הון עשיר על משנה כתובות· רבי עמנואל חי ריקי
פרק יא
משנה ב
בין מן האירוסין בין מן הנשואין. האירוסין קודמים לנשואים משום הכי הקדימם, אע"ג דהוי זו ואצ"ל זו:
משנה ג
מכרה וכו' משכנה וכו' נתנה וכו'. לכאורה הוה ליה לתנא לסמוך נתנה למכרה שלא נשאר עליה שום כח כלל, אלא דאיחר נתנה משום דלא שכיח:
לא תמכור. נראה דחדא מיניהו נקט, וכן מוכרת היא דחכמים, ובזה אתי שפיר דקתני אפילו ארבעה, כלומר שכבר עשתה בכתובתה כל מה שיכולה לעשות, דהיינו שמכרה ומשכנה ונתנה, ורוצה לחזור ולמכור עוד פעם אחרת שלא בב"ד דהיינו ארבעה פעמים, הרשות בידה. וחמשה אצטריך, דלא תימא ארבעה דווקא:
משנה ה
אם כן מה כח ב"ד יפה. פי' אם כן כדברי ת"ק, מה כח ב"ד יפה. וקשה, דאם כן הוה ליה למימר. ובהרי"ף גריס ארשב"ג אם כן מה כח ב"ד יפה, וממילא שמעינן דס"ל דמכרן קיים, וזה אתי שפיר:
משנה ו
הממאנת. בירושלמי גריס היתומה, ומוקמי לה (ה"ז סד.) ביתומה ממאנת: