הון עשיר על משנה חולין· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ז
משנה ד
כבשר בלפת. כתב הר"ב, דהכי גמירי הלכה למשה מסיני. ואע"ג דלית הלכתא כמשנה זו וכמ"ש הר"ב, לא נדחית מפני זה ההלכה, דנפקא מינה בנתבשל גיד דהיתר בבשר אסור דמשערין אותן כך, דהא שיעור זה הוא בששים כמ"ש התוספות שם בדף צ"ז ע"ב ד"ה [כל איסורין] (על השיעורין) וכו' ע"ש, והכי הלכתא. והא דלא קתני סתם בשישים, מלתא אגב ארחיה קמ"ל דבשר בלפת לא יהיב טעמא ביותר מששים, משא"כ בצל וקפלוט הנזכר בש"ס ע"ש:
משנה ו
ואינו נוהג בטמאה וכו'. משום דר' יהודה דלעיל אגב שליל שנא חלבו, והוצרך לשנות פלוגתא דר"מ דקאי אף על החלב, ובזה הפסיק הענין הנוהג ואינו נוהג, לא קפיד לשנות דין זה עוד עד לבסוף אחר שגמר כל דיני גיד: