דף סג:
חטין לשנה ולקתה:
נ"ב והוא פסק עמו ליקח שעורין מן השוק:
נ"ב והרי הוא נהנה בשינוי זה:
נ"ב אבל השתא דלקותא הוא בשעורין והוא היה רוצה בחטין לא יכול לומר עת רעה היא דהא אינו עת רעה לחטין ודו"ק:
דרביה ואבוה הוא כצ"ל:
נ"ב ל"ג א"ל נהר מלכא סבא לא עביד למסכר מכת מדינה היא:
נ"ב ע"כ:
לכל כצ"ל: