הון עשיר על משנה חולין· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ג · משנה א
נקובת הושט ופסוקת הגרגרת. אע"ג דמשנה זו קודם חזרה נשנית ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה, מ"מ סידרא רבינו הקדוש בענין שנבין האמת, והוא כי באלו השתים הבהמה הוי נבלה ולא טרפה מאחר שהודה ר"ע לרבי ישבב, והיינו דשינה בהם בשנותו נקובת וכו', ולא קתני ניקב ונפסק כמו באחריני:
ניקב קרום של מוח. לבית חללו דהיינו הפנימי, משום הכי לא שנאו ברישא אלא הכא סמוך לניקב הלב לבית חללו, ועל סירכא זו נשנית בכולי משניות דפרקין:
נשברה השדרה וכו'. שנאו אחר ניקב הלב לבית חללו, לומר דדומה לו, דטריפה מפני שנפסק מה שבבית חללה דהיינו החוט, ולא מחמת השבירה:
הריאה שניקבה וכו'. משום דבעי למימר בה ענין אחר, דהיינו שחסרה, לא קתני כמו באחריני ניקבה הריאה וכו', וה"ט לכרס הפנימי שניקבה וכו':
לבית הסמפונות. לסמפונות לא קתני אלא לבית הסמפונות, ש"מ דלסמפון הגדול שבו שופכין כל הסמפונות קאמר:
ניקבה המרה. שנאו הכא סמוך לניקבו הדקין, לרמוז דזה כזה, דבעינן שינקב למקום שאין דבר אחר סותמה, להיות טריפה כמו הדקין: