הון עשיר על משנה מעשרות· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ה · משנה ד
את גפתו. לשון יחיד הוא כתבנו, לכך הקדימו לזגיו שהוא לשון רבים, הכי י"ל בדוחק:
להוציא מהן משקין. אגפתו וזגיו קאי, ותבנו להוציא מהן חיטין. ובסיפא דקתני שהתורם בלבו וכו', אתבנו קאי, וה"ה אגפתו וזגו, כן פי' הר"ב. וטעמא דבמכירה פירט המשקין, ובאם הוציא הוא פירט הדגן, משום דדגן דרך בעל השדה לבררו לעצמו, שאינו גרוע משאר הדגן אלא יש בו טורח לבררו יותר משאר דגן, משא"כ במשקין היוצאין מהפסולת שהם גרועים הרבה, ודרכו למוכרו לעניים שיוציאום לעצמם:
שהתורם בלבו וכו'. עיין מ"ש בפ"א משנה ו':