הגהות יעב"ץ על תענית· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
דף טז.
גמ' מאי הר המוריה. נ"ב משום דתני ליה נמי במתני׳ קבעי ליה:
תוס׳ ד"ה אפר כו' מעצמות אדם כדי כו'. נ״ב אינו מוכרח שבשביל כך יצטרכו לאפר של עצמות אדם דוקא. שגם באפר של עצים יש זכרון לאפרו של יצחק. אדרבה משם ראיה שא״צ לאפי של עצם אדם שהרי יצחק לא נשרף אלא אפר של עצים שנשא לצורך עקידתו ונשרפו נעשו אפר. זהו שקרוי אפרו של יצחק. לכן באפר של שריפת עצים בעלמא יש זכירה זו. זה פשוט ברור ומוכרח שלא כדתו"ס שהם ודאי זרים מאד גם בלא"ה כמש״ל: