמַעְיָן אֶחָד מֵעֲלֵיהֶם שֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָם וּמַרְוֶה אוֹתָם, טָמִיר וְגָנוּז, וְכֻלָּם עוֹשִׂים פֵּרוֹת וּתְבוּאָה. גִּנָּה אַחַת יֵשׁ תַּחַת מֵהֶם, וְאוֹתָהּ הַגִּנָּה שְׁמוּרָה סָבִיב מִכָּל צִדְדֵי הָעוֹלָם. תַּחַת גִּנָּה זוֹ יֵשׁ גַּנִּים אֲחֵרִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת לְמִינֵיהֶם.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה