אור ברסלב

הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה· רבי עקיבא איגר

סימן רטו

סימן ריג

(שם ש"ך סק"ג) ר"ן בשם התוס' בכה"ג שכתב המחבר סוכה שאני יושב פשיטא דהוי דבר שיש בו ממש דהא אוסר על עצמו הסוכה שיושב בה אלא דהר"ן הוסיף אף באומר ישיבת סוכה עלי מקרי יש בו ממש כיון שמזכיר החפץ וא"כ אדרבה מדלא כתב המחבר גם כה"ג משמע דלא ס"ל כהר"ן וכן משמע בדעת המחבר (סרי"ג) אלא דהרמ"א בהג"ה שם הביא דעת הר"ן בשם י"א:

(סי' רט"ו סעיף ב') אלו שמת על לבך והא שאינו מותר בלא התרה כלל כמו לקמן (סרל"ב ס"ו) דהתם שוגג גמור הוא על אביו אבל הבא הו"ל למידע שא"א לשנה בלא שבתות וי"ט הרא"ש בפירוש והר"ן כתב שם דלקמן הוי טעות בעיקר הנדר שלא נתכוין לאביו לעולם אבל הכא באוסר על עצמו שנה יודע שיעברו עליו שבתות וי"ט וחל הנדר אלא דפותחים לו אלו היה יודע דאסור להתענות ע"ש:

(שם סעיף ה') וחזר ואמר הריני נזיר ושתה. קשה לי הא הוי כולל מגו דנאסר בחרצנים וזגים וצ"ע אח"ז רב מצאתי בעזה"י בת' זכרון יוסף (סס"י כ"ו) שעמד בזה:

(שם סעי' ו') וי"א שאם נדר מדברים האסורים ודעת הר"ן לחלק דעל דבר האסור בעצמותו כגון נבילה וכדומה אין נדר חל דאין איסור חל על איסור דמעיקרא היה האיסור על החפץ אבל בנשבע שלא יאכל ואח"כ אמח קונם האכילה עלי חייל דמעיקרא לא היה האיסור על החפץ אלא על גופו דלא יאכלנו וכן באומר אכילה דיוה"כ עלי קונם עי"ש והכי משמע דעת הרשב"א בת' (סי' תרט"ו) אבל הב"י הביא בשם תשו' רשב"א דבכל ענין לא חייל כדעת א' דכאן:

תוכן העניינים

הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה