אור ברסלב
הזהר המתורגם - במדבר פרשת בלק › דף קצח:

הזהר המתורגם - במדבר

פרשת בלק · דף קצח:

דף קצח.

כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. וְכִי עַד הַהוּא שַׁעֲתָא אָן אַגָחוּ בֵּיהּ קְרָבָא וְנָצְחוּ לֵיהּ. בְּאָן אֲתָר אַעְרָעוּ בְּחַרְבָּא דִּלְהוֹן, וַהֲווּ גַּבְרִין (דף קצ"ח ע"ב) כְּגִבָּרִין לְאַחֲזָאָה גְּבוּרְתָּא דִּלְהוֹן. מַאי כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע חַכִּים הֲוָה, וְחָמֵי לְמֵרָחִיק, חָמָא לְדָוִד מַלְכָּא, דְּאָתֵי מֵרוּת הַמּוֹאָבִיָה, גִּיבָּר תַּקִּיף כְּאַרְיֵה, וְעָבִיד קְרָבִין תַּקִּיפִין, וְנָצַח לְמוֹאָב, וְשַׁוִּי לוֹן תְּחוֹת רַגְלוֹי. אָמַר עָצוּם הוּא. הַהוּא דְּיָרְתָא הַהוּא גְּבוּרְתָּא, חַד מַלְכָּא דִּלְהוֹן, מִינָן יִפּוּק לְשֵׁיצָאָה לְמוֹאָב.

כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. וְכִי עַד אוֹתָהּ שָׁעָה אֵיפֹה עָרְכוּ קְרָב בּוֹ וְנִצְּחוּ אוֹתוֹ? בְּאֵיזֶה מָקוֹם נִפְגְּשׁוּ בְחַרְבָּם וְהָיוּ גְבָרִים כְּגִבּוֹרִים לְהַרְאוֹת גְּבוּרָתָם? מַה זֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי? אֶלָּא אוֹתוֹ רָשָׁע הָיָה חָכָם וְרָאָה לְמֵרָחוֹק. רָאָה אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה גִּבּוֹר תַּקִּיף כְּאַרְיֵה, וְעָשָׂה קְרָבוֹת תַּקִּיפִים וְנִצַּח אֶת מוֹאָב, וְשָׂם אוֹתָם תַּחַת רַגְלָיו. אָמַר, עָצוּם הוּא. אוֹתוֹ שֶׁיָּרַשׁ אוֹתָהּ גְּבוּרָה, מֶלֶךְ אֶחָד מֵהֶם יֵצֵא מֵאִתָּנוּ לְהַשְׁמִיד אֶת מוֹאָב.

אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ. הַאי קְרָא הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, אוּלַי אוּכַל אַכֶּה בּוֹ. אוֹ אוּלַי נוּכַל נַכֶּה בּוֹ. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע הֲוָה חַכִּים, אָמַר, חֲמֵינָא יְדָא חֲדָא, דְּחַד אַרְיָא תַּקִּיפָא, פָּרִישׂ (קע"ב) רַגְלָא (ידא), אִי אִיכוּל עִמָּךְ, דְּנִתְחַבָּר (ס"א תרוונא) תַּרְוַויְיהוּ (ונתחבר) וְנִגְרַע מֵהַהוּא אַרְיֵה יְדָא דָּא, עַד לָא יֵיתֵי הַהוּא מַלְכָּא לְעָלְמָא, וְלָא יִתְּרָךְ יַת מוֹאָב מֵאַתְרֵיהּ.

אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ. פָּסוּק זֶה כָּךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר: אוּלַי אוּכַל אַכֶּה בּוֹ, אוֹ אוּלַי נוּכַל נַכֶּה בּוֹ. אֶלָּא אוֹתוֹ רָשָׁע הָיָה חָכָם. אָמַר, רָאִיתִי יָד אַחַת שֶׁל אַרְיֵה תַּקִּיף אֶחָד, פְּרוּשׂ רֶגֶל (יד), אִם אוּכַל עִמְּךְ שֶׁנִּתְחַבֵּר (שנינו) שְׁנֵיהֶם (ונתחבר) וְנִגְרַע מֵאוֹתוֹ אַרְיֵה יָד זוֹ, עַד שֶׁלֹּא יָבֹא אתוֹ מֶלֶךְ לָעוֹלָם וְלֹא יְגָרֵשׁ אֶת מוֹאָב מִמְּקוֹמוֹ.

אָרָה לִּי, מַאי אָרָה לִּי. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הַהוּא רָשָׁע בִּתְרֵי לִישָׁנֵי קָאָמַר לְבִלְעָם. חַד אָמַר אָרָה לִּי, וְחַד אָמַר קָבָה לִּי. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ, אָרָה לִּי עַשְׂבִין וְחַרְשִׁין דְּרֵישֵׁי דְּחִוְיָין, וְשַׁוִּי לוֹן בַּקְּדֵרָה דְּחַרְשַׁיָּא, כֵּיוָן דְּחָמָא דְּחֵילֵיהּ יַתִּיר בְּפוּמָא, תָּב וְאָמַר, וּלְכָה נָא קָבָה לִּי.

אָרָה לִּי. מַה זֶּה אָרָה לִּי? אָמַר רַבִּי אַבָּא, אוֹתוֹ רָשָׁע בִּשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת אָמַר לְבִלְעָם. אֶחָד אָמַר אָרָה לִּי, וְאֶחָד אָמַר קָבָה לִּי. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא אָמַר לוֹ, אָרָה לִּי עֲשָׂבִים וְכִשְׁפֵי רָאשֵׁי נְחָשִׁים, וְשִׂים אוֹתָם בִּקְדֵרַת הַמְּכַשְּׁפִים. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכֹּחוֹ יוֹתֵר בְּפִיו, שָׁב וְאָמַר וּלְכָה נָא קָבָה לִּי.

וַאֲפִילּוּ הָכִי, הַהוּא רָשָׁע דְּבָלָק, לָא שָׁבַק חֲרָשׁוֹי, אֶלָּא לָקִיט כָּל זִינֵי עִשְׂבִין, חַרְשֵׁי דְּרֵישֵׁי דְּחִוְיָין, וְנָטִיל קְדֵרָה דְּחָרְשִׁין, וְנָעִיץ לָהּ תְּחוֹת אַרְעָא אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה אַמִּין, וְגָנִיז לָהּ לְסוֹף יוֹמִין. כֵּיוָן דְּאָתָא דָּוִד, כָּרָא בִּתְהוֹמָא, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה אַמִּין (על אלף וחמשה מאה אמין), וְאַפִּיק מַיָּא מִן תְּהוֹמָא, וְנָסִיךְ עַל מַדְבְּחָא. בְּהַהוּא שַׁעֲתָּא, אָמַר, אֲנָא אַסְחֵי הַהִיא קְדֵרָה, (תהלים ס) מוֹאָב סִיר רַחְצִי. סִיר רַחְצִי וַדַּאי. עַל אֱדוֹם אֲשְׁלִיךְ נַעֲלִי, מַאי אֲשְׁלִיךְ נַעֲלִי. אֶלָּא דָּא אוּף הָכִי לְמֵרָחִיק הֲוָה, דִּכְתִּיב, (בראשית כה) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדוֹם הָאָדוֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי. הַלְעִיטֵנִי: הַלְעָטָה מַמָּשׁ, פְּתִיחוּ דְּפוּמָא וּגְרוֹנָא לְמִבְלַע. אָמַר דָּוִד לְהַהוּא בַּלְעָן, מְלָעֵט הַלְעַטִּין, אֲנָא אַרְמִי עָלֵיהּ נַעֲלִי, לְמִסְתַּם גְּרוֹנֵיהּ. עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע, אוּף הָכִי דָּא לְמֵרָחִיק אִסְתָּכֵי דָּוִד, אָמַר, כְּנַעַן סִטְרָא בִּישָׁא דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהוּ, וּפְלִשְׁתִּים מִתַּמָּן אִינּוּן, לְסִטְרָא אַחֲרָא מָה אִצְטְרִיךְ. תְּרוּעָה. דִּכְתִּיב, (במדבר י) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם וַהֲרֵעוֹתֶם וְגוֹ', לְתַּבְרָא חֵילֵיהּ וְתוּקְפֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ עֲלֵי פְּלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע, וְהָכִי אִתְחֲזֵי לוֹן.

וַאֲפִלּוּ כָּךְ, אוֹתוֹ בָּלָק הָרָשָׁע לֹא עָזַב אֶת כְּשָׁפָיו, אֶלָּא לִקֵּט כָּל מִינֵי עֲשָׂבִים, כִּשּׁוּף שֶׁל רָאשֵׁי נְחָשִׁים, וְלָקַח קְדֵרַת מְכַשְּׁפִים וְנָעַץ אוֹתָהּ תַּחַת הַקַּרְקַע אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה (על אלף וחמש מאות אמה), וְגָנַז אוֹתָהּ לְסוֹף הַיָּמִים. כֵּיוָן שֶׁבָּא דָוִד, כָּרָה בַתְּהוֹם אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, וְהוֹצִיא מַיִם מֵהַתְּהוֹם וְנִסֵּךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר, אֲנִי אֶרְחַץ אוֹתָהּ הַקְּדֵרָה. (תהלים קח) מוֹאָב סִיר רַחְצִי. סִיר רַחְצִי בְּוַדַּאי. עֵל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי. מַה זֶּה אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי? אֶלָּא גַּם זֶה כָּךְ הָיָה לְמֵרָחוֹק, שֶׁכָּתוּב (בראשית כה) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדם הָאָדם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי. הַלְעִיטֵנִי, הַלְעָטָה מַמָּשׁ, פְּתִיחַת הַפֶּה וְהַגָּרוֹן לִבְלֹעַ. אָמַר דָּוִד לְאוֹתוֹ הַבַּלְעָן מַלְעִיט הַלְּעָטִים: אֲנִי אֶזְרֹק עָלָיו נַעֲלִי לִסְתֹּם אֶת גְּרוֹנוֹ. עָלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע. גַּם כָּךְ זֶה לְמֵרָחוֹק הִסְתַּכֵּל דָּוִד, וְאָמַר: כְּנַעַן הוּא צַד רַע שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר הַהוּא, וּפְלִשְׁתִּים הֵם מִשָּׁם, לְצַד אַחֵר מַה צָּרִיךְ? תְּרוּעָה, שֶׁכָּתוּב (במדבר י) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם [וגו'] וַהֲרֵעֹתֶם וְגוֹ', לִשְׁבֹּר כֹּחוֹ וְתָקְפּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע. וְכָךְ רָאוּי לָהֶם.

וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (ישעיה יא) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. הַאי קְרָא כֹּלָּא אִיהוּ חַד. מַאי חִדּוּשָׁא אָתָא לְאַשְׁמוֹעִינָן, דְּהָא צֶדֶק הַיְינוּ אֱמוּנָה, וְאֱמוּנָה הַיְינוּ צֶדֶק. אֵזוֹר מָתְנָיו, הַיְינוּ אֵזוֹר חֲלָצָיו, לָא אַשְׁכְּחָן קְרָא כְּהַאי גַּוְונָא.

וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (ישעיה יא) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. פָּסוּק זֶה הַכֹּל הוּא אֶחָד. מַה חִדּוּשׁ בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ? שֶׁהֲרֵי צֶדֶק הַיְנוּ אֱמוּנָה, וֶאֱמוּנָה הַיְנוּ צֶדֶק. אֵזוֹר מָתְנָיו הַיְנוּ אֵזוֹר חֲלָצָיו. וְלֹא מָצָאנוּ פָסוּק כְּמוֹ זֶה.

אֶלָּא לָאו צֶדֶק כֶּאֱמוּנָה, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא חַד, וְחַד דַּרְגָּא אִיהוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּקַיְּימָא בְּדִינָא קַשְׁיָא, וּמְקַבְּלָא מִסְּטַר שְׂמָאלָא, כְּדֵין אִקְרֵי צֶדֶק, דִּינָא מַמָּשׁ. וְהַיְינוּ (ישעיה כו) כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְבֵי תֵבֵל. דְּהַאי דַּרְגָּא דְּמִשְׁפָּט, רַחֲמֵי אִיהוּ. וְכַד אִתְקְרִיב מִשְׁפָּט בְּצֶדֶק, כְּדֵין אִתְבְּסָם (כלא), וְיַכְלִין בְּנֵי עָלְמָא, לְמִסְבַּל דִּינָא דְּצֶדֶק. (ועל דא צדק לאו איהו כאמונה) אֱמוּנָה, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבָּר בָּהּ (כדין איהו) אֱמֶת, לְחֶדְוָה. וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין, כְּדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה. ואִית וַותְּרָנוּתָא לְכֹלָּא, וְכָל נִשְׁמָתִין סַלְּקִין, מִתְחַיְּיבֵי בְּכַמָּה חִיּוּבִין דְּחַיָּיבִין בִּישִׁין, וְכֵיוָן דִּבְפִּקָּדוֹן סַלְּקִין (אקדים), אַהְדָּר לוֹן בְּרַחֲמֵי, וְחָס עָלַיְיהוּ. וּכְדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה, וְלֵית אֱמוּנָה בְּלָא אֱמֶת.

אֶלָּא לֹא צֶדֶק כְּמוֹ אֱמוּנָה, וְאַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל אֶחָד, וְדַרְגָּה אַחַת הִיא. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁעוֹמְדִים בְּדִין קָשֶׁה וּמְקַבְּלִים מִצַּד שְׂמֹאל, אָז נִקְרָא צֶדֶק דִּין מַמָּשׁ, וְהַיְנוּ (שם כו) כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךְ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל. שֶׁדַּרְגָּה זוֹ שֶׁל מִשְׁפָּט הִיא רַחֲמִים. וּכְשֶׁמִּתְקָרֵב מִשְׁפָּט בְּצֶדֶק, אָז מִתְבַּשֵּׂם (הכל), וִיכוֹלִים בְּנֵי הָעוֹלָם לִסְבֹּל דִּין בְּצֶדֶק. (ועלזהצדקאינוכאמונה) אֱמוּנָה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת בָּהּ (אז הוא) אֱמֶת, לְשִׂמְחָה. וְכָל הַפָּנִים מְאִירוֹת, אָז נִקְרֵאת אֱמוּנָה. וְיֵשׁ וַתְּרָנוּת לַכֹּל, וְכָל הַנְּשָׁמוֹת עוֹלוֹת, מִתְחַיְּבוֹת בְּכַמָּה חִיּוּבִים שֶׁל רְשָׁעִים רָעִים, וְכֵיוָן שֶׁהֵן עוֹלוֹת בְּפִקָּדוֹן (מקדים), הוּא מַחֲזִירָן בְּרַחֲמִים וְחָס עֲלֵיהֶן, וְאָז נִקְרֵאת אֱמוּנָה, וְאֵין אֱמוּנָה לְלֹא אֱמֶת.

הַשְׁתָּא אֵזוֹר מָתְנָיו, וְאֵזוֹר חֲלָצָיו. מַהוּ תְּרֵין אֵזוֹרִין הָכָא. וּמָתְנַיִם וַחֲלָצַיִן אַף עַל גַּב דְּחַד אִינּוּן, תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן, חַד לְעֵילָּא, וְחַד לְתַתָּא. לְעֵילָּא בְּשֵׁירוּתָא, אִקְרֵי מָתְנַיִם. לְתַתָּא בְּסוֹפָא, אִקְרֵי חֲלָצַיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה לב) וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם, בְּסוֹפָא, עַל רֵישׁ יְרֵכַיִם. כַּד אִתְּתָא בְּצַעֲרָא, מְנַתְּקָן אִינּוּן חַלָצַיִם, מֵרֵישׁ יְרֵכַיִן, וְשַׁוִיאַת יְדָהָא בִּכְאִיבָא עָלַיְיהוּ.

כָּעֵת אֵזוֹר מָתְנָיו וְאֵזוֹר חֲלָצָיו. מַה כָּאן שְׁנֵי אֵזוֹרִים? וּמָתְנַיִם וַחֲלָצַיִם, אַף עַל גַּב שֶׁהֵן אַחַת, שְׁתֵּי דְרָגוֹת הֵן, אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה. לְמַעְלָה בְּרֵאשִׁית נִקְרָא מָתְנַיִם, וּלְמַטָּה בַּסּוֹף נִקְרָא חֲלָצַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב) וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם. בַּסּוֹף, עַל רֹאשׁ הַיְרֵכַיִם. כְּשֶׁאִשָּׁה בְצַעַר, מְנַתְּקִים אוֹתָם חֲלָצַיִם מֵרֹאשׁ הַיְרֵכַיִם, וְשָׂמָה יָדֶיהָ בִּכְאֵב עֲלֵיהֶם.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה