אור ברסלב

הון עשיר על משנה חלה· רבי עמנואל חי ריקי

פרק ב

פרק א

משנה א

יצאו מכאן לשם. רבי בא"י הוה יתיב, משום הכי קאמר מכאן לשם:

משנה ב

עסה שנלושה וכו'. לשון הר"ב הלכך אין ללוש וכו' בלא תערובת מים, ע"כ. לאו דווקא מים, דה"ה לאחד משבעה משקין:

משנה ג

וקוצה. חותכת, לשון וקצותה את כפה (דברים כה, יב). ורמז רמז לנו, כי על חטאה, נבדקת היא על מצוה זו יותר מן האיש:

משנה ד

העושה עיסתו. אשר היה בקמח כשיעור קבים. כי לא רצה לעשות עסה גדולה, ונגעו זה בזה. אעפ"כ פטורים מן החלה עד שישוכו. אע"ג דכשעשה הקב הראשון כבר היה בדעתו להשלים, דאם לא היה בדעתו כבר הוכחנו בפרקין דלעיל (מ"ז) דאפילו נשוך אינו כלום, וליכא למימר דאדרבא מתניתין אשמועינן דהעושה עסה פחות מכשיעור ואח"כ עושה אחרת כמוה, דע"י נשוך מצטרפין ומחייבו בחלה, אע"ג דכשגלגל הראשונה לא היה בדעתו לצרוף השניה, דא"כ הכי הל"ל העושה עסתו קבין אם נשכו חייבין בחלה, אבל באמרו פטורין עד שישוכו, ש"מ דלאשמועינן פיטורא דידוהו נחית התנא, ולא לאשמועינן חיובא דידוהו:

משנה ה

וקפשה. פי' הערוך חטפה:

משנה ו

חמשה רביעים. הם חמשה לוגים צפוריים, וסימני' חל"ה נוטריקון ח"משה ל"וגין ה"ם:

קמח. הא קמל"ן דשיעורא בקמח בעינן. והם ושאורן וכו' דין אחר הוא:

ושאורן. דווקא הצריך להם, מצטרף, אעפ"י שהמשקין שבהם עשוי משלימין לשיעור, מפני חשיבותו שמחמץ. אבל היותר מכדי צרכן, צריך לנכות ממנו נפח המשקה, משום הכי קתני שאורן. ואי דינא לאו הכי, צ"ל דקתני שאורן דומיא דסובן ומורסין, דהתם דווקא הוא, שהרי אפילו סובן ומורסין כשניטל מתוכן אינו מצטרף אח"כ עמהם אם מחזירו למקומו, כ"ש שלא יצטרף עם הקמח הסובין ומורסן שאינו שלה:

משנה ז

שוגגת או אנוסה. קצת קשה דהוי זו ואצ"ל זו, דאנוס רחמנא פטריה משא"כ שוגג:

תוכן העניינים

הון עשיר על משנה חלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה