אור ברסלב

הגהות מנחם ציון· רבי מנחם מאנדל קרנגל

מערכת ה

מערכת ד

סעיף א

א וע"ל גבול בנימין.

סעיף ב

ב ובספר נשמת כל חי (פאלאג"י) כתב דכל עיקר דברי הגה"א לחלוק ע"ד הרא"ש ע"ש ואולם לא נראה כן מפ"ק דסוכה ס"ח וע"ס שדה חמד ח"י כללי הפוסקים סי"א סקי"ד עי"ש. ונדפס ס' מנחת יהודה לח"א (זאלקוואי תקצ"א) כולל הרבה תיקונים לרוב השיבושים אשר יבואו בו מדפוסים שונים.

סעיף ג

ג ובל"ס כונתו על הג"ה מהרל"ח וע"ל אות וי"ו ד' וכעת נדפסו מחדש עם תוספת הג"ה מחתן הג' מוהר"י פיק המקצר והמביא לביה"ד.

סעיף ד

ד ברם צריך אנא לאודיענהו דהגה"מ הנדפס עם הרמב"ם (קושטא רס"ט) משונה קצת משלנו.

סעיף ה

ה וכתב ב"י סר"א דהרבה דברים נשמטו מגוף המרדכי ומובאים בתוך הג"ה מדרכי עי"ש.

סעיף ו

ו ומה נעמו ע"ד מליצת האחרונים דכל פסוק"י דלא פסקי משה לא פסקי' גם הגהות מור"ם על המזרחי ועל ספר היוחסין גם חי' על ש"ס שבת סוכה וסנהדרין הובא בדרכי משה.

סעיף ז

ז וכבר הראתי לדעת בח"א באריכות דטעה בזה ואך הי' זכה לאריכת ימים עי"ש ועשו"ת הרמ"א סל"ה וקל"א וקל"ב דכל דבריו בהג"ה ש"ע לקוחים המה מספרו ד"מ עי"ש. וראיתי בהקדמת אורח מישור על ד"מ יו"ד דממציא מדעתו דהציונים ומראה מקומות שבהג"ה הרמ"א אינם להרמ"א ז"ל, וע"כ אין לתמוה כ"כ אם באיזה מקומות אין צדק ומשפט בציו"ן ולדעתי אין להסתפק בזה ומפורש הוא בהקדמת ש"ע אה"ע (קראקא שס"ז) דבעל המדפיס הי' המציין ומראה מקומות ומקורו של בעל הג"ה מור"ם אנה מוצאו ומובאו עי"ש ובפרט דגם הב"ח נזכר בין הציונים עיו"ד ר"ס ק"א, ועשו"ת חיים שאל ל"ח ונ"א, ובש"ך יו"ד סי' צ"ט סקי"ד עי"ש ומש"ל אות ת' מ' (ובהג"ה מנחם ציון שם ע"ש).

סעיף ח

ח והוא לרבינו פרץ בעל התוס' ומ"ש בה' תפלין ומורי הרב ר' יחיאל היינו ר"י מפריש.

סעיף ט

ט וסיים שם בזה הלשון: גלוי וידוע לכל מי שהיה בקראקא שכל הקצבים ומנקרי בשר דשם המה חכמים וידועים מלומדים במלחמתה של תורה ע"ש וראה זה מצאתי בס' מנחת אליהו ה' שו"ב (פראג תס"ה) שקרא תגר ע"ס אהל יצחק שליקט כל חי' דינים ואחז בב' לוחות אבנים הטו"ז והש"ך, ודברי מהר"ץ נ"ה(?) כלל כאלו המה שברי לוחות ו?? בהם כי טוב ואעפ"כ מונחים המה בארון ואין זה נכון להשליך דבריו כי הי' בימי הרמ"א א"ל וראה משה קלסתר פניו כפני חמה המאיר לעולם כלו בכבודו עכ"ל (וע' הג"ה ש"ץ בסוף הספר).

סעיף י

י ועשו"ת כנ"י סי' כ' שכתב דהוא לר' יוסף שלום ועח"א יו"ד קע"ז, ועל בעל סדר הדורות ג"פ(?) שהביא ספר דרך תמים ב"פ ואמנם רק אחד אני יודע.

סעיף יא

יא ועח"א מ' נו"ן.

סעיף יב

יב וכן או"ה מהרש"ל.

סעיף יג

יג צ"ל הגהות בדובב שפתי ישנים, וכצ"ל גם בח"א במהר"ש אלגאזי עי"ש.

סעיף יד

יד יצא לאור ע"י בנו מהר"ש והוסיף בו הרבה הגהות מדיליה.

סעיף טו

טו וכן רש"י סוכה (דף לח:) כתב וז"ל וכן יסד רב יהודאי גאון בעל ה"ג עי"ש ובב"מ פ"א גיטין פ"ח ונזיר נ"ט, והגה"א ספ"ק דביצה כתב וכ"פ רב יהודאי גאון וה"ג וכן בשה"ל כלל ל"ט כתב מצאתי לבה"ג וכו' וסיים וכ"כ בעל היראים בשם ר' יהודאי גאון וכן בכלל קי"א כ' בזה"ל ומצאתי לבה"ג דאפילו עייל ונפיק עשרה פעמים צריך לברך ורב יהודאי כתב דבכל סעודה צריך לברך ע"ש. ובב"ח יורה דעה סכ"ח עי"ש. והתוס' חולין (דף מו:) הביא גם בה"ג לר"ת עי"ש ובב"י יו"ד סמ"ז ומהרל"ח שם.

סעיף טז

טז וזה מקרוב נדפס בברלין הלכות גדולות מכ"י רומי עם הרבה הוספות ושינויים, וכן בווארשא (תרל"ד) נדפס בה"ג עם הג"ה ותיקונים לח"א.

סעיף יז

יז וכן תוס' עירובין ד"ו הביא בשם בה"ג אם אין ס"ר בוקעין בו תדיר דל"ה ר"ה עי"ש מה דלא נמצא כן בה"ג שלפנינו, ועשו"ת ב"א סכ"ו ע"ש (ומש"ל אני עני בח"א אות י' ח' בהג"ה מנחם ציון שם בשם המרדכי ריש מסכת מועד קטן).

סעיף יח

יח דפוס קושטא רע"ט, וזה לא כביר נדפס בעיר ווירזייל תרמ"ו שס(?) הג"ה לח"א ועמ"ש הרמב"ן בספר מלחמות ר"פ לולב הגזול עי"ש.

סעיף יט

יט ובסופו קונטרס לגיטין.

סעיף כ

כ והוא להג"מ אליהו מרגליות אבד"ק ביאליגורי.

סעיף כא

כא בשבעה עינים שם.

סעיף כב

כב ומ"ש בקוה"ד שהרמ"ך עשה הגהות על הרמב"ם ט"ס וצ"ל השגות.

סעיף כג

כג ונזכר כ"פ ברבינו ירוחם ואבודרהם וכן הרא"ש ה' תפילין עי"ש.

סעיף כד

כד ונדפס כעת בעיר פאריז (תרמ"ו) על מס' ב"ק וב"מ עם ביאור והג"ה לח"א זמנינו ועל מס' תענית ומגילה בעיר מגנצא, ועל מס' ברכות בעיר ברלין, ומ"ש בסדר הדורות בשם ספר שערי ציון דבן בתו של רבינו גרשון בר שלמה חיבר ספר השלמה צ"ע.

סעיף כה

כה וכן הזכירו הרב בעל ויקהל משה עי"ש ובסדר הדורות מזכירו פעמיים באות ה' ובאות ת' וע' שפת"י וצ"ע על ידידי הרב המשכי"ל שלא העיר בזה.

סעיף כו

כו והיה נקרא חיים הלוי סנדודי וע"ס עין זוכר וי"ו סי' ז' ופתח עינים יומא דפ"ה עי"ש וע' קונטרס הלכה למשה מסיני א"ד (ש' פדו"ת) להג"מ שלמה רפאל יהודה ליאון טימפלו ובס' אמרי בינה למו"ה צ"ה חיות אבד"ק זאלקאווי. (וע"ס חבל מנשה מיוסד גם כן על הללמ"ס ובהקדמתו שם הביא ספר זרע אברהם הספרדי חלק סיני בקודש מה שהוסיף גם כן בענינים הללו עי"ש) מידידי מהר"ם קירשבוים נ"י מו"צ דק"ק פפד"מ.

תוכן העניינים

הגהות מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה