הון עשיר על משנה בבא מציעא· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ט · משנה יב
המחהו אצל חנוני או אצל שלחני אינו עובר. כתב הר"ב, אצל חנוני ואמר לו תן לו בדינר פירות ואני אשלם, או אמר לשלחני תן לו בדינר מעות, ע"כ. ואע"ג דמעות נתחייב לתת לפועל ולא פירות כמ"ש הר"ב בפ"י משנה ה', מ"מ הוי לא זו אף זו, דחנוני דרכו להקיף ואין דרך השלחני להלוות כי אם להחליף, ואפילו הכי כי המחהו אצלו אינו עובר, ולא אמרינן דמסתמא יחזור בו והוה ליה כאילו לא המחהו:
ואם יש עדים שתבעו. כל זמנו עד שעבר עליו, הרי זה נשבע ונוטל. כל היום שאחר זמנו, משום דליכא למימר השתא כמו ברישא דמשעבר זמנו אינו נשבע ונוטל, משום דלא חשיד בעל הבית לעבור אלאו דלא תלין, דהרי יש עדים דכבר עבר: