דף יט.
נ"ב דלא דמי לאטרחי' לשבועה דקני כפילא לרבא כששילם אח"כ דהתם משלם ברצונו אבל ר"נ הוצרך לגבות אפדנו. תוס':
נ"ב טוח"מ סי' קג:
נ"ב או:
צ"ל ואפ"ה. [וכ"ה בד"ס]:
נ"ב פי' שערבו על חוב אחד:
צ"ל ממי:
דהנאות כצ"ל:
נ"ב ס"א ר' זעירא:
נ"ב פי' וא"כ ע"כ צריכת את להמוניה מה אמרת היה לך ליקח עדים הא הוה מצי למימר נאנסו ולא מועיל עדים אלא ודאי צריכת להימוני':