אור ברסלב

הון עשיר על משנה כלאים· רבי עמנואל חי ריקי

פרק ח · משנה ה

משנה ג

ואדני השדה חיה. מפני שהזכיר לעיל במשנה ב' בהמה וחיה, שנה כל מה שיש להסתפק בו אם הוא חיה או לא. ונפקא מינא בדבר טמא, לענין מקח וממכר, כדאיתא בתוספתא (פ"ה ה"ה) בכלב שנזכר שם. וכמו כן פירשו הר"ב והר"ש (מ"ו) טעם זה עליו, ונטרו ליה התם, משום דלא נזכר בתוספתא דבר שעליו נתנה טעם של מקח וממכר כי אם הוא, והכלב הכופרי הדומה לו ושאר המינים הנזכרים התם לא נזכרו כלל במתניתין, דלא כס"ד דתי"ט. ובטהורה דנפקא מינה דבר השכיח יותר, והוא הכיסוי והחלב, פירשו בו הר"ב והר"ש כן (שם), ובזה נחו כל פקפוקי התי"ט על זה, דמ"ש דלהרמב"ם דס"ל דטמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה דרבנן, נפקא מינה לענין מלקות, שותיה דמר לא ידענא, שהרי היותה חיה או בהמה אינו מעלה או מוריד להיותה טמאה או טהורה:

חיה. הכא לא קאמר מין כמו במשנה דלקמן, משום דהספק שבהם הוא דאפשר שאע"פי שאינם בהמה שאינם נמי חיה אלא אדם, וכן בקופר (עי' תוס' אנשי שם) וחולדה יש להסתפק בהם דשמא הם שרץ, משא"כ באותם השנוים במשנה ו' שאין הספק שבהם אלא אם הם חיה או בהמה:

תוכן העניינים

הון עשיר על משנה כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה