דף כד.
את הבערה ושוי' טמון כצ"ל:
נ"ב על טמון באש:
מגג בעליה הסמוך לגינת חבירו כצ"ל:
נ"ב בס"א דאולי וקאי על בעל קמה ול"נ להגיה דאינו במקום דאפילו וקאי על הטומן:
נ"ב בס"א חייבין משמע קאי על העדי' אבל השוכר עצמו פטור משום דהוי גרמי דגרמי וכן כתוב בב"י:
את הבערה ושוי' טמון כצ"ל:
נ"ב על טמון באש:
מגג בעליה הסמוך לגינת חבירו כצ"ל:
נ"ב בס"א דאולי וקאי על בעל קמה ול"נ להגיה דאינו במקום דאפילו וקאי על הטומן:
נ"ב בס"א חייבין משמע קאי על העדי' אבל השוכר עצמו פטור משום דהוי גרמי דגרמי וכן כתוב בב"י: