הון עשיר על משנה נזיר· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ד
משנה ג
תספוג מכת מרדות. פי' רש"י להוכיחה שלא תהא מזידה. ומסתבר טעמיה דר' יהודה, ואפשר דמהאי טעמא פסק הרמ"בם (ה' נדרים פי"ב הי"ח) כותיה בגילוי מעט שיהיה לו לזה ממקום אחר אשר לא נגלה לנו, כי לא נהירא לדחוק לשון המשנה המורה דפליג, בלי שיהיה רמז בש"ס הפך זה:
משנה ד
והפרישה את בהמתה. אפשר לומר דרמז לנו התנא כר"ש דהלכה כמותו, דכיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות ביין וליטמא למתים, דמשום הכי לא תני בהמותיה או קרבנותיה לשון רבים, וכן יש לתרץ בכל כיוצא בזה:
החטאת תמות. כוונת התי"ט בד"ה החטאת תמות לא הבינותי: