הון עשיר על משנה יומא· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ח · משנה א
ובסיכה. אע"ג שהיא כשתיה הפסיק ביניהם ברחיצה, לאשמועינן דאין ענוש כרת עליה כשתיה:
דברי ר"א. כתב הר"ב דהלכה כר"א. וכתב התי"ט בשם הר"ב המגיד (סוף ה' שביתת העשור), משום דבגמרא פירשו דבריו. פי' דשאלו בש"ס (דף עח:) מ"ט סתם, ולא שאלו מ"ט דר"א, וכמו כן שאלו סתם כלה עד כמה, ולא אמרו כלה לר"א עד כמה, ש"מ דהכי קי"לן. וצריך לשמור ענין זה להבחין בין המקומות דפסקינן כאיזה יחיד חוץ מן הכלל מטעם דבגמרא פירשו דבריו, ובין המקומות דלא חיישינן להא, ודאע"ג דבש"ס מפרשים דבריו אנו פוסקים על פי הכלל דלא כוותיה: