הון עשיר על משנה בבא מציעא· רבי עמנואל חי ריקי
פרק ב · משנה ט
החזירה וברחה. הוא כינוי לפרה לבד, משום דדבר התנא בהווה דכתיב (הושע ד, טז) כי כפרה סוררה. אבל חמור אדרבא כתיב ביה (ישעיה א, ג) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו:
אפילו ארבעה. אע"ג דבתלתא הויא חזקה ולמודה לברוח ובעליה יהיו צריכים להזהר ולשמרה שמירה מעלייא, ומכיון שברחה פעם אחרת נראה דלא שמרוה כראוי לה והוה אמינא דלא מטריחינן ליה עוד, קמ"לן:
וחמשה. אצטריך דלא תימא ארבעה דווקא, וה"ט נמי לחמשה דמתניתין: