הון עשיר על משנה חלה· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ג · משנה י
ואם לאו פטורה. העיסה, כמו שהיתה מתחילה, דהשאור שבה כיון שהוא חריף דמחמץ ואינו נותן בה טעם, צריך לומר שהוא דבר מועט מאד לגבי אותה עסה, משא"כ לעיל (מ"ז) בעושה עסה מן החיטין ומן האורז דתני אינה חייבת, דיש סברה לחייבה יותר מכאן, דאעפ"י שאין בה טעם דגן, כיון שאין קמח החיטין דבר חריף יכול להיות שהיה מעורב בה הרבה ממנה: