אור ברסלב

הגהות רד"א על תלמוד ירושלמי מעשרות

פרק א

הלכה א

יצא ידי בעלים כו'. נ"ב ר"ל משהפקיר אין לו שום בעלים. משא"כ הקדש הוא תחה יד הגזבר:

זו להוציא כו'. נ"ב מדתנן במתני' אינו חייב עד שיעשה אוכל, ורשב"ג ס"ל כיון דלבסוף יהיה אוכל חייב גם התמרות. ופריך וכי מחמת האוכל כו' דא"כ דס"ל דלכך חייב כיון שלבסוף יהיה אוכל. א"כ גם הירק יהי' חייב:

הלכה ג

כא את אמר הכין כו'. נ"ב דס"ד דה"ק מתני' ובירק וכן קשואין כו' ומתרץ חזקיה דה"ק מתני' ובירק כגון הקשואין כו' ור' זעירא מתרץ אפי' תימר בס"ד:

הלכה ד

לא נטבלו עד שיפקס כו'. נ"ב ובבבלי ב"מ פ"ח מסיק דמשמתחיל לפקס נטבל. וכ"פ רמב"ם:

הלכה ה

לא מסתברא באילן פיצוליי כו'. נ"ב פיצוליי היינו פצעילי תמרה. דגרסי' בבבלי פ' כירה דף מ"ה ע"א בעא מיני' ר"ש בר רבי מרבי פצעילי תמרה לר"ש מהו א"ל אין מוקצה לר"ש אלא גרוגרות וצמוקין בלבד. ופירש"י פצעילי תמרה תמרים הנלקטים קודם בשולן וכונסין אותן בסלים שעושין מלולבין והן מתבשלים מאליהן. מהו לאכול מהן קודם בישולן. מי מודה בהן דמוקצות הן כגרוגרות וצמוקים או לא וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

הגהות רד"א על תלמוד ירושלמי מעשרות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה