הון עשיר על משנה חגיגה· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ג · משנה ב
צריכים טבילה לקדש אבל לא לתרומה. סדרא דלא כמדת הקדש מדת התרומה נקט ואזיל:
ובתרומה אם נטמאה וכו'. הואיל ובטומאה דאורייתא בנגיעת יד אחת מטמא כל גופו, אין אנו מכירין חומרת הקדש אלא מן התרומה, דאם נטמאה אחת מידיו חברתה טהורה ובקדש מטביל שתיהם, משום הכי הקדימה:
ובקדש וכו'. לשון הרב, והוא שתשאר לחלוחית וכו'. פי' לפירושו, שנטמאו מחמת משקין, לאפוקי אם נטמאו בספר או כיוצא בו, דאין שם משקה:
מטביל שתיהן. שמא נטמאו שתיהן, וה"ט דלא תני בפירוש שתיהן טמאות. ועוד קמ"לן מאי דאיתא בתוספתא (ה"ה) והביאה התוספות (כד. ד"ה בחיבורין), המטביל ידו אחת מהן, כל הטהרות שעשה [ב]טהורה עד שלא הטביל את הטמאה טמאות, דבעינן שיטביל שתיהן: