הגהות יפ"מ על תלמוד ירושלמי כלאים
פרק ב
הלכה א
במפרש ד"ה עד ט' כו' אלא בתערובות שנתערב בתוכה. נ"ב ולמ"ד עד ח' משערין בנופל אבל ח' וז' וכו' משערין ברובע מ"ל קביים ברובע דכשם ששתים למעלה דהיינו ח' וז' משערין ברובע כי במאה עצמה שהיא ו' עד השתא לא מיירי ה"נ למטה קביים משערין ברובע ובהכי מתרצין הברייתות:
הלכה ד
ומיצר והולך אפילו כל שהוא נכתב בצידו פי' עושה שני אמות על שני אמות כל מישר ומישר והמיצר שבינתיים כל שהוא הר"ש:
הלכה ז
במפרש ד"ה כ"ד קרחות כו' אם תעשה מחמשים על חמשים כ"ח קרחות כו' כצ"ל:
הדבור ה"ל כל קרחה אורך י' אמות וב' טפחים ומחצה אורך על י' רחב כצ"ל: