הגהות מהר"ם די לונזאנו על תלמוד ירושלמי עבודה זרה
פרק ג
הלכה ו
בעל ראש גוייה הוה וכאפון הוה. נ"ב פי' כגרגיר אחד של אפונים ודוגמתו בנזיר דף נ"ו ע"ב [פ"ז ה"ב] [א"ה בספרו המעריך פירש יותר וזה לשונו אפון פירושו הבעל שהיו עובדים בימים ההם היה כעין זכרות של אדם והיה קטן כגרגיר של אפונים ודוגמתו שם במסכת נזיר דף נ"ו ע"ב [פ"ז ה"ב] ראיתי עגל כאפון בשפיר ובירושלמי דשבת פ"ט ה"א [הגירסא] ונאפון וצ"ל וכאפון ועיין בירושלמי יומא דף מ"ג ע"ג [פ"ו ה"ג] לכל אחד ואחד עד כאפון עכ"ל בספרו המעריך. ובגליון הש"ס בירושלמי שבת שם כתבו ג"כ שצ"ל וכאפון היה והיינו שהיה קטן כגרעין של אפונים דשלימה אפילו בכל שהוא כן כתב בחדושי הרמב"ן [על שבת] דף פ"ג ע"ב ובראב"ן סימן רפ"ח]:
הלכה יא
רבי יעקב בר אידי הוה מסתמיך בריב"ל מטון לארודי צלמא כצ"ל. נ"ב פי' צלמא דרודוס כך מפורש במדרש שמואל פרשה י"ט:
סוף הספר