הגהות יעב"ץ על תענית· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
דף כא.
גמ' נשדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו. נ"ב משום שהפסיקו מד״ת שהיו עוסקים בה אז וגם היו במקום סכנה ששטן מקטרג והני מה"ש ס"ל כמלאכא דא"ל לר"ק בעידן ריתחא ענשינן אעשה (מנחות מ"א א׳ וע"ש בתוס׳ ד״ה ענשיתו וצ"ע] והא נמי כעידן ריתחא חשיב:
שם חיי עולם "הבא". נ"ב אין כך לשון תלמוד במקום שמגביל לו חיי שעה כי הכא וצריך למחקו (וכן ליתא בדפוסים ישנים):
שם לא הספקתי לפרוק. נ"ב שמא נתרשל בפרוקו:
שם למחר כי חזינהו אמר ג״ז לטובה. נ"ב לכאורה נוסחא זו בטלה משוס דאמרינן (לעיל כ: וש״מ) אין סומכין על הנס. מ"מ יש מקום לקיימה שמא לא היה הדבר סובל שהות ועל כרחו היה צריך לסמוך על הנס. וכענין שעשה בבית הרעוע שהיה שוכב בו כדלעיל: