אור ברסלב

הגהות רד"א על תלמוד ירושלמי ברכות

פרק א · הלכה ה

הלכה א

נהגין רבנן כו' וא"ד או הדא וכו'. נ"ב נ"ל דר' יהודא בא לתרוצי התמיה של ר' ייסא דקא מתמה ושאל מה מלחשין וא"ל ולא שמיע וכו', וע"ז בא ר' יהודה ואמר היינו תימה של ר' ייסא דודאי ידע שאמרו מודים דרבנן אך דראה שהיו מאריכין ואמרו כל המטבעות. וקא מתמה הלא אין אומרים אלא אחד א"ד או הדא וכו' דתימה של ר' ייסא היה איזה מהמטבעות אומרים ובודאי הם לא היו אומרים אלא א', והוא רצה לידע איזה מהמטבעות היו אומרים ומשו"ה אמר מה הדין לחישא כלומר איזה מהן אומרים:

פליגא דר' חנן בר בא אמר לחברייא וכו'. נ"ב פי' פליג על ר' ירמי' שאמר ובלבד שלא יעשה כעין חדרונא אלא כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך משמע שצריך לשיח בשעה שאמר השם משום כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך וחנן בר בא אמר לחברייא כשבא להזכיר ה' זוקף:

התיב ר' ירמיה וכו'. נ"ב עיין בר"ן פסחים (פ' ע"פ) ומפרש שם פ' של סוגיא זו בשם הרמב"ן ופי' אחר בשמו ודברים הללו נעלמו מן המפרש מהרא"פ ועיין במרדכי פ' ע"פ:

הרי נברך כו'. נ"ב פי' דהוה ליה למימר נברך ה' מלך עולם שאכלנו משלו. ותו לא היה צריך לומר שם ומלכות בברכת הזן משום דהוה ברכה הסמוכה לחברתה והי' יכול להתחיל בברכת הזן את העולם וכו' ומשני כיון דשנים שאוכלין אין אומרים נברך לכך תקנו בברכת הזן בשם ומלכות:

הרי הון את הכל וכו'. נ"ב אין לפרש למה היא חותמת בברוך שאינה אלא כברכת פירות, דא"כ הי' לו לברך שתים הנח אחת להבא ואחת לשעבר כדלעיל שמקשה והא סיפה כו' דהא בברכת הזן נמי אית בי' תרתי עבר ולהבא תמיד לא חסר לגו ואל יחסר לנו. אלא דקושי' הש"ס הוא משום דאפשר דברכת הארץ ג"כ התחילו בברוך וקא קשי' ליה הרי חזן את הכל דחותמת בברוך ולמה מתחיל ברכת הארץ בברוך דהא הוה ברכה הסמוכה לחברתה. ומשום דהניח בש"ס בקושיא משום הכי אנו נהגין שאין מתחילין בברכת הארץ בברוך:

אין אומרים ברכה פסוק כו'. נ"ב עיין לקמן במסכת תענית [פרק ב ה"ג] וז"ל כל הברכות אחר חיתומיהן ואין אומר אחד ברכה פסוק. התיב ר' יצחק ברבי אליעזר קומי ר' יוסי מכיון דאמר אחר חותמיתיהן' ויאמרו ברכה פסוק אמרין הכין הוא הדין מליוא דהוא סביר מהו אחר חיתומיהן שאם היה עומד בשחרית ושכח והזכיר את של ערבית וחזר והתם בשל שחרית יצא. אמר רב אחא כל הברכות מעין חותמותהן ואילין דאמרי צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל אין בו משום ברכה פסוק, לפ"ז הכי פירושו דאין אומרים אחר סיום הברכה שום פסוק. וגם הכין הוא מילייא פירוש כן הוא הדברים ול"ג חכים הוא הדין מלייא וכו':

תוכן העניינים

הגהות רד"א על תלמוד ירושלמי ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה