הון עשיר על משנה סוכה· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ב · משנה ז
מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין. פתח באדם, וסיים בסוכה, לרמוז דבין שבא החסרון מצד האדם לבד שהסוכה היא גדולה, בין שהחסרון בא מחמת הסוכה שאינה מחזקת ראשו ורובו, פליגי. ופשוט הוא שכשהחסרון בא מחמת האדם שהפלוגתא שייך ביה או יצא או לא, וכשהוא מחמת הסוכה שייך בה אי פסולה או לא, ובזה החסרון שכתב התי"ט בשמא דש"ס (דף ג.) מובן מעצמו ואיננו צריך שום טעם, כי אם שרצה התנא לאשמועינן דעתו בקצור לשון, שהרי מ"מ אין לטעות בו כלל כשנדקדק בו דקדוק פשוט, וה"ט דאף החסרון הזה לא הזכירו הר"ב: