הדרת בנימין· רבי בנימין אליהו רמיגולסקי
הקדמה.
עוד עומרים אנו נדכאים ושבורי לב תחת הרשם של האבידה הגדולה, שאבדה לנו ולעמנו בהלקח מאתנו אאמו"ר הגאון הגדול, המפורסם בכל קצוי ארץ ר' בנימין אלי' רמיגולסקי זצוק"ל, אך מפני גודל חובתנו ותשוקתנו למלאות בלי איחור את רצונו האחרון של אבינו זצ''ל חשים אנחנו להחל להדפיס את חיבוריו הרבים הנמצאים אתנו . בכתובים:
הספר הנוכחי הדרת בנימין שני חלקים, חלק א' ''הדר המקדש'' על הלכות קדשים, וחלק ב' ''הדר הקדש'' הדרנים על דרך הפלפול והדרוש, שמוציאים אנו בזה לאור, הוא הראשון מששים כתבי היד שהניח אבינו זצ"ל על בל מקצועות הש"ס בבלי וירושלמי, מדרש ואגרה, פוסקים ראשונים ואחרונים ושו"ת אשר השיב לשואליו בדבר ה' זו הלכה למעשה:
לפני שנה בערך התחיל אבינו הגאון זצ"ל לסדר את חידושיו על עניני קרשים שהיו חביבים עליו ביותר, וער יום מחלתו הקדיש כל שעה פנוי' ביום ובלילה לסדר ספרו זה, אבל לא הספיק אבינו לסדר את כל הסמנים של הספר, מחלתו האנושה שחלה בה פתאום בדרבו מורשה לסיטימיץ היתה בעוכריו, ולכן מסרנו לדפוס את הסמנים הנשארים (חמשת הסמנים האחרונים של ''הדר המקדש") במו שנמצאו בכתב היד. את הסמן קבלת רם אשם מצורע וכו' שהתחיל אבינו זצ"ל לסדרו ולא הספיק לגמרו, מדפיסים אנו בשתי הנוסחאות:
מוצאים אנו לנחוץ למסור בזה גם קטעים אחדים מתולדות וחיי הגאון המחבר זצ"ל. אבינו זצ"ל נולד בשנת תרל"א לפ"ק בעיר קיידאן בליטא, נין ונכד להגאון הגדול בעל מחבר ''כנסת יחזקאל". עוד בימי ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנפלאים ובשקידתו העצומה עד כי בהיותו בן י"א שנה כבר ירע את בל ה"עין יעקב'' בע"פ ממש. בן שבע עשרה למד כבר בולוזין ושם יצא שמו לתהלה בתור אחר מגדולי הלומדים שבהישיבה ונתפרסם בשם ''העלוי מריגה'' (הוריו עזבו בזמן ההוא את קייראן ויעברו לריגה). בעת ההיא ירע ככר את בל הש"ס בבקיאות נפלאה וחריפות עצומה. בבן עשרים נשא לו אשה, את אמנו הצדקנית פרומה רחל תחי' בת הרב הגביר ר' יהודה ליב גורדון ז"ל מבלטרימנץ, ולאחר שישב לרש שנים ער שלחן חותנו ולמד בשקידה עזה לא רצה בשו"א דקבל עליו עול רבנות:
אמנו שלחה במסחר ירה ואבינו זצ"ל המשיך עבודתו עבודת הקדש, והרבה הרהה חדושים חדש בעת ההיא עור טרם התמנותו לרב. בבן עשרים ושלש הוסמך מהגאון ר' שלמה מווילנא שהאיץ בו לקבל עליו משרת רבנות אבל אבינו בחר לשמוע לקול ידידו ואוהבו האמתי הגאון הצדיק ר' משה דאנישעווסקי ב"מ ''מבאר משה'' ונסע לכולל של הגאון הגדול הרב מקובנא ר' יצחק אלחנן ז"ל. ר' יצחק אלחנן ז"ל הסמיכו, ובהכירו את ערכו הרם בתורה ובמעשים השפיע עליו שיקבל עליו משדת רבנות. מלבר גורל ידיעותיו וגאון תורתו הי' אבינו בעל מרות, שנא את השקר בתבלית שנאה ובבל ימי חייו היתה האמת נר לרגליו, בן שתים עשרה שנה קבל עליו שלא להוציא שום דבר שקר מפיו ושלא להשבע ובבל ימי חייו לא עבר על דברתו זו. צניעותו היתה גדולה מאד, הי' נזהר במצוה קלה בבחמורה הי' מניח בכל יום בביתו בהצנע תפילין של ר"ת ואיש לא ידע מזה חוץ בני משפחתו. אהבתו לבריות ומסירותו לכל אדם מישראל היתה בלתי מוגבלת. משנת תרס"ט לפ"ק שמש ברבנות יותר מעשרים שנה בקהלות טריסטינה, סטויסק גריבה ולבסוף בסימיטיץ. בכל הערים הצטיין במסירות נפשו לבני עדתו. ביחור עבר הרבה לטובת בני עדת סטויסק בשנות המלחמה הקשות. בל בני עדתו הזקנים עם הצעירים היתה נפשם קשורה בנפשו בשביל חכמתו וטוב לבו. בך למשל לא נתנו לו בני עדת סטוימק לצאת מעירם בשקבל כתב רבנות מבריינסק ויום צאת אבינו זצ"ל לנדיבה הי' יום אבל לכל העיר:
אע"פ שהי' תמיד טרור בעניני הרבנות, הצטיין בשקידתו הנפלאה ובכל שעח פנוי' עסק בתורה. גם הי' חכם גדול בהויות העולם ופסקי דיניו בעניני ממונות נודעים לתהלה גם בין הנכרים. בכלל הי' אבינו, כמו שכותבים עליו רבים מגאוני דורנו, חד מגאוני קדמאי, גאון קדמון הי' בבקיאותו הנפלאה בש"ס בבלי וירושלמי מבכילתא, ספרא, ספרי. ובבל חדרי התורה רז לא אניס לי' ולא פסק פומי' מגירסא עד יום חליו:
קדמין הי' בחריפותו העצומה שעלי' מעידים יותר מששים חבוריו. קדמון הי' בעדינת רבו ובאהבתו לבריות בבלל ולעמו בפרט וכל שדבר אתו מכל מפלגות העם וגם חסידי אומות העולם נעשו לידידיו. קדמון הי' באהבתו הגדולה והעצומה לארץ ישראל ובדרשותיו הרבות שהיו מצוינות הי' קורא בדברים חוצבים להבות אש לכלל ישראל שיראנו לארצם וישלמו את חובתם לה. וכה עבד הגאון הענקי הזה על שדמות התורה, היראה ואהבה עמו וארצו הקרושה מלא התלהבות, כח עלומים ושאיפות נשגבות ער אשר עלה אלי' בסערה השמימה בש"ק כ"ה סיון דהאי שתא תר"ץ ת נ צ ב '' ה:
ואנחנו משפחתו, מוסיפים מצדנו, שתקותנו שספר זה לא יהי' האחרון ובכל כחותינו נשתדל בע"ה להוציא לאור את כל חבוריו ולמלא באופן זה את שאיפתו לרצונו האחרון:
משפחת הגאון המחבר זצ"ל מעמייטיטש שלהי ירח פנחס אב תר"ץ לפ"ק מבע"ם אנו בזה את תורתנו העמוקה לקרובינו בבאסטאן ושיקאנא בעד עזרתם לנו בסך מסוים בהוצאת הספר הנ"ל: