פרשת בהעלותך · דף קנא:
תָּא חֲזֵי, מַדְבְּחָא, תְּרֵיסָר נְשִׂיאִין הֲווֹ לְחַנְּכָא לֵיהּ, וּלְאַתְקְּנָא לֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ תְּרֵיסָר אִינּוּן שְׁבָטִין, לְד' סִטְרִין, ד' דְּגָלִים, וְכֻלְּהוּ תְּרֵיסָר. וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. מְנַרְתָּא (דף קנ"א ע"ב) אִתְמְנֵי בְּשִׁבְעָה בּוּצִינִין, לְאַדְלְקָא עַל יְדָא דְּכַהֲנָא, וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וּמְנַרְתָּא, עַל אָת קַיָּימָא, וּבְנִיסָא אִתְעָבִידַת, וְהָא אוּקְמוּהָ בְּעוֹבָדָא דִּמְנַרְתָּא.
בֹּא רְאֵה, הַמִּזְבֵּח, שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים הָיוּ לְחַנְּכוֹ וּלְהַתְקִינוֹ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שְׁנֵים עָשָׂר הֵם הַשְּׁבָטִים לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, אַרְבָּעָה דְגָלִים, וְכֻלָּם שְׁנֵים עָשָׂר, וְהַכֹּל כְּדֻגְמָה עֶלְיוֹנָה. הַמְּנוֹרָה נִמְנֵית בְּשִׁבְעָה נֵרוֹת לְהִדָּלֵק עַל יְדֵי הַכֹּהֵן, וְהַכֹּל כְּדֻגְמָה עֶלְיוֹנָה. וְהַמְּנוֹרָה עַל אוֹת עוֹמֶדֶת וּבְנֵס נֶעֶשְׂתָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ בְּמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה.
וּמַדְבַּח פְּנִימָאָה, וּמְנַרְתָּא, קַיְימֵי כַּחֲדָא, לְחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא. דִּכְתִּיב, (משלי כז) שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. וְאוֹקִימְנָא דִּתְרֵי מַדְבְּחָן הֲווֹ, חַד פְּנִימָאָה דְּכֹלָּא, וְהַאי קַיְּימָא לְחֶדְוָותָא. וְחַד לְבַר, לְקָרְבָא קָרְבְּנִין. וּמֵהַאי פְּנִימָאָה נָפִיק לְהַאי דִּלְבַר, וּמַאן דְּחָמֵי וְיִסְתָּכַּל, יִנְדַּע חָכְמְתָא עִלָּאָה, רָזָא דְּמִלָּה אֲדֹנָי יְדוָֹד. וְעַל דָּא לָא אִתְקְרַב קְטָרְתָּא, אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּשֶמֶן אִשְׁתְּכַח.
וּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי וּמְנוֹרָה עוֹמְדִים כְּאֶחָד לְשִׂמְחַת הַכֹּל, שֶׁכָּתוּב (משלי כז) שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. וּבֵאַרְנוּ שֶׁשְּׁנֵי מִזְבְּחוֹת הָיוּ: אֶחָד פְּנִימִי שֶׁל הַכֹּל, וְזֶה עוֹמֵד לְחֶדְוָה, וְאֶחָד בַּחוּץ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת. וּמֵהַפְּנִימִי הַזֶּה יוֹצֵא לָזֶה שֶׁבַּחוּץ. וּמִי שֶׁרוֹאֶה וְיִסְתַּכֵּל, יֵדַע חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, סוֹד הַדָּבָר אֲדנָי יְהֹוָה, וְעַל כָּךְ לֹא נִקְרְבָה הַקְּטֹרֶת אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁשֶּׁמֶן נִמְצָא.
אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, קְטֹרֶת הוּא לְחֶדְוָה, וּלְסַלְּקָא מוֹתָנָא. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּדִינָא מֵהַאי דִּלְבַּר אִשְׁתְּכַח, וְחֶדְוָותָא וְחַדוּ וְקִשּׁוּרָא דִּנְהִירוּ, מֵהַהוּא פְּנִימָאָה, דְּכָל חֵידוּ בֵּיהּ קַיְּימָא. וְכַד הַאי אַתְעַר, כָּל דִּינָא אִסְתַּלָּק מֵהַאי, וְלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד דִּינָא. וּבְגִין כָּךְ קְטֹרֶת קַיְּימָא לְבַטְּלָא מוֹתָנָא, וְעַל דָּא, קְטֹרֶת קְשִׁירוּ הוּא דְּכֹלָּא, וְדָא אִתְקְרִיב בְּהַהוּא פְּנִימָאָה. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. (במדבר ח') קַח אֶת הַלְוִיִּם וְגוֹ', הָא אוּקְמוּהָ דְּבָעֵי לְדַכְּאָה (ס"א לדברא) לוֹן, וּלְאַמְשָׁכָא לוֹן, לְאִתְקַשְּׁרָא בְּאַתְרַיְיהוּ, בְּגִין דְּאִינּוּן דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, וְסִטְרָא דְּדִינָא, וְכָל מַאן דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּדִינָא, בָּעֵי דְּלָא יַרְבֵּי שַׂעֲרָא, בְּגִין דְּאַסְגֵּי דִּינָא בְּעָלְמָא. וְעַל דָּא אִתְּתָא כְּהַאי גַּוְונָא, דְּלָא יִתְחֲזֵי שַׂעֲרָא לְבַר, וּבַעְיָיא לְאִתְחַפְּיָיא רֵישֵׁהּ, וּלְכַסֵּי שַׂעְרָהָא, וְאוֹקִימְנָא, וְהָא אִתְּמַר. וּכְדֵין אִתְבָּרְכָן כָּל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּדִינָא. וְעַל דָּא בְּלֵיוָאֵי כְּתִיב, וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם וְגוֹ', וְהֶעֱבִירוּ תַעַר וְגוֹ'. וְאִתְּמַר לֵיוָאֵי לָא סַלְּקִין לְאַתְרַיְיהוּ, עַד דְּיָרִים לוֹן כַּהֲנָא, בְּגִין דִּימִינָא מַדְבַּר תָּדִיר לִשְׂמָאלָא.
מָצָאנוּ בְסִפְרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַקְּטֹרֶת הִיא לְחֶדְוָה וּלְסַלֵּק הַמָּוֶת. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַדִּין נִמְצָא מִזֶּה שֶׁבַּחוּץ, וְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה וְקֶשֶׁר שֶׁמֵּאִיר מֵאוֹתוֹ פְּנִימִי שֶׁכָּל שִׂמְחָה בּוֹ קַיֶּמֶת. וּכְשֶׁזֶּה מִתְעוֹרֵר, כָּל הַדִּין מִסְתַּלֵּק מִזֶּה וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דִּין, וּמִשּׁוּם זֶה קְטֹרֶת עוֹמֶדֶת לְבַטֵּל הַמָּוֶת, וְעַל זֶה קְטֹרֶת הִיא קֶשֶׁר הַכֹּל, וְזוֹ נִקְרֶבֶת בַּפְּנִימִי. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. קַח אֶת הַלְוִיִּם וְגוֹ'. הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁצָּרִיךְ לְטַהֲרָם (להנהיגם) וּלְהַמְשִׁיכָם לְהִתְקַשֵּׁר בִּמְקוֹמָם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם זְרוֹעַ שְׂמֹאל וְצַד הַדִּין. וְכָל מִי שֶׁבָּא מִצַּד הַדִּין, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַרְבֶּה שֵׂעָר, מִשּׁוּם שֶׁמַּרְבֶּה דִין בָּעוֹלָם. וְעַל כָּךְ אִשָּׁה כְּמוֹ זֶה, שֶׁלֹּא תִתְרָאֶה שַׂעֲרָה הַחוּצָה, וּצְרִיכָה לְכַסּוֹת רֹאשָׁהּ וּלְכַסּוֹת שְׂעָרָהּ, וּבֵאַרְנוּ וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְאָז מִתְבָּרְכִים כָּל אֵלּוּ שֶׁבָּאִים מִצַּד הַדִּין. וְעַל כָּךְ כָּתוּב בַּלְוִיִּם, וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם וְגוֹ', וְהֶעֱבִירוּ תַעַר וְגוֹ'. וְנֶאֱמַר כִּי הַלְוִיִּם לֹא עוֹלִים לִמְקוֹמָם עַד שֶׁיָּרִים אוֹתָם הַכֹּהֵן, מִשּׁוּם שֶׁהַיָּמִין מַנְהִיג תָּמִיד לַשְּׂמֹאל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּיוֹמָא דְּסַלְּקִין לֵּיוָאֵי בְּדוּכְתַיְיהוּ, בִּתְרֵין פָּרִים. מַאי טַעְמָא פָּרִים. אֶלָּא אִינְהוּ כְּפָרִים, לְקַבְּלָא בִּשְׂמָאלָא לְהַאי פָּרָה דְּאִקְרֵי פָּרָה אֲדוּמָה. כַּהֲנָא כָּל חֵילָא וְכָל תִּקּוּנָא בֵּיהּ תַּלְיָיא, בְּגִין דְּכָל חֵילָא דְּגוּפָא בִּדְרוֹעָא יְמִינָא קַיְּימָא. וְעַל דָּא כַּהֲנָא דְּרוֹעָא דְּיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ הֲוִי. וּבֵיהּ קַיְּימָא לְאַתְקְנָא כֹּלָּא וּלְאַתְקְנָא עָלְמָא (ס"א מאי טעמא פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תלייא) וְעִם כָּל דָּא, לָא אִשְׁתְּכַח בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא בְּגוּפָא וּשְׂמָאלָא, וְגוּפָא עִקָּרָא הוּא דְּכֹלָּא.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בַּיּוֹם שֶׁעוֹלִים הַלְוִיִּם לִמְקוֹמָם, בִּשְׁנֵי פָרִים. מָה הַטַּעַם פָּרִים? אֶלָּא הֵם כְּפָרִים לְקַבֵּל בִּשְׂמֹאל אֶת הַפָּרָה הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת פָּרָה אֲדֻמָּה. הַכֹּהֵן, כָּל הַכֹּחַ וְכָל תִּקּוּן תָּלוּי בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל כֹּחַ הַגּוּף עוֹמֵד בִּזְרוֹעַ יָמִין, וְעַל כָּךְ הַכֹּהֵן הוּא זְרוֹעַ שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבוֹ עוֹמֵד לְהַתְקִין הַכֹּל וּלְהַתְקִין עוֹלָם, (מה הטעם פרים, ' אלא הם שמאל כמו הפרים לקבל בשמאל. בא ראה, הכהן זרוע ימין של כל ישראל היה, ובו עומד להתקין העולם ולהתקין הכל, משום שכל כח הגוף בזרוע הימין עומד, וכל התקון בו תלוי) וְעִם כָּל זֶה לֹא נִמְצָא לְבַדּוֹ, אֶלָּא בְּגוּף וּשְׂמֹאל, וְהַגּוּף הוּא עִקַּר הַכֹּל.
השלמה מההשמטות (סימן ט)
וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֵת הַלְוִיִּם תְנוּפָה לִפְנֵי יְיָ. רַבִּי יְהוּדָה שָׁאִיל לְרַבִּי אַבָּא, לָמָה הָיָה הַכֹּהֵן מֵנִיף אֵת הַלְוִיִּם. אָמַר לוֹ, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְתִינוֹק. כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה וְכוֹעֵס, מָה עוֹשִׂין כְּדֵי לְפַיְיסוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, מֵנִיפִין אוֹתוֹ וּמְנָעְנֵעִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְשָׁתְקוֹ.
וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'. רַבִּי יְהוּדָה שָׁאַל אֶת רַבִּי אַבָּא, לָמָּה הָיָה הַכֹּהֵן מֵנִיף אֶת הַלְוִיִּם? אָמַר לוֹ, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹק כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה וְכוֹעֵס, מָה עוֹשִׂין כְּדֵי לְפַיְּסוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, מְנִיפִין אוֹתוֹ וּמְנַעְנְעִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְשַׁתְּקוֹ.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא, יְהוּדָה יְהוּדָה, מִלָּה זֹאת בָּאָה לְיָדְךָ וְלֹא חֲקַרְתָּ בָּהּ, וַהֲלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנְךָ מָה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר. כַּךְ הִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה כּוֹעֶסֶת וְרוֹגֶזֶת. דִּכְתִיב, (בראשית מ"ט) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חֲמָס מְכֶרוֹתֶיהֵם. וּכְתִיב (בראשית מ"ט) אָרוּר אֲפָּם כִּי עַז וְעֵבְרָתָם כִּי קַשָׁתָה. לְפִי שֶׁהֵם מִתְגָּבְּרִים וּמִתְקַשִׁים בְּאֲפָּם וְעֵבְרָתָם לַצֵאת לַעֲשׂוֹת דִּין לְכַלוֹת וּלְהַכְרִית בְּנֵי הַעוֹלָם, אֲזָי הַכֹּהֵן שֶׁהוּא הַחֶסֶד הַעֶלְיוֹן מֵנִיף אוֹתוֹ הַצָד שֶׁל הַלְוִיִּם שֶׁהִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה, כְּדֵי לְשָׁכֵּךְ וּלְשָׁקֵט רָגְזָה וְכַעֲסָה, כְּדֵי שֶׁיִשְׁתַּבְּרוּ הַשָׂעֲרוֹת מִכָּל שׁוּלֵיהֶן וְלֹא יִתְגָּבְּרוּ וְלֹא יִתְחֲזְקוּ. כְּעֵין דוּגְמָא זוֹ, הַכֹּהֵן שֶׁמֵנִיף אֵת הַלְוִיִּם תְנוּפָה כְּדֵי שֶׁיִשְׁקוֹט הַצָד שֶׁל גְּבוּרָה שֶׁלָהֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר הַדִּין בָּעוֹלָם.
אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, יְהוּדָה יְהוּדָה, מִלָּה זֹּאת בָּאָה לְיָדְךְ וְלֹא חָקַרְתָּ בָּהּ?! וַהֲלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךְ מַה שֶּׁפִּיךְ מְדַבֵּר! כָּךְ הִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה, כּוֹעֶסֶת וְרוֹגֶזֶת, שֶׁכָּתוּב (בראשית מט) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם, וְכָתוּב אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה, לְפִי שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְקַשִּׁים בְּאַפָּם וְעֶבְרָתָם לָצֵאת לַעֲשׂוֹת דִּין לְכַלּוֹת וּלְהַכְרִית בְּנֵי הָעוֹלָם, אֲזַי הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן, מֵנִיף אוֹתוֹ הַצַּד שֶׁל הַלְוִיִּם, שֶׁהוּא מִדַּת הַגְּבוּרָה, כְּדֵי לְשַׁכֵּךְ וּלְשַׁקֵּט רָגְזָהּ וְכַעֲסָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּבְּרוּ הַשְּׂעָרוֹת מִכָּל שׁוּלֵיהֶן וְלֹא יִתְגַּבְּרוּ וְלֹא יִתְחַזְּקוּ, כְּעֵין דֻּגְמָא זוֹ הַכֹּהֵן שֶׁמֵּנִיף אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁקֹט הַצַּד שֶׁל הַגְּבוּרָה שֶׁלָּהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר הַדִּין בָּעוֹלָם.
בָּא רַבִּי יְהוּדָה וְנָשַׁק אֵת יָדָיו. וּכְּשֶׁיִתְעוֹרְרוּ הַדִּינִין בָּעוֹלָם, כָּל הַדִּינִים הַנִמְצָאִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם אַבְרָהָם אָבִינוּ עַלָּיו הַשָׁלוֹם הוּא דּוֹחֶה אוֹתָם לַחוּץ וְאֵינָם עוֹמְדִים לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (תהלים ז) וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם. (עד כאן מההשמטות) (במדבר ח) זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, לֵיוָאָה בַּר חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִין שְׁנִין יִפְלַח בַּר חַמְשִׁין שְׁנִין סְלִיק לְדוּכְתֵּיהּ וְאִתְעַטָּר. וְחָמֵשׁ וְעֶשְׂרִין יִפְלַח דְּהָא בַּר נָשׁ (ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין). כַּד סָלִיק לְהַאי דַּרְגָּא דְּחַמְשִׁין שְׁנִין וּלְהָלְאָה, נָחִית מִן תּוּקְפָּא דְּאֶשָּׁא דְּבֵיהּ, וְכֵיוָן דְּאֶשָּׁא וַחֲמִימוּתָא אִתְקָרִר, הָא פָּגִים לְהַהוּא אֲתָר דְּאִתְקְשַׁר בֵּיהּ.
בָּא רַבִּי יְהוּדָה וְנָשַׁק אֶת יָדָיו. וּכְשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַדִּינִין בָּעוֹלָם, כָּל הַדִּינִים הַנִּמְצָאִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא דּוֹחֶה אוֹתָם לַחוּץ וְאֵינָם עוֹמְדִים לְפָנָיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֵל זֹּעֵם בְּכָל יוֹם: ע"כ מההשמטות. זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם וְגוֹ'. בֹּא רְאֵה, לֵוִי בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנִים עוֹלֶה לִמְקוֹמוֹ וּמִתְעַטֵּר, וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ יַעֲבֹד, שֶׁהֲרֵי אָדָם (בא ראה, לוי בן עשרים וחמש שנים עולה למקומו ומתעטר, ועשרים וחמש שנים יעבד, עד שעולה לדרגת חמשים), כְּשֶׁעוֹלֶה לְדַרְגָּה זוֹ שֶׁל חֲמִשִּׁים שָׁנִים וָהָלְאָה, יוֹרֵד מִתֹּקֶף הָאֵשׁ שֶׁבּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהָאֵשׁ וְהַחֲמִימוּת מִתְקָרֶרֶת, הֲרֵי הוּא פּוֹגֵם לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְשָׁר בּוֹ.