אור ברסלב

הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל

מערכת מ

מערכת ל

סעיף א

א ונדפס בק"ק מונקאטש תרנ"ב.

סעיף ב

ב ונדפס זה לא כביר ברי"ף ד' ווילנא על נשים ונזיקין.

סעיף ג

ג ועיקר כונתו ודאי על ספר המאור להרז"ה על הרי"ף (ועח"א ז' י"ד) ואך בא להעיר דפי' משניות להרמב"ם הי' מכונה גם כן בשם המאור והנה ספר המאור לרז"ה על נשים ונזיקין קראו אותו בשם המאור הגדול ועל זרעים ומועד בשם המאור הקטן וכמ"ש בפתיחה לספרו שם ע"ש. ונדפס בקושטא גם עם ביאור מכונה בשם שמן למאור לחכם ספרדי מו"ה עזרא מלכו ז"ל (והי' גם כן בעל פייטן כמבואר באריכות בתולדות הרז"ה לר"י רייפמן).

סעיף ד

א (ד) ועכשיו העלימו שם ספר לגמרי ונדפסו רק בשם חי' הרי"ף וזה לא יתכן.

ב (ד*) וצ"ע על החכם ב"י שעלה ונסתפ"ק בזה הלא עין רואה במח"ב שם נראה להדיא דכונתו ע"ס מאור עינים לר"ע האדומי המוזכר בח"א ע' י"ד ומזהיר מלעיין בו והוא בכלל הקורא בספרים החיצונים ומביא בשם הב"י הר"מ אלשיך והר"א גאליקו ומהר"ל בס' באר הגולה דאוסרין אותו בבל יראה ובל ימצא וצע"ק על המ"א שבת סי' רפ"ד סק"ז עי"ש. וע"ס אמונת חכמים ומגדל עוז ליעב"ץ. וע"ס המעלות לשלמה ובשדי חמד סוף ח"ו כללי הפוסקים סט"ו אות ל"ט באריכות.

סעיף ה

ה במו"ה יצחק טארניפאלר תלמידו של הג"מ העשל ז"ל (פיורדא תנ"ז) ונדפס בהסכמת בעל בית שמואל ועמ"ש בהקדמה אודות הגזרות ד' ת"ח ואחריו מלחמת מסקוויטר שהי' סביבות עיר ברלין.

סעיף ו

ו ועיקר שם הספר שני מאורות הגדולים ומקומו באות שי"ן.

סעיף ז

ז והוא ר"ת ר' נתן נטע ממנהיים.

סעיף ח

ח והוא על ברבות שבת עירובין, ר"ת שבע. ועוד למועד על שאר סדר מועד ועל נזיקין ונשים בשם בן נון (מיץ תקפ"ב).

סעיף ט

ט ונקרא מאזני לה"ק ועם הג"ה ר"א בחור (דו"ו ש"ו) ועוד עם ביאור לח"א (אופיבאך תקנ"א).

סעיף י

י למו"ה שבתי במו"ה ניסן נכד הש"ך.

סעיף יא

יא ובמח"כ נעלם ממנו לפי שעה דברי מגדל עוז הל' תפלין ה"ד שכ' על הרשב"א נ"ע ראשי תיבות נוחי עדן מוכח להדיא דהרשב"א נפטר בחייו.

סעיף יב

א (יב) נדפס פעם ראשון בפראג ש' שע"ד (ע"פ הסכמת הרבנים בעל עוללות אפרים ושל"ה) על ידי תלמידו המגיה מו"ה בנימן וואלף בר"מ יחזקאל המכונה וואלף ראחשקס מלבוב ובכל מקום טרח מאוד לבאר דברי המח' והרמ"א ואפילו אות א' שלא יהיה לבטלה וכדרכו בפרישה ודרישה עד שתמה עליו הב"ח בשו"ת שלו סקל"ו דלא ידע למה דחק את עצמו כל כך לישב דברי הרמ"א במה שהשמיט מלת "קנין" עד שבנה בזה בית של קני"ן.

ב וכללי דיני תפיסה שנשמטו מהסמ"ע וכמ"ש בעצמו סכ"ה סקי"ז נדפס בתוך ספר אסיפת הגאונים סי' ז"ך (ביאליסטאק תקס"ו) ועמ"ש בח"א בפליטת סופרים, וכעת מצאתי עוד קצת ראיה לזה דהיה מילידי עירני קראקא מפנקס הקהל דפ"ק (דכ"ט ע"ב) וז"ל שם: ואת נשמת קענדל בר' יוסף אמו של מו"ה פלק כ"ץ.

סעיף יג

יג ואולי כונתו למ"ש הסמ"ע בחו"מ סי' קצ"ד סק"א בשם הסמ"ע יו"ד סי' ש"ך עי"ש.

סעיף יד

יד ובמח"כ המחבר כ' כאן שלא בדקדוק דסדר הגט נקרא בשם מכתב לחזקי' ורק סדר חליצה נקרא בשם מאמר מרדכי להרב מרדכי חזקיה באסן ונדפסו בתוך ס' פני יצחק למו"ה מנחם בר' יצחק נוויירה (מנטובה תק"ג).

סעיף טו

טו גם מבוא שערים למהרחו"ו נדפס כ"פ וגם בפ"ק קראקא עם הג"ה לר' שמחה בר"י מבוברקא (ועח"א ח' כ"א).

סעיף טז

טז והוא למו"ה דוד בר' יהודה (ד"פ שע"ו) ע' ש"ך יו"ד סימן נ"ו סקי"א.

סעיף יז

יז הן אמת דהספר הוא מיוחס למוהר"ד לידא אבד"ק מגנצא וכן בהסכמות שם וכ"כ הגאון בעל עבודת הגרשוני בהסכמת ספרו עיר דוד וז"ל: "כבר אתמחי גברא שהוא יחיד מומחה לרבים וחכמתו בחוץ תרונה על ידי ספר הנחמד מגדל דוד אשר בנה לתלפיות ושם הראה ידו החזקה בנסתרות וכתבי האר"י ומן הנסתרות אנו למדים על הנגלות לו" ע"ש. ואולם כשנדקדק בהקדמות ספר מגדל דוד שם רמ"ז להדיא דהוא ממקור מים חיי"ם כהנא רבא נובע עי"ש. ומ"ש בספר אור החיים (מיכל) מגדל דוד פי' ערש"י התורה -- הוא טעות סופר, ורק ספר חלקי אבנים הוא ערש"י ונדפס כמה פעמים.

סעיף יח

יח גם במסתרים תבא נפשו כ"פ וכן המ"א סימן ס"א הביא בשמו לענין כונת ק"ש וז"ל הא' כמעט חוטפין בה למיעוט התבוננות ומאריכים בח' שליש ובד' ב' שלישים והנסתר סוד מופלג עי"ש.

סעיף יט

יט וצע"ק דבעל דן ידין כ' רק כמסתפק בזה עי"ש ריש מאמר ח'.

סעיף כ

כ הובא במגן אברהם סי' ר"פ ורפ"ה לענין דינא עי"ש. ובסדר הדורות כתב בזה הלשון: "מגיד משרים ע' באות ה' והאדם ידע" עכ"ל. וצ"ע. (ועי' הג"ה ש"ץ בסוף הספר).

סעיף כא

כא וקונטרס דרך הקדש למוהרי"ט על משנת עשר קדושות קושטא ת"ע (וע"ל ד' נ"ד).

סעיף כב

כב למו"ה משה במוהר"י זלמן אבד"ק דראגאטשין ופינסק (ד"ז תנ"ה) בהסמכת הג' בעל נו"ב בהיותו אבד"ק יאמפלי ובהקדמה שם מזכיר גם ספרו הגדול מרכבת המשנה על הרמב"ם ומראה האופנים על קדה"ח והי' נכד להג"מ אליקים געץ ז"ל.
גם נדפס ס' קרית ארבע פי' על ק"ש ותפלה שבמשנת חסידים והוא כעין מדו"ב לס' מגיד משנה. וזה לא כביר נדפס ספר טעם עצו פי' ע"ס משנת חסידים לבהמ"ס הברית (ע"י ידידי מוהר"א ליינצייג מקרשאנוב).

סעיף כג

כג למו"ה יואל במו"ה גד אבד"ק שעברשין.

סעיף כד

כד נדפס בא"ד (תע"ד) על ידי נכדו הג"מ אליקים געץ דיין דק"ק פוזנא.

סעיף כה

כה צ"ל כמספר רב לך.

סעיף כו

כו הוא הרה"ק מו"ה שלמה שפירא אבד"ק סטנאב הי"ד ושם קידש את השם ברבים בעודו צעיר לימים ש' ת"ח וז"ל הש"ך ש"ב הגאון מהר"ש אבד"ק סטנאב יניק וחכים דבריו בוקעים רקיעים ותהום נוקבת בהגאון מהר"ן שפירא מפיו יהלכו כידודי אש שלהבת עכ"ל (בהקדמתו לקינת גזרת ת"ח) ולהגאון בעל בית אפרים ה"ל ס' מג"ע על כל התורה בכת"י לא שקט ולא נח עד שהביאו לביה"ד לזכות את הרבים ונדפס בזאלקווי (וזכיתי לראות הגהותיו על הזוהר כתובים בעצם יד קדשו).

סעיף כז

כז (דו"ו שנ"ב) ונדפס אח"כ איזה פעמים ונשמטו הרבה כמו פי' ר"י על משנת אנדרוגינוס ומאמר על ז' חכמות לר"י ליאון.

סעיף כח

כח ואולי הוא ס' המפתח או מנעולי התלמוד לר"ן הגאון (ע"K סי' קצ"ב) ונקרא בשם מגלת סתרים ע"ש הדברים שהובא שם מה שהובא בתלמוד רק ברמז ובהסתר ולפי זה ל"צ למ"ש המחבר כאן וצע"ק דל"ה המח' כאן גם ספר מגלת סתרים שמיחסים אותה להרמב"ם (ועח"א מ' ק"ן) (בהקדמת ספר מנורת המאור כ' רבינו שרירא חיבר ספר מגלת סתרים ע"ש ואולי הוא כולל רק סתרי תורה וכמ"ש הרמב"ן בשמו ס"פ בראשית עי"ש.

סעיף כט

כט והוא מו"ה אברהם בר' יוסף בר' פרץ הלוי מקראקא (א"ד תי"ט) והי' בגזרת ת"ח וכמ"ש בהקדמה שם (ועיין מגן אברהם ריש סימן תק"פ) ועשו"ת שער אפרים סימן מ"א ובשיורי קרבן ה"ג דמס' תענית ונדפס אח"כ גם עם ביאור בשם תוס' חדשים למהר"ל דיין מקראטאשין בהמ"ס מסך יהודה על סדר עולם זוטא (ד"א תי"ט).

סעיף ל

ל ואמנם לשון סה"ד נעתק מס' צמח דוד וא"כ ותכל תלונתו עליו.

סעיף לא

לא ובעל מג"א קרא את ספרו מתחלה רק בשם נר ישראל ואך בנו הרב מו"ה חיים שינו שמו לקרותו בשם מגן אברהם, ובבית החיים דק"ק וואידסלב נמצא ציון וחרות בו בזה הלשון: "פ"נ מו"ה חיים בה"מ מגן אברהם זצ"ל ?יו"כ תנ"ט". וע"כ בה"א הוא ר"ת בן המחבר מגן אברהם. וז"ל הרה"ג מוהרש"ז בש"ע שלו סי' תמ"ב בק"א אות ה' החק יעקב לא היה מדקדק כ"כ בלשון המ"א להבין כונתו במה שמציין לעיין במקומות ולכן השיג עליו כ"פ ע"ש וידוע שכל ציוניו המה מצויינים ובהלכה מראים פנים.

סעיף לב

לב נדפס בשאלוניקו תקי"ד ובסופו שו"ת לבנו מו"ה דוד.

סעיף לג

לג ליווארנא תקמ"א ועל כתובות וקידושין שם תקמ"ה ועח"א ח' מ"ב.

סעיף לד

לד והוא על צורת האותיות ועל התקונים (ד"א תע"ג).

סעיף לה

לה ובנו הוא הג"מ יצחק שאול, (וחי' עת"ה הוא ס' יד המלך ח"ב למו"ה אלי' פאלומבו (שאלוניקו תקס"ד) ואך על סדר בראשית ונח ל? הוא).

סעיף לו

לו קושטא רפ"ב. גם נדפס ע"פ כתב יד ישן נושן (בווילנא תרמ"ה).

סעיף לז

לז ועם פי' וביאור לח"א ווילנא תקצ"ו.

סעיף לח

לח ור"י קרא כ' בפי' המחזור כת"י (בעקד הספרים אשר בפרמא) דנקרא אבכיר עי"ש שמסיים שם בנחמה כ"פ במלות הללו א"מן ב"רוך כ"ן י"הי ר"צון -- ר"ת אבכי"ר.

סעיף לט

לט והוא מדרש תלים ונקרא כן ע"ש התחלתו על פסוק שוחר טוב וגו' ולא כמו שטעו בזה לקרות מדרש משלי גם כן בשם זה. נדפס פעם ראשונה קושטא רע"ב ועם פי' אלפא ביתא לר"מ היצהרי שאלוניקו רע"ה ובוויניציא ש"ו.

סעיף מ

מ נדפס בקראקא שנ"ו על פי כת"י ועם הערות לחכם אחד.

סעיף מא

מא ושנים המה, ועיין לקמן פ' ק"ט וק"י.

סעיף מב

מב ראיתי לחכם אחד שהאריך לבאר מלת "מכלתא" דפירושו מדות, וכמ"ש בהקלת רבה על פסוק מלא כף נחת טוב מי ששנה הלכות ורגיל בהן וכו' רעותיה דמתקרי' בר מכילאן עי"ש, ועי"ש דנשנו בו כמה הלכות ע"פ פלפול המדות, ותרגום "מדה" - מכילה, ובפרט לפ"מ שהחליטו קצת האחרונים דפתיחת ספרא היינו ברייתא דר' ישמעאל יותר שייך להמכלתא דמיוחס לר' ישמעאל הוא, וכ"ז דוחק אחרי דמצינו דגם מסכתא נקרא בשם מכלתין. (ויותר נראה לי לפרש המלה עפמ"ש בתרגום ע"פ "ועשית קערותיו ומנקיותיו" - ותעבד מגיסוהי ומכילתי' וכדפרש"י שם סניפין סובלותיו כמו נלאתי - הכיל עי"ש. וכן פסוקים נכללים בו לפרשם ולסובלם בכו"כ מדרשי חז"ל, וע' פנים לתורה) (ועיין לקמן סדר תנאים ואמוראים סכ"ו). ואל"ק דדא ודא אחת הוא וע"ל סס"ח.

סעיף מג

מג ובתיקונים (קמ"ג ע"א) אי' תמנין ספרי דאגדתא אינון ואולי זו מ"ש במדבר פי"ח ששים המה מלכות - ס' מסכתות ושמונים פילגשים - פ' בתי מדרשות הי' בירושלים כנגד פתחי' עי"ש. ואפשר דצ"ל פ' מדרשות וה"ז דומה לששים המה מלכות, וכדמסיים שם ועלמות אין מספר הוא משנה חיצונה עי"ש. ולפי זה ל"ק ממשז"ל בכתובות פרק שני דייני גזרות שצ"ד בתי מדרשות היו בירושלים ובחא"ג שם בשם רש"י ת"פ כמנין מלאת"י עי"ש.

סעיף מד

מד וכן בשבולי הלקט סי' צ"ז.

סעיף מה

מה והוא בשה"ג ח"ב ד' ליווארנא תקמ"ו והוציאו לאור מכ"י קדמון.

סעיף מו

מו חישב והולך שם עוד איזה מדרשים כמו פסיקתא זוטרתא מדרש ילקוט מדרש אלה אזכרה עי"ש, וכן מדרש חסרות ויתרות ונדפס מקרוב בירושלים עם הג"ה לח"א וכן לקמן סי' ק"ץ הביא המחבר בשם התוס' מדרש מעשיות ע"ש. (ועיין עוד פליטת ספרי"ם ח"ב אות מ').

סעיף מז

מז והיה נקרא בפי הראשונים בשם מדרש הירושלמי ומדרש הנעלם על רות בשם סוד ישרים (ד"ק שנ"ג) והזוהר היה מכונה אצלם בשם מדרש ויהי אור (יוחסין) ואף על פי שהוא מהתנאים נסדר בימי האמוראים קודם חתימת התלמוד (ועמש"ל בזה בהג"ה מנחם ציון אות ז' ח').

סעיף מח

מח ובאתי לעורר כאן על ד"א דס' שבט מוסר שנדפס פעם ראשונה נמצא בסופו הרבה השמטות למדרש תלפיות וכשנדפס פעם ב' (פיורדא תק"ו) תפסו גם כן לשון ראשון שהי' בשער הספר מדפוסי הראשונה ואף שלא נמצא בו שום דבר, וכמו כן סרכא דלישנא קמא נקטו שכ' על המח' מהר"א הכהן נר"ו ומנוחתו כבוד מכבר עוד מש' תפ"ט.

סעיף מט

מט וכן במנטובה ש"ך ובעל השל"ה לא זז מחבבו, ואמנם הסודות שבתוכו רק לנכדו הוא מה"ר משה ן' כלץ ע"ש בסוף הספר. ואולי לזה כוון הדרכי משה באו"ח כ"ה סק"ג "וכ"כ בס' המוסר על צד הקבלה" עי"ש. ובפפד"מ נמצא ממנו בכ"י ס' פי יהודה דרוש על יצי"מ (וע' פליטת ספרים אות פ').

סעיף נ

נ נדפס מחדש עם הערות יקרות לח"א.

סעיף נא

א (נא) נדפס כמה פעמים עם פירושים שונים כמו פי' שם טוב קרשקש אברבנאל אפודו מורה המורה לר"ש בן פלקירה (וגם ע"פ הקבלה כמו ספר חיי הנפש לר"א אבולעפיא) וזולת העתקת אבן תבון הדפיסו גם העתקת אלחריזי מכ"? בלונדון, ועם ביאור עמודי כסף ומשכיות כסף לר"י כספי (פפד"מ תר"ח), ועם ביאור הנרבוני וגבעת המורה (זולצבך תק"ס) וגם העתיקו ללה"ק פשוט וגם העתיקו לשירים שקולים והוא לר' מתתי' ן' חרטון כמ"ש רמב"ח בספר דרכי נועם בחכמת השיר, וזה מקרוב נדפס בוויטן נוסח החרם של הנשיא ע"ס המורה והוא בתוך חמשה קונטרסים (ועי' פליטת ספרי"ם מורה המורה עי"ש). וח"ג מבאור האברבנאל אותו כת"י ממש שנכתב בביתו על ידי סופר אחד הי' נמצא תחת ידו עם הג"ה החכם הר"ם לנדא בכת"י, וכעת הוא בגנזי עקד הספרים אשר לראשי העדה דפ"ק קראקא.

ב ועוד באתי לעורר דס' שמים החדשים לרי"א (רדלהיים תקפ"ד) הוא ביאור פי"ט של מורה נבוכים וכן ספר שאלות החכם לר"ש בר"מ הכהן (דו"ו של"ד) הוא גם כן שאלות ששאל הר"ש כהן את החכם מוהרי"א לבאר לו מקומות הקשים של המורה נבוכים.

סעיף נב

נב וע"ל שדה הארץ.

סעיף נג

נג נדפס בלונדון תרי"ד מחברת דונש בן לברט והוא מחברת מנחם בן סרוק ותשובת דונש בן לברט והכרעתו.

סעיף נד

נד וכעת אשר זכינו לראות בסידורו הנדפס בשלימות מכ"י (ברלין תרע"ט) אזי ראינו עין בעין כי הצדק אתו שהוא רק לרבינו שמחה תלמיד רש"י ז"ל.

סעיף נה

נה וע' דרכי משה או"ח נ"ה סק"ג.

סעיף נו

נו הובא בהקדמת ספר שער אפרים.

סעיף נז

נז עיין שו"ת זקן אהרן קמ"א.

סעיף נח

נח והי' נקרא ראובן זעליג מזאמושטץ.

סעיף נט

נט נדפס עם ס' יד אהרן אלפאנדרי או"ח שאלוניקו תקנ"א.

סעיף ס

ס חי' על הרמב"ם ורבינו ירוחם למו"ה אשר שלם שאלוניקו תק"ח.

סעיף סא

סא ובאמת נדפס בהמבורג ומפני המחלוקת נדפס בשער הספר מיץ, ונקרא בשם כוזרי שני ושמו ראוי לו, ובס"ס מחר חודש יש כמה השגות עליו עי"ש.

סעיף סב

סב ועל יו"ד נקרא בשם שבט יהודה וע"ל בית יהודה.

סעיף סג

סג ובקיצור של"ה אות ק' מביא ממנו הרבה תקנות מועילות עי"ש.

סעיף סד

סד למו"ה מרדכי שמעון במו"ה שלמה (שאלוניקו תקנ"ז) עם שו"ת מירא דכיא.

סעיף סה

סה ועל ס' הזה יצא עליו עוררין, וברצונם עקרו שו"ר לאסור לעיין בו ושלא להביאו עוד הפעם לבית הדפוס, ועם כל זה נדפס מחדש ועם הג"ה לחכם אחד על ידי כת הנאורים (וע' עוד הג"ה ש"ץ סוף הספר).

סעיף סו

סו על ידי נכדו וכ' שם בהקדמה דכבר נדפס לו ס' מגיד משנה על שאלות האברבנאל (פפד"א ת"ע).

סעיף סז

סז ובשו"ת שמש צדקה ח"ב סימן ל"ח מצינו חתימתו עם הרב בעל יד מלאכי עי"ש.

סעיף סח

סח מלת "מכלתא" הובא גם בירושלמי סוף שבועות "בר נש דתני חדא מכלת", והוא כמו מכלתא, ובסמ"ג סוף עשין מפרש מלת מכילתא כמו מגלתא דאותיות גיכ"ק מתחלפות ועוד מכלה כמו מדה עי"ש, (וע"ל סמ"ב).

סעיף סט

סט והוא למו"ה יצחק במו"ה בן ציון מקאצק דרשן ומוכיח דק' אפטא ומכלול להרד"ק קושטא קצ"ג ועם נימוקי הר"א בחור דו"ו ש"ה, ומכלול יופי לר"ש ן' מלך עה"ת קושטא ש"ט וע"ס לקט שכחה לר"י אבנדנה (א"ד תמ"ד).

סעיף ע

ע והוא פסקי דינים וחי' תענית ונדפס מחדש כעת עם ביאור רחב לח"א.

סעיף עא

עא למו"ה אליהו במו"ה יוסף שמא"ע הלוי מארם צובא (ליווארנא תקמ"ג).

סעיף עב

עב ומ"ש ידידי הרב המשכי"ל המגיה בסה"ד שם בשם שה"ג צ"ע אחרי דבעל סה"ד בעצמו כתב כן עי"ש.

סעיף עג

עג והוא להמדקדק מו"ה אלי' בהמדקדק מו"ה עזריאל מווילנא תלמיד הג' מוהר"א ברודא ומוהר"י לנדסופר ז"ל.

סעיף עד

עד ועיין שו"ת הר"ם אלשקר סי' ק"ז וס' הזכרון ערש"י ס"פ ראה עי"ש.

סעיף עה

עה וע' גם מו"ה דוד חסאן שחי' ספר מכתם לדוד חי' ש"ס ושו"ת נדפס עם חי' הריטב"א מגילה.

סעיף עו

עו למו"ה אברהם נפתלי הירש במו"ה משה שפיץ סג"ל רעבץ אבד"ק דרעזניץ רויסטיץ נ"ש ובווירמייזא (ושמ"ך [=ושם מנוחתו כבוד] ש"ק ט"ז אלול תע"ב) וחי' גם ס' ברכת נפתלי, שדה נפתלי, שבע רצון. ועי' הקדמת ס' מלא רצון דבר נפלא ומבהיל את הרואה עי"ש.

סעיף עז

עז נדפס כעת במשניות ד' ווילנא תרמ"ז.

סעיף עח

עח נדפס מחדש בווארשא תרנ"ה עם הוספות (לידידי הג"מ יצחק פייגנבוים ראבד"ק ווארשא זצ"ל).

תוכן העניינים

הגהות מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה