הון עשיר על משנה סוטה· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ג · משנה ד
תדע שהזכות תולה לה. ולא תוציא לעז על המים אם ידעה שזנתה ולא מתה מיד, לומר שאינם בודקים, שהרי תדע שהזכות הוא שתלה לה:
בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות. דרך רז"ל לחלק ענייני העולם כל אחד מהם לעשרה, וליתן למרובה תשעה, ואחד לכל העולם. כמ"ש (קידושין מט:) עשרה קבין זנות ירדו לעולם תשעה נטלה וכו' עשרה קבים כשפים וכו' תשעה וכו' ואחד וכו'. וטעם מחלוקתם בענין זה הוא כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ומלואו, ואחד מאלו העשרה הוא משונה מן האחרים, שלא כתיב ביה ויאמר אלא נרמז בתיבת בראשית, כמ"ש רז"ל (ר"ה לב. מגילה כא:), ולכן שנא התנא הכא הדבר המועט בקב והמרובה בתשעה. ועוד יש במנין זה וחלוקו שרש בחכמת האמת, והתי"ט הביא טעמים אחרים: