הון עשיר על משנה כלאים· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ב · משנה ז
כסוף שדהו. אע"פי שאינו סוף שדהו ממש, דאף השעורים שלו הם, וה"ט דקתני כסוף, בכף הדמיון, והתי"ט כתב טעם אחר:
רש"א אחד זרע פשתן ואחד כל המינין. שרי, כן פי' הר"ש, ויש לו ראיה מהירושלמי (ה"ה י.). ולפי זה אתי שפיר דקתני שאר המינין, דיש בו רבותא אחר הפשתן, ואם כי גם לפי' הרב אפשר לישבו, מ"מ פי' הירושלמי קודם לכל אדם. ועוד דבירושלמי איתא במשנה דלקמן (ה"ו י:) דר"ש שרי להקיף לתבואה חרדל וחריע, הרי כי מקל יותר מת"ק: