הון עשיר על משנה פאה· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ג · משנה ה
האילן. הידוע, שחייב בפאה, ובסיפא דקתני אילן, משום דסמיך ארישא:
קלחי אילן. שרשי צמחים הצומחים משרשי האילנות, ויוצאים על הקרקע רחוקים מן האילנות עצמם, ונראים כאלו הם אילנות שיש להם שרש אחד לבדם בקרקע, וקמ"לן התנא באמרו אילן לשון יחיד, שאע"פי שכלם יונקים מאילן אחד, נותן פאה מכל אחד ואחד:
בעל השדה. לגלות לנו דכשלא מכר לו את הקרקע איירי, קראו בעל השדה, משא"כ בכוליה מכלתין דנקרא בשם בעל הבית, לרמוז דבעל שדה ישתדל להיות מתחילה בעל הבית, כי בתחילה יבנה בית, ואח"כ יטע כרם:
בעל השדה הוא נותן. משא"כ נותן דמוכר קלחי אילן, דר"ל הלוקח, שלא נזכר, משום הכי לא קתני התם הוא, כמו הכא: