דף מד:
נ"ב אבל גבי אבידה אפשר שיכול להניח גביה ולמיזל ולכך לא נקיט הרי"ף ז"ל טעמא אלא כדאפקדינהו:
כלשון כצ"ל:
נ"ב פי' חולק עליו:
נ"ב שכתב סתם שחשבה להשבר מכובד משא:
האי זוזי דאית לך גבאי כו' כצ"ל:
נ"ב גביה:
נ"ב איני יודע אם גזלתיך:
נ"ב כו':
נ"ב קאי ארישא דקתני התם מנה לי בידך אין לך בידי כלום פטור קאמר ר"נ משביעין אותו היסת אבל לאיכא דמתני לה אסיפא אמנה לי בידך א"ל הן למחר א"ל תנהו לי נתתיו לך פטור דדוקא היכא דאיכא דררא דממונא קאמר רב נחמן דמשביעין אותו היסת אבל ברישא לא: