הון עשיר על משנה זבחים· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ה · משנה ה
אשם גזלות. הקדים לאשם מעילות, לרמוז דהגוזל בא לידי מעילה, שאם גזל דבר מאכל אין זה מברך כשאוכלו אלא מנאץ (עי' סנהדרין ו:), וכיון שכן הוא הוי כמועל בהקדש כמשאז"ל (ברכות לה.):
אשם שפחה חרופה. סמך לאשם מעילות, משום דבא על חטא כמהו:
אשם נזיר. סמך לשפחה חרופה, לרמוז דלהתרחק מן העריות יזיר עצמו מן היין כמשאז"ל (נזיר ב.) הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין:
אשם תלוי. שנאו בסוף אחר אשם מצורע, לרמוז דתולה היסורין אם חטא עד שיודע לו: